דני מצלצל אלי ומבקש להגיע בדחיפות. הוא אובד עצות. משתגע, לא יודע נפשו. "הסתבכתי קשות", הוא אומר לי. דני הוא עו"ד נאה ומצליח שנשוי באושר, לטענתו לא מזמן הוא חגג 50. הוא מספר לי שהחיים עם אשתו טובים. היא רעייה טובה ואהובה על ידי כולם. בכל השנים ביחד הכל תקתק כמו שעון. יש להם בית יפה, הרבה מאוד חברים, הם מטיילים ונופשים הרבה ויש להם אפילו סקס לא רע מדי פעם.
"רונית היא מזכירה אצלי במשרד. בת 38 רווקה יפהפייה, גבוהה, עסיסית ומאוד מטופחת. היא שיגעה אותי. נמשכתי אליה מאוד, פנטזתי עליה ימים ולילות. היא פיתתה אותי והלכתי אחריה כמו עיוור. היינו יוצאים בצהריים פעמיים בשבוע למלון קטן ליד המשרד. עושים סקס עד השמיים, וחוזרים לעבודה מחוייכים. אהבתי את התקופה ההיא. לא הייתי מאוהב בה, אבל מאוד אהבתי לשכב אתה. היא צעירה וגופה חלק ומתוח. זה החמיא לי שאחת כזאת רוצה אותי. אבל לא תיארתי לעצמי שהיא תעשה לי את מה שעשתה.
"אחרי חצי שנה, היא עזבה בפתאומיות את המשרד, והקשר בינינו נותק. במשך שלושה חודשים לא דיברנו. היא לא ענתה לי להודעות או לטלפונים. חשבתי שאולי היא כועסת עליי, וכבר ירדתי מהעניין, וחזרתי לשגרת חיי. אלא שאז היא הופיעה ובגדול. סיפרה שהיא בהיריון ממני ואין לה שום כוונה להפיל. 'אני ממשיכה את ההריון. יש לנו בבטן ב'.
כל ניסיונותיי להוריד אותה מהעניין לא צלחו. מאז שגיליתי את זה, חלף שבוע. אני לא ישן, ולא אוכל, אני בדיכאון. מה עושים? אם אישתי תגלה את זה היא תתמוטט. גם הילדים שלי יכעסו מאוד. המשפחה שלי בסכנה של ממש".
"היא לא גנבה לך זרע כי אין דבר כזה!"
דני יקירי, אני מבינה שאתה עכשיו בסערה. קרה דבר. יש לך פה את השיעור של החיים שלך. ואולי כדאי שתתעורר. אף פעם לא התעסקת עם נפש, מודעות ורגשות? אז עכשיו זה הזמן.
שיעור מס 1 : הנישואים שלך לא מאושרים. להגיד לעולם ולעצמך שאתה נשוי באושר ולשנן את זה כל החיים - לא באמת אומר שאתה נשוי באושר. זה רק אומר שזה מה שאתה רגיל לומר. בכך מאתה שכנע את עצמך שהכל טוב ואין צורך לנבור ואפשר לעבור הלאה. אתה העדת על עצמך שאתה לא איש של רגשות. לפי דעתך, רגשות הם חולשתו של אדם. אז הנה לך הפנס שמאיר לך כרגע על חיי הנישואים שלך. פנס מסנוור מצאת לך.
אתה לא הראשון שבוגד ואפילו מתאהב ויש גם כאלה שגם נשארים נשואים לנצח, אבל מכאן ועד חיי נישואים מאושרים - יש מרחק. תמיד עדיף לחיות במודעות גם אם המציאות פחות יפה מהפנטזיה.
שיעור מס 2 : רונית לא גנבה לך זרע, כי אין דבר כזה גניבת זרע. זו אמירה קורבנית ומתנערת. יש לך אחריות על מעשיך. שכבת? לא נזהרת? ככה באים ילדים לעולם. שכבת עם רונית בהכרה מלאה, מרצון חופשי. היא לא אנסה אותך. ומה חשבת? פשוט לא חשבת. ועכשיו אתה מחפש אשמים. בחורה בסוף שנות ה-30 שלה תיכנס להריון. ואם הגבר שמולה הוא חתיך, מצליח ובעל אמצעים – היא תחטוף את זה בשתי ידיים ואכן זה מה שקרה כאן.
ומה עכשיו? חכה עוד שבוע שבועיים. וודא שרונית אכן הרה, ועברה את תקופת הסיכון להפלה טבעית (כלומר שבוע 12 והלאה), ולך עם הסיפור לאישתך. כמובן שלא תמצא דרך להעביר את המסר ללא זעזוע חזק בזוגיות ובמשפחה. אבל אלה מעשיך וזו האמת. סיפורי אל חזור כגון אלה מתגלים במוקדם או במאוחר. הם מגיעים ממקומות לא צפויים גם אחרי שנים. אבל בסוף האמת יוצאת ואז הזעזוע אף גדול יותר ונוסף על "החטא גם פשע". השקר לאורך השנים יאכל לך כל חלקה טובה. זו שיחה קשה ומטלטלת אך הכרחית. תישא באחריות ובהשלכות של המעשה. לאחר השיחה העזר באנשי מקצוע כיצד לצאת מהמשבר.
תתפלאו לדעת. לרוב הסיפורים הללו לא נגמרים בגירושים אלא בעיכול איטי של המצב החדש. המעשה נעשה. עכשיו יש למזער נזקים. לפחות תלך עם האמת. עם הכנות. אם יש משהו חיובי בכל הסיטואציה הזאת זה שתהיה חזק מספיק להודות במעשה, להביע חרטה ולנסות לאחות את שברי הנישואים. מציע לכם המשך טיפול וליווי צמוד לאורך כל התהליך. זה בור גדול, אבל אפשר להיתחזק ולהמשיך הלאה... ביחד!!!