עד היום, הדעה הרווחת הייתה שבני זוג שעברו בשלום את שבע שנות הנישואים הראשונות גם יזדקנו יחד באושר. אבל לפי מחקר חדש שנערך בבריטניה, מתברר שהמשבר הגדול מופיע מאוחר יותר מכפי שמקובל לחשוב – לא אחרי שבע שנים, אלא אחרי עשור.
הרומנטיקה לא גרה כאן יותר
במחקר, אותו ערך אתר היכרויות בריטי מוביל, השתתפו מעל ל-3,000 זוגות נשואים שענו על שאלות הקשורות לזוגיות ולאינטימיות ביחסים, וסיפקו הצצה לחיים של זוגות ותיקים. מהתוצאות עולה כי לאחר עשר שנים ו-11 חודשים, בממוצע, הרומנטיקה נעלמת ולבני הזוג נמאס מהשגרה היומיומית. רבע מהנשאלים העידו כי אחרי עשור הניצוץ בין בני הזוג כבה, וכי הפסיקו לעשות מחוות רומנטיות אחד כלפי השני או לצאת יחד לבלות.
חמישית מהנשאלים הודו שהגיעו לנקודה בה הם כבר לא מתרגשים כשהם חושבים על מין עם בן הזוג. 12 אחוז לא הצליחו להיזכר בפעם האחרונה בה קיבלו מחמאה מהבעל או האישה. 60 אחוז מהנסקרים אמרו שהם צריכים להזכיר לעצמם פעמים רבות מדוע נישאו לבן הזוג מלכתחילה.
"צריך להתאמץ כדי לשמור על הרומנטיקה חיה ובועטת, ולא כל אחד מצליח לעשות זאת", מסבירים עורכי המחקר. "מצאנו שנושא הסקס עולה שוב ושוב, מה שמראה שזהו הדבר המשמעותי ביותר שנעלם מהזוגיות אחרי כמה שנות נישואים".
"אחרי עשר שנים יש הרבה בגידות"
"כנראה שתזמון המשבר הגדול נדחה בגלל שלאנשים יש המון מטלות ועיסוקים, יותר מאי פעם", אומרת היועצת הזוגית מיכל גול. "אנחנו עסוקים בילדים, שהפכו למרכז המשפחה, בשתי קריירות ובקשיים כלכליים. כנראה שהעומס הזה דוחה את הקץ, אבל לבסוף המשבר מגיע.
"בהחלט אפשר לומר שכעשור לאחר תחילת הזוגיות, מופיעות הרבה תופעות של בגידה. למרות שהנתונים שמוצגים בסקר כלליים מאוד, אפשר להכליל ולומר שבדרך כלל אחרי עשור אנשים שואלים עצמם אם הם ממצים את הפוטנציאל שלהם ואם דרך החיים הנוכחית עושה אותם מאושרים. הקיבעון שבני הזוג מפתחים ביחסים מתבטא גם בהתנהגויות: אנשים שותקים כדי לא לריב, לא משתפים בדברים שעלולים להכעיס את בן הזוג, ובכך הם מתרחקים ומאבדים אינטימיות. כשמדכאים רגשות שליליים, על הדרך מדכאים גם רגשות חיוביים.
"אנשים גם משקיעים יותר מדי אנרגיה מחוץ לבית. אם הם היו שומרים את האנרגיה שהם מוציאים על למצוא חן בעיני אנשים בחוץ – בסביבת העבודה או לפעמים ברומן שמחוץ לנישואים – ומשתמשים בה בבית, זה היה משתלם להם פי מאה.
"צריך לזכור שאנשים מתחתנים מתוך אהבה ואכפתיות זה לזו, ומשום מה כשמגיע המשבר שני הצדדים תמיד בטוחים שהצד השני לא מעוניין בהם יותר. רבים מהגירושים היו נמנעים אם אנשים לא היו מוותרים כל כך מהר, ומתקשרים יותר טוב".