"גיליתי שבעלי לובש לבני נשים"

על אישה בוגדת, בעל אדיש או ילדים לא ממושמעים כבר שמענו מספיק. אבל מה אמורה לעשות אישה שבעלה מתעקש לעשות סקס גם כשהילדים בבית? ומה לגבי גבר שמתעקש לעשות סקס גם כשהילדים בבית? התקלנו את הפסיכולוגיות גילת מלכאן-סטיקלרו ואיריס סלומון (מנהלת חברת ספיד דייט) בשאלות קצת פחות נפוצות שבני זוג מעלים בפורומים השונים ברשת, וקיבלנו תשובות מרתקות.

"לא יכולה לעשות פיפי כשבעלי בבית"

הבעיה: "אני פשוט לא מסוגלת לעשות פיפי כשבעלי נמצא בבית. אני מתאפקת יום שלם אם שנינו לבד בבית, או הולכת לשכנה. אני לא מצליחה להשתחרר מזה"

המומחית מייעצת: "מדובר בבעיה די מטרידה, וזה בטח לא קל להתאפק במשך כל כך הרבה זמן. השאלה היא כמה זמן הזוג נמצא במערכת יחסים. אם מערכת היחסים בחיתוליה, האישה תשמח לשמוע כי לנשים רבות קשה לעשות פעילויות אלה או אחרות ליד בן הזוג בתחילת הקשר. אולם הבעיה אכן נשמעת מכבידה מאוד ופוגעת באיכות החיים ולכן יש לטפל בה.

אני מציעה להשתמש בטכניקה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי שנקראת - 'הפחתת רגישות שיטתית', או 'הקהייה שיטתית', כלומר להפחית את הרגישות לנושא בהדרגה ובאופן שיטתי. כשלב ראשון, נסי להיכנס לשירותים כשבן הזוג בבית ואל תעשי כלום. בשלב השני, היכנסי לשירותים ופתחי את ברז המים. בשלב השלישי, פתחי את הברז ושבי בשירותים מבלי לעשות כלום. בשלב הרביעי, עשי את כל מה שפורט בשלבים הקודמים והטילי שתן במידה מועטה, עד שתגיעי למצב שתצליחי להתרגל לרעיון ולהבין שבן הזוג לא שינה את היחס שלו כלפייך גם אחרי המעשה".
(איריס סלומון)

"איך אני יכולה לעשות סקס כשהילדים בבית?"

הבעיה: "בעלי רוצה לעשות סקס בזמן שהילדים שלנו (בני 18 ו-19) בבית ואני מתביישת. אין לנו זמן אחר לקיים יחסים ובעלי מאיים שאם המצב יימשך כך הוא ילך למישהי אחרת".

המומחית מייעצת: "אני מניחה שהאיום של בעלך שיקבל סקס אצל מישהי אחרת לא מוסיף לאמון וליציבות של הקשר ביניכם. עם זאת, אם הוא הגיע למצב כזה - של הצורך באיום, יש לחשוב כיצד את תרמת לנושא. ניתן לשער כי חוסר הרצון של האישה לקיים עם בעלה יחסי מין כשהילדים בבית הוא סימפטום למשהו עמוק יותר ביחסים. אם רוצים לעשות סקס מוצאים זמן ומקום, ואני מאמינה שהילדים בני ה-18 וה-19 אינם תלותיים כמו ילדים צעירים יותר ולא נמצאים כל העת בבית. כמו כן, אתם יכולים למצוא מקומות אחרים כגון צימר או בית מלון, או לחכות לרגע בו הילדים ילכו לישון. הייתי מציעה לזוג ללכת לטיפול זוגי או לפנות לטיפול מיני, כיוון שחוסר הרצון של האישה והאיומים של הגבר מנגד מעידים על מצוקה הרבה יותר עמוקה".
(איריס סלומון)

"בעלי לובש לבני נשים"

הבעיה: "גיליתי שבעלי לובש בסתר את לבני הנשים שלי ומאונן. מה זה אומר לגבי המיניות שלו, האם זו סוג של סטייה?"

המומחית מייעצת: "ניתן לכנות לבישת לבני נשים על ידי גבר כסטייה, משום שאכן מדובר בסוג של נטייה שונה. עם זאת, זוהי סטייה שלא פוגעת בזולת. נוסף על כך, הוא עושה זאת בסתר, כלומר, נראה שהוא מתבייש בכך. ראשית, כאמור, האישה צריכה להבין כי זו סטייה שאיננה פוגעת באיש. כעת יש לה שתי אופציות: אם הדבר מגרה אותה, היא יכולה לשתף איתו פעולה. אם היא לא מתחברת לעניין - שלא תמנע ממנו לבצע זאת. אם יחסי המין שלהם מספקים וטובים וחיי הנישואין הרמוניים אין זה אמור להפריע לה, ואין זה מלמד על העדפה מינית זו או אחרת".
(איריס סלמון)

"המשפחה של אשתי מתערבת בריבים שלנו"

הבעיה: "אשתי אוהבת לערב את המשפחה שלה בריבים שלנו. יש לה משפחה מאוד אמוציונלית, ובדיוק כמוה עושה מכל זבוב פיל. אני נאלץ להסכים איתה ועם משפחתה ולוותר לה בכל ריב רק כדי לשמור על שלום בית".

