הזוגות בישראל לא מפסיקים להתגרש: בדו"ח של הנהלת בתי הדין הרבניים לשנת 2013 שהתפרסם היום (רביעי) נמצא כי 11,219 זוגות התגרשו בשנה החולפת לעומת 10,694 זוגות בשנת 2012. שיאנית הגירושים היא ירושלים ש"עוקפת" את תל אביב אשר עמדה עד כה בראש הרשימה המפוקפקת - 733 זוגות התגרשו בבירה לעומת 678 זוגות בתל אביב. חיפה ניצבת במקום השלישי עם 502 זוגות.
אולם מאחורי הנתונים הללו עומדים בני אדם, שעבורם, בדרך כלל תהליך הגירושים הוא תהליך כואב שמגיע לעיתים אף לסכסוכים קשים. כשיש ילדים בתמונה זה הופך את העסק לקשה הרבה יותר. אחת הדילמות שכל זוג כזה עובר, זה מי מחליט על הדרך בה יחונכו הילדים. בשבוע שעבר פסק בית הדין לענייני משפחה כי ילד בן 9 יחויב ליטול ריטלין ויחוסן נגד נגיף הפוליו, זאת למרות התנגדותה של אימו שאינה מאמינה במתן תרופות וחיסונים מסיבות אידיאולוגיות. מתי ההורים מערבים את בית המשפט בנושאים מסוג זה וכיצד הוא קובע מהו הטיפול ותהליך הגידול שראוי שהילד יקבל במהלך חייו?
"שני ההורים שווים בבית המשפט"
התהליך עד לקבלת הפסיקה של בית המשפט מתחיל במינוי מומחה. "בית המשפט ימנה מומחה שקשור לסוגיה הנידונה. במחלוקות בנושא בריאות, למשל, זה יהיה רופא, ובמקרים אחרים זה יהיה פסיכולוג", היא אומרת. לאחר קבלת ההמלצה, בית המשפט יכריע בנושא. "הוא יכול לדחות את המלצת המומחה או לקבל אותה, אבל חוות הדעת היא מאוד משמעותית".
לדבריה, אין הורה "מועדף" על בית המשפט משום ששני ההורים הם האפוטרופוסים על הילד ובעלי סמכות להחליט בנוגע אליו. "ההורים צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתם. האפוטרופסות של שני ההורים שווה באותה מידה ולכן אין עדיפות להורה אחד".
כאמור, המקרה האחרון שעלה לכותרות בנושא הוא תביעה שהגיש אב לבית הדין לענייני משפחה לגבי הטיפול הרפואי שיינתן לבנו. "האם חיה חיים טבעונים ומתנגדת למתן תרופות וחיסונים, לכן לאב לא הייתה כל ברירה והוא פנה לבית המשפט שחייב לחסן את הילד נגד נגיף הפוליו ולתת לו ריטלין", מספר עו"ד רן רייכמן שייצג את האב. "באופן נדיר, בית המשפט ראה את החשיבות בקיום הדיון. להורה המשמורן, לאמא במקרה הזה, אין זכות להכריע לבד מהי צורת הגידול אלא ההחלטות אמורות להתקבל במשותף. במקרה שההורים לא מסכימים, בית המשפט מכריע. היה לי בעבר מקרה בו האם חזרה בתשובה והחליטה לרשום את הילד לבית ספר דתי. האב התנגד לכך והדבר הגיע לבית משפט שפסק כי אין לשנות את הצביון המשותף בו גדל הילד עד כה".
על מה בית הדין הרבני יכול להחליט?
לאחרונה החליט בית הדין הרבני בירושלים לכפות על אם לערוך ברית מילה לבנה, פעוט בן למעלה משנה, כפי שביקש האב בדיון הגירושין. בפסיקה קבע בית הדין הרבני כי במידה והאם לא תערוך ברית מילה היא תיקנס ב-500 שקלים לכל יום בו היא לא תשתף פעולה. בעקבות כך האם הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את פסק הדין התקדימי. יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, התייחס לסוגיה וקבע כי בית הדין חרג מסמכותו כאשר הורה על עריכת ברית מילה. "ספק אם ההכרעה של בית הדין התקבלה על בסיס עיקרון טובת הילד", אמר.
"סמכות בית הדין הרבני לדון במחלוקות שבין הצדדים היא מצומצמת בהרבה מסמכותו של בית המשפט", אומרת עו"ד מרסלה וולף שמייצגת את האם. "בית הדין מוסמך לדון בגירושים עצמם ובנושאים שאחד מבני הזוג החליט 'לכרוך' בתביעת הגירושין, כמו עניינים שקשורים לניתוק בין הצדדים, החזקת הילד, הסדרי ראייה וענייני רכוש בלבד. ענייני חינוך ואפוטרופסות, טיפוליים רפואיים הם בסמכות בתי הדין לענייני משפחה".
"בית הדין ניצל את העלאת הנושא במהלך דיון גירושים, כדי לכפות את השקפתו הידועה מראש בנושא הברית", אומרת האם ל-mako. "בכך חרג מסמכותו לעסוק בענייני נישואין וגירושין בלבד. הצדק ייצא לאור. אני עוברת תקופה לא פשוטה. הטענה שלי היא שלבית הדין אין סמכות לפסוק בעניין. לא מדובר בניתוח רפואי מציל חיים, שמחלוקת ההורים לגביו מחייבת הכרעה משפטית. ברית מילה זו מצווה דתית שנעשית מתוך רצון ולא מתוך כפייה.
"ישנם הרבה הורים שלא מלים את ילדיהם. ברית מילה היא בלתי הפיכה, ולכן, כשאין הסכמה בין ההורים אז פשוט לא עורכים ברית מילה. אני מקווה שהשופטים יאמצו את הדעה של היועץ המשפטי לממשלה שתומך בעתירה שלי. אני מקבלת תמיכה אדירה מהציבור בכללותו כולל מדתיים שמתנגדים לכפייה".