"אנחנו בסך הכל חודש וחצי ביחד. הכרנו חצי שנה לפני שהפכנו לזוג, הוא קרקר אחריי בלי סוף. חיזר, שלח פרחים לי ולאמא שלי, שוקולדים, חזר מחו"ל והביא לי מתנות. רצה למצוא חן. היה הכי מתוק בעולם. נדלקתי עליו חזק אבל לא רציתי להראות לו. הקשיתי, לא עניתי להודעות, נעלמתי פה ושם, לא יזמתי כלום. הכל עליו. הוא היה להוט להיפגש ואני שיחקתי אותה קולית.
"אני קורל בת 27 והוא בן 33. שנינו רווקים עם הרבה מערכות יחסים בעברנו.
"כשכבר נפגשנו היו ניצוצות באוויר. כל פגישה עונג. כמובן גם הסקס היה תשוקתי בטירוף, ישנו הרבה לילות ביחד (בעצם לא ממש ישנו).
"התאהבתי בו. עפתי עליו. שחררתי את ה'קשה להשגה' ונתתי לעצמי לטוס גבוה. אבל אז קרה לו משהו. הכל התהפך. התחלתי להרגיש שהוא מתקרר, לא ממש רוצה, לא הרגשתי אהובה, וגם לא ממש מעניינת, רחוק מאוד ממה שהיה בשבועיים הראשונים.
"פתאום הוא תפס ביטחון, מתנשא, הוא נעלם לי לשעות ולא אומר כלום, לפעמים אני מצלצלת והוא לא עונה או לא רואה הודעות ממני שעות, לא קופץ כמו אז. רדום כזה. גם לא נפגשים כל יום. בקושי סופ"שים, אני מנסה ליזום והוא לא משתף פעולה, אני מזמינה את עצמי אליו והערב תקוע. אני מרגישה שאני אונסת אותו. לא כיף. אני לא רוצה לומר לו כלום כי אני לא רוצה שיחשוב שאני קרציה, שאני דביקה, לא רוצה להישמע מתלוננת. אז אני שותקת אבל מאוד לא מרוצה.
"אני לא רוצה לחשוף את עצמי מולו, להיות חלשה ולהיפגע".
לפתוח הכל וללכת
קורל, את עושה הכול הפוך. את במגננה. מכוסה שריון. את לא באמת שם. את כבר לא קיימת.
אם אין חשיפה/כנות – אין קשר!
הטור הזה הוא רק השיעור הראשון שלך בדרך לאהוב את עצמך ולעמוד על שלך. קשר טוב בנוי על כנות, על תקשורת פתוחה ועל חשיפה ללא פילטר. זה הבסיס.
את לא מביאה אמת, את מציגה מישהי שהיא לא את, את שמה לך שריון פלדה. ומה בסוף? את כל כך רצית להימנע מפגיעה ונפגעת. אז השריון לא עובד, ההיפך, הוא עושה לך נזק. כשהוא חיזר זה נתן לך ביטחון ושחררת את כל הברקסים בלי בכלל לשים לב מה קורה יום ביומו. הלכת לאיבוד, עפת גבוה והתעלמת מטמפרטורת בן זוגך. את רצית אותו ולא רצית לראות את המציאות. המשכת כאילו כלום על מנת לא לאבד אותו. נמנעת מכל עימות, נכנסת לסחרור. כבר ראית את כל הסימנים ממנו והתעלמת. הזמנת את עצמך ואין דבר יותר מעיק מזה.
נחלשת, כבר לא היית, הפחד השתלט עליך, הרגשת לא רצויה ולא אמרת מילה, וגם נשארת כאילו הכל טוב. ראית התנהגויות שלא התאימו לך ושתקת וזהו בדיוק המתכון לפרידה. אם תמשיכי לא לשים לב לתגובותיו אליך, ותמשיכי להזמין את עצמך ללא הזמנה ממנו ותסתערי עליו בלי מעצורים כנראה בקרוב מאוד זה ייגמר ביניכם.
נשמע מדברייך שהחבר שלך כבוי לגבייך. הפסקת לאתגר אותו ועצם זה שאת ממשיכה לשתוק על אף התקררותו רק מרחיקה אתכם מהקשר. כשאת מרגישה דחויה ומכונסת אין סיכוי שטוב לכם. מספיק אחד שמבואס גם השני לא יכול ליהנות. זוגיות טובה זה איזון חוזר. ההנאה הזוגית היא מהנתינה ההדדית. ואך ורק אם היא הדדית.
אז עכשיו מה שמתבקש זה שיחת כנות. אי אפשר להמשיך ככה שאת רק מחכה למפגשים ולהודעות והוא זה שקובע כמה, איך ומתי.
אם דיברת לליבו ועוד יש בו רגש אלייך, את תהיה האישה שקשה לוותר עליה. חכמה, פתוחה, מאתגרת. ואם הוא כבר החליט שלא, אז ממילא זