"כשהכרתי את יוסי הייתי גרושה טרייה בת 38 והוא בן 41, נשוי. כל חיי הייתי בזוגיות והיה מאד טבעי לי שאתחבר לגבר מיד אחרי גירושי ואהיה שוב בזוגיות. בהתחלה יוסי היה שם בשבילי כמו ידיד טוב - מחבק ,מעודד ומחמיא. אבל עם הזמן משהו נדלק בליבנו והפכנו את הידידות לאהבה רומנטית. הוא אמנם נשוי אך דאג להזכיר לי כל העת שהוא רוצה להתגרש ושזה יקרה בקרוב. תמיד אמר לי שבזכותי יהיה לו את הכוח לצאת מהבית, שאני נפש תאומה שלו, זיווג משמיים, שבשבילו אני נחיתה רכה אחרי הגט.
"מאז הוא עשה כמה צעדים לכיוון אבל הוא עדיין נשוי וחי עם אשתו. במשך חמש שנים אנחנו ברומן הזה. מתוכן, ארבע שנים של כעס, תסכול ולחץ. השנה הראשונה הייתה קסומה. עוד האמנתי שזה יקרה בינינו. היינו מבלים ונהנים וצוחקים על החיים. עוד לא הייתה קורונה בעולם וחרשנו נסיעות לחו"ל. היינו בעננים. מאז הקורונה אנחנו עוברים סיוט. סגר שמשאיר אותו בבית שלו ובידודים בלי סוף שכל אחד בביתו. זה הורג אותי.
"אשתו בכלל לא יודעת על קיומי. היא חושבת שנכנס לו ג'וק לראש והוא במשבר זמני עם עצמו. לא מתארת לעצמה שהוא מנהל קשר מקביל ומטורף מחוץ לבית.
"אני פונה אליך דווקא עכשיו כי לפני חודשיים הוא עזב את הבית וחשבתי שהנה, הצלחנו במשימה ומפה נהיה זוג חוקי. אתמול שוב הוא עזב אותי וחזר הביתה אחרי תחנוני אשתו וילדיו. הוא נשבר והחליט שהוא לא מסוגל לעשות להם את זה. זו הפעם השנייה שהוא עוזב את הבית, בא אלי לשבועיים וחוזר.
"אני לא מצליחה להשתחרר ממנו. אני מבינה שאני צריכה לחתוך אבל כל פעם שהוא מסמס לי אני נמסה ומיד חוזרת אליו. אני תוהה איך הדבר הזה יגמר אי פעם?!".
לזעזע את המשולש הרומנטי
יקירתי,
זה הזמן להתעורר מהחלום. את נמצאת בריטואל קבוע כבר יותר מידי זמן. האסימון כבר צריך ליפול לך, כמה שנים כאלה את עוד צריכה?
מה שלא קרה בחמש שנים, ספק רב אם יקרה בכלל. זה הזמן שלך לשים גבול וגם לעמוד בו.
דבר ראשון, לפני הכל, תתמקדי במיגור הכעס. הכעסים שלך עליו תוקעים אותך במקום ומסירים ממך את האחריות (כביכול). את כועסת עליו ומוציאה המון אנרגיה. הכעס עליו מעיד על כך שאת עוד עמוק בפנים ואת עסוקה בהאשמות ולא באחריות שלך למצב. ככה בדיוק מתנהג קורבן. את מחכה לו ומתאכזבת כל פעם מחדש ומוציאה עליו טונות של כעסים.
ההחלטה לחכות היא שלך ועל אחריותך הבלעדית. אין זה אומר שזה עושה את זה קל, אבל לפעמים צריך ניתוח כואב על מנת להסיר גידול מיותר. ובשביל להגיע ליום הניתוח צריך בשלות והכרה במציאות כפי שהיא. בלי תירוצים, אשליות והנחות.
על מנת שקשר אובססיבי כזה יגמר צריך שיקרה משהו לא שיגרתי, אירוע, משהו שיזעזע את המשולש הרומנטי. כרגע שניכם מכורים לסם. וההתמכרות מנצחת הכל, מוחקת כל היגיון ושכל ישר. לדעת את זה, זה כבר עוזר.
קשר רומנטי לא ישים שרצוף במכשולים הופך בקלות לקשר אובססיבי. הכאב והתסכול לצד התשוקה והפנטזיה מעצים את הרגשות לשיא, התערובת הופכת רעילה וממכרת. אי השקט הנפשי מפעיל את זרימת האדרנלין לדם ומנטרל כל מחשבה. בקשרים אפשריים השיגרה משתלטת ואין את הפיקים הסוערים.
משהו יקרה לקשר ביניכם אם אשתו תתפוס אותו. אז תראי בבירור את האמת שלו
משהו יקרה לקשר ביניכם אם אשתו תתפוס אותו. אז תראי בבירור את האמת שלו ומה נטיית ליבו. זה התסריט האפשרי הראשון.
תסריט אחר, ורצוי הרבה יותר, הוא כזה שבו את תחליטי לסיים סופית את הרומן ולא לוותר לעצמך. זה לא קל. רגע קטן שבו השכל חוזר אליך ואת מודה שאת "נרקומנית" שרוצה גמילה. את תאבדי אמון בהבטחותיו, תביני שהוא לא מסוגל לצעד הזה, תפסיקי לכעוס עליו כי תביני שהוא לא הבטיח דבר בזדון הוא באמת רצה אבל לא יכול לעמוד בזה.
אולי תרגישי אפילו חמלה, תביני שאת לא קורבן וגורלך תלוי בך ובבחירות שלך. ביום הזה תרגישי חזק באינטואיציה שלך שכנראה זה לא יקרה אתו לעולם. ובלי להסתכל לאחור פשוט תעזבי וצאי לדרך חדשה. את צעירה ועוד חוויות רבות לפניך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com