המומחית מייעצת: "המעבר לחיים בזוג אינו פשוט ומצריך מידה מסויימת של ניתוק, פיזי ורגשי, ממשפחת המקור והקמת תא משפחתי חדש. לעיתים, קיים קושי לעשות את המעבר הזה מבחינה רגשית, והתוצאה היא המשך קיום קשר רגשי קרוב עם משפחת המוצא וזניחת היחסים עם בן הזוג. בכדי להימנע מכך, חשוב לזכור שבן הזוג הוא השותף החדש לחיים, ואותו יש לשתף בתחושות, המאוויים, התסכולים והחששות. יש להימנע מלערב את המשפחה והחברים במריבות, ובמקום לנסות ולפתור את חילוקי הדעות מול בן הזוג. תקשורת כנה, ממקום משתף ואמפתי, היא המפתח להצלחת היחסים ויש להקפיד לשתף את בן הזוג בדברים בהם נהוג היה לשתף את ההורים.

"ניתן להתייעץ עם ההורים בעת קבלת החלטות, אך לזכור שההחלטה הסופית תוכרע על ידי בני הזוג בלבד. מצב בו אחד מבני הזוג חש כי הוא נדרש תמיד לוותר ולהבליג עשוי להוביל בטווח הרחוק לשבר ביחסים שיהיה קשה לאחות, ועל כן חשוב לשתף את בן הזוג בתחושות אלה ולנסות להשיג שינוי".
(גילת מלכאן-סטיקלרו)

"בעלי קרא לי זונה במיטה"

הבעיה: "הזוגיות עם בעלי טובה, אנחנו מקיימים יחסי מין ומאוד פתוחים אחד עם השני. בפעם האחרונה ששכבנו הוא קרא לי תוך כדי 'זונה' והוכיתי תדהמה".

המומחית מייעצת: "חלומו של כמעט כל גבר הוא שאשתו תהיה 'זונה' במיטה, 'ליידי' בחברה, טבחית במטבח, אמא למופת עם הילדים וכיוצא בזאת. מאחר והזוגיות היא טובה, ייתכן והבעל הרגיש מספיק פתוח כדי לכנות אותה כך, והדבר פשוט מגרה אותו במהלך סקס. גברים ונשים רבים משתמשים בכינויים גסים או מוקצנים במיטה כדי לגרות ולהתגרות. אם הדבר הפתיע ואולי אף פגע בהנאת האישה, כדאי לשוחח עימו ולבקש שלא יכנה אותה כך, או שיכנה אותה אחרת כדי לגרות את עצמו ברגעים האינטימיים. שיחה כזאת היא גם ביטוי של הפתיחות בתקשורת בין השניים. עם זאת, ייתכן והכינוי מלמד על משהו עמוק יותר, על שינוי ביחסים. אני הייתי מהמרת על האפשרות הראשונה מאחר ומדובר בזוגיות טובה ופתוחה. במקרים כאלה פשוט כדאי להפעיל את האינטואיציה, וכמובן לשוחח עם בן הזוג על העניין".
(איריס סלמון)

"אני כל הזמן משקרת לבן זוגי"

הבעיה: "אני לא מצליחה להפסיק לשקר לחבר שלי. כנראה שאני מוגדרת כ'שקרנית פתולוגית'. אני לא מצליחה להגיד את האמת כמעט בכל נושא, ומשקרת או פשוט לא מספרת דברים. נניח אם הלכתי לפגוש חברות, אני משקרת ואומרת שהלכתי לפגוש את אמי. זה פוגע קשות בבן הזוג שלי ואנחנו על סף פרידה".

המומחית מייעצת: "חשוב להבין מה עומד בבסיס הצורך לשקר ואלו סיטואציות גוררות צורך זה. לדוגמא, האם היא חשה שהיא משקרת יותר לבן הזוג או שהשקר מלווה כל אינטראקציה עם אנשים? האם זהו צורך שנולד בסמוך לכניסה לזוגיות או שהחל בגיל צעיר יותר? האם היא חשה בשליטה על חייה וחווה עצמה כעצמאית ובעלת חופש בחירה לעשות את שרוצה, או שהחיים בזוג נחווים כסוג של כלא ממנו צריך להיחלץ?

"במידה והשקרים מופיעים רק מול בן הזוג, ייתכן כי בבסיסם עומד צורך 'לשמור מרחק', להדיר מעט את בן הזוג ולהרגיש עצמאות וחופש. בנוסף, ייתכן שהצורך לשקר נובע מתוך חשש לחשוף את האמת ומתוך צורך להתאים את עצמה לדרישות בן הזוג ולענות על ציפיותיו (למשל: הוא לא אוהב שאני יוצאת עם חברות ולכן אומרת שהלכתי לאמי). פעמים רבות הצורך לשקר נולד על רקע של בטחון עצמי נמוך וחשש להיות 'אני עצמי' ולא 'דמות אידיאלית' שתתאים לדרישות הסביבה. שיחה כנה ומשתפת עם בן בזוג לצד טיפול בתחושות אלה, יסייעו בהפחתת תדירות השקרים".
(גילת מלכאן-סטיקלרו)

>> יש לכם עצה משלכם? טקבקו לנו

>> חיי נישואים: חמשת המשברים הגדולים