"יעל שלום,
אני ואשתי, דנה, נשואים מזה 6 שנים. אנחנו חיים בבית יפה, יש לשנינו עבודות טובות, חברים טובים וילד מתוק בן ארבע.
דנה נפלאה, אני מאוד אוהב ומאוד מעריך אותה. לדעתי היא האישה הכי יפה בעולם. טוב לי איתה ואין לי כל מחשבה לעזוב או לפרק חלילה את המשפחה.
גם הסקס איתה טוב ותשוקתי עד היום. שנינו אנשים מיניים ועושים הרבה סקס, אבל אני משתעמם ורוצה לגוון. הייתי רוצה שנכניס למיטה עוד זוג, אבל כשהעליתי את הנושא בפני דנה היא סירבה בכל תוקף ואפילו התעצבנה קצת. כל כמה שבועות אני זורק את הרעיון לאוויר וחוטף מטר של צוננים. נמאס לה לשמוע את הבקשה הזאת שלי והיא מאוד נחושה ב"לא" שלה.
איך אשכנע אותה לזרום איתי? אני מאד זקוק לריגוש הזה. לבגוד בה לא בא בחשבון מבחינתי.
תודה, רז".
מוסד הנישואין מכתיב לנו מונוגמיה, למרות הנטייה הטבעית של בני האדם לביגמיה, וזוהי הדילמה הגדולה במסגרת המחייבת הזאת. כמו בכל תחום ביחסים זוגיים, הזמן שוחק, השגרה משעממת, התשוקה יורדת והסקס מונוטוני, ועושים אותו כי צריך, לא כי רוצים. רוב הזוגות עושים סקס בדיוק באותה תנוחה, באותה שעה ובאותו יום בשבוע, וזה לוקח 10 דקות כולל מקלחת. אני מבינה את הרצון שלך, רז: אתה רעב לחוויות.
זה יכול להיות הקבר של הנישואים שלכם
באופן עקרוני, אני לא מתנגדת לכל מעשה ששני אנשים בוגרים מסכימים עליו. אם זה טוב לשני הצדדים - מה טוב, ומי אני שאשפוט מה נכון ומה לא. מניסיוני, אני יודעת שהכנסת אורחים למיטה יכולה להיות חוויה פיקית, מהנה ומסעירה - אך היא לא מתאימה לכל זוג. לטנגו הזה חייבים שניים, ומספיק שאחד משני בני הזוג אינו שלם ברצון שלו – בשביל שאמליץ לך לוותר.
יש הרבה סיטואציות בחיי נישואים המזמנות ריצוי, פשרה ואפילו בליעת צפרדעים; ככה זה. חיים בשניים הם דואט לא פשוט. אך סיטואציות מיניות הן לב פועם, רגיש, חשוף ועדין. דנה לא רוצה – ולכן אין כאן מקום לשכנוע.
אם דנה תתרצה ותלך איתך על זה כי ישבת לה על הראש או כדי לרצות אותך, זה יכול להיות הבור שיקבור את היחסים שלכם בהמשך. אתה אולי תחשוב שהיא נפלאה ופתוחה; אך זה יכול להיות מעשה שיישאר אתכם ויעכיר את נישואיכם.
הכרתי מחליפי זוגות שבאו לטיפול. נכון ששניהם הלכו ביחד, אבל אחד הצדדים רצה והשני, למעשה, רק ריצה. המרצה הוא חבית חומר נפץ שתתפוצץ לכם בסוף בפרצוף. לשכב עם מישהו מול בעלך או שבעלך שוכב עם אחרת לידך, כאשר אינך שלמה עם המעשה, יכול לגרור טראומה, קינאה עזה ומצוקה נפשית קשה. הסיבה להתנגדות יכולה להיות נסתרת ועמוקה, אבל על כל אדם להקשיב לליבו וללכת עם תחושות הבטן שלו, שהן המצפן האמין ביותר.
האם היחסים שלכם באמת כה עמוקים?
לגבייך, רז, אני מניחה שאתה מפליג ומפנטז על מין קבוצתי, על מין עם אחרות. הזכרת שבגידה היא לא אופציה, אבל לדעתי, הכדור נמצא כבר בקנה והדרך מכאן לאישה אחרת היא במרחק של סנטימטר אחד. אנחנו יצורים אגואיסטים, שלא יודעים לעמוד בפיתויים. במקרה שלכם עומק היחסים ביניכם הוא שייקבע את העתיד שלהם.
לפעמים סיפור כזה מרמז על תקלות נוספות בזוגיות: יתכן שאתה מצהיר על אהבתך הגדולה לדנה רק כמנטרה, כשלמעשה המצב האמיתי ביניכם לא מזהיר. אתה משועמם ומנג'ס לאשתך, אבל לא באמת קשוב לצרכים ולמצוקות שלה.
עליך לשים לב שהבקשה שלך לא תרחיק ביניכם עם הזמן. זה הרי מתחיל כמו חצי בדיחה, אבל יכול להתגלגל לתסכול וליצור משקעים שיגרעו גם מחיי המין הטובים הקיימים ביניכם. אם דנה תתחיל להרגיש שהיא לא מספקת אותך, זו תהיה המחשבה איתה היא תיכנס איתך למיטה, וחבל.
מה כן אפשר לעשות? כמו תמיד, אני ממליצה לכם לדבר על הכל ובפתיחות. אפשר ורצוי לגוון בשניים ללא תוספות חיות, עם צעצועים מפלסטיק, למשל. הבסיס לגיוון המיני הוא משיכה וסקרנות אחד לשני, ואין סוף לאפשרויות שלא כוללות בני אדם אחרים: גשו לחנות סקס, התייעצו ולמדו את האפשריות. אפילו סרט כחול יכול להלהיט את האווירה. זכרו כי הכל, בסופו של דבר, מתחיל בראש.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il