גירושי בזק: הרי את מקודשת לי. אז ביי

זה לא סוד שבימינו המשפט 'עד שהמוות יפריד בינינו' כבר לא ממש רלוונטי. מרבית הזוגות שיוצאים לדרך משותפת לוקחים בחשבון שיש סיכוי של כ-50 אחוז שייפרדו מתישהו. אלא שלאחרונה, במקרים רבים הפרידה הזו מתרחשת מוקדם מהצפוי ומפתיעה אפילו את הפסימיים שבינינו. כמה מפתיעה? ובכן, יש זוגות שלא שורדים אפילו את השנה הראשונה לנישואים.

מושיק עפיה, קרן פלס וקים קרדשיאן הם רק שלושה מפורסמים מתוך רשימה ארוכה של זוגות שמיצו מהר והחליטו להתגרש ולהמשיך הלאה.

"אלה לא מחלוקות של זוגיות אמיתית"

נהוג לומר שחברת השפע של ימינו מובילה אנשים להיפטר מהר מבני זוג ממש כמו מרהיטים ישנים. ובכל זאת, מה גורם לזוג לפרק את הנישואים עוד לפני שהחלו? האם ישנם סימנים מטרימים לכך? והאם ניתן בכל זאת להתגבר על המשבר ולנסות להמשיך לטפח את מערכת היחסים?

"הסיבות לגירושי בזק שונות בתכלית מאלה של הגירושים הרגילים", מסבירה לימור בנדל, יועצת זוגית וסקסולוגית. "מן הסתם, נישואים קצרי טווח לא מגיעים לרמת אינטימיות ושחיקה כמו נישואים ארוכי טווח. בני הזוג לא מכירים מספיק בשביל לפתח את המחלוקות של זוגיות אמיתית".
בנדל טוענת שהסיבה לגירושים זריזים נעוצה לרוב בחתונה שנערכת כאשר הזוג עדיין נמצא בשלב ההתאהבות: "זה פשוט מאוד: הוכח מחקרית ש- 90 אחוז מהזוגות שהתחתנו בשנה הראשונה להיכרות – יתגרשו, חד וחלק.
"הסיבה לכך היא ביולוגית: המוח מפריש, בעת התאהבות, הורמונים שמכניסים את האדם המאוהב לסוג של עיוורון. הוא אינו מסוגל לראות באמת את האדם שעומד מולו. במקרים רבים כל הסביבה תתריע ש'הוא לא בשבילך', אבל המאוהב לא רואה ממטר. זה מנגנון טבעי של המוח, ואחרי תקופה של 8-15 חודשים, ההורמונים האלה מופסקים, והדמות שחשבנו שאנחנו מאוהבים בה, הדמות המומצאת שבנינו לנו בראש, מתפוגגת. אז מגיעה ההתפחות.

"ההתאהבויות הכי ארוכות שאני ראיתי ארכו 24 חודשים מקסימום, אבל בסוף כולם נוחתים על הקרקע ורואים את האדם שמולם. 90 אחוז מאלה שיתעוררו למציאות החדשה יתגרשו, ועשרה אחוזים יעמיקו את ההיכרות, יגלו אחד את השני וייצרו להם יחסים נהדרים".

כבר שלחנו הזמנות, אז יאללה

האם ישנם הבדלים אישיותיים והתנהגותיים בין זוגות שממהרים להתגרש לבין אלה שיישארו יחד? ובכלל, מה גורם לזוג להכריז על פירוק החבילה דווקא בשלב שבו הקשר אמור להתבסס?
בנדל מציעה מספר פרופילים של זוגות שנוטים להתגרש כעבור זמן קצר:

• זוגות שמתלבטים בנוגע לקשר אך לא מבטלים את החתונה. זוגות מסויימים מתחילים להתעורר למציאות כבר בשלב ארגון החתונה, סביב המריבות הגדולות והמתחים הכרוכים באירוע, ואצל אחרים הספק יתעורר ביום החתונה עצמו. אך פעמים רבות, בגלל ההשקעה הגדולה שבעניין, המוזמנים הרבים והמשפחות שסובות אותם – זוגות מעדיפים לעבור חופה בדרך לפרידה.
  
  
• זוגות שנבהלים מהרעיון של ילדים משותפים. בקרב רבים, ובעיקר אלה שמכירים זמן מועט בלבד, המחשבה שתפרק את הכל היא: "רגע, זה האיש אני רוצה שיהיה אבי ילדי?" או "האישה הזאת תחנך את הילדים שלי?"
  
  
• זוגות שהתחתנו בגלל הריון. כאשר מה שהפך את הקשר למחייב הוא הריון, הסטטיסטיקה אומרת שרוב הסיכויים שהזוג לא יחזיק מעמד. כמובן שיש יוצאי דופן.
  
  
• זוגות שנוטים לרצות את החברה. כפי שישנם זוגות ארוכי טווח, של שבע שנות זוגיות ומעלה שאינם מרוצים בתוך היחסים אך נשארים יחד מכוח האנרציה, ולחץ והמשפחות והחברים – כך ישנם זוגות קצרי טווח שנשארים יחד מאותן סיבות בדיוק, רק שהם מחזיקים מעמד פחות זמן; לזוגות הללו רע בזוגיות אבל הסביבה לוחצת עליהם להישאר יחד, הם מקבלים מסרים שהם מתאימים וכו'. רבים מהם יעדיפו לרצות את החברה ואז יתגרשו אחרי כחצי שנה.
  
  
• זוגות מבוגרים שנישאו מתוך לחץ. מדובר בנשים לקראת גיל 40 וגברים בני 40 פלוס שמאוד לחוצים למצוא כבר זוגיות ולהקים משפחה, ואחרי חיפושים ארוכים הם מתאהבים עד הגג, מתחתנים בזריזות, ואז מתפכחים. הזוגות האלה מצד אחד בשלים יותר ויעשו יותר עבודה זוגית כדי להישאר יחד, ומצד שני יותר קל להם להיות לבד ולכן הם לא יחששו לפרק את החבילה. הם יותר עצמאיים ולמעשה קל להם יותר לחוד מאשר בזוג.

הבסיס למערכת יחסים: אהבה, לא התאהבות

למרות הסטטיסטיקה, בנדל מציעה לא לוותר: "בהחלט אפשר למנוע את הפרידה אם יש רצון אמיתי לבנות בסיס זוגי לחיים, כזה שמושתת על אהבה, ולא על התאהבות.
"אפשר לראות סיפורים ומקרים מדהימים. אני מוצאת את עצמי אומרת לאנשים באמת כל הכבוד מכל הלב על העבודה שעשו למען עצמם, כשהתחילו ממקום מאוד רחוק ונמוך, והגיעו לאינטימיות נפלאה".

מה את מציעה לזוג שהתחתן ורוצה להיכנס לסטטיסטיקה של הזוגות שמחזיקים מעמד?

"כשנכנסים לזוגיות צריך להיות מוכנים לעשות פשרות. לדוגמה, אם, לאחר שהזוג עבר לגור יחד האישה מגלה שהוא זורק את הגרביים המלוכלכים שלו על הרצפה, אחת תחליט להחליק על העניין ותאסוף אותם, השניה תחליט שזה דבר עקרוני ובלתי נסבל, בל יעבור, ותפרק את היחסים, והשלישית תגיע לפשרה, ותביא סל, תציב אותו בסלון ותבקש ממנו שיקלע לסל בכל פעם שהוא משליך את הגרביים.

"לדעתי היה אפשר למנוע את רוב המקרים האלה בצורה פשוטה למדי, וזה דבר שאני אומרת שוב ושוב כשאני נתקלת בנשים רווקות: אפילו אם בן הזוג הציע נישואים אחרי תקופת היכרות קצרה, אפשר להסכים. זה בסדר, אבל העולם לא ימות אם תהיו מאורסים במשך שנה וחצי. שום דבר רע לא יקרה מזה. רק טוב".

>> ואם תחליטו לחזור: מה כדאי שתקחו בחשבון לפני הצעד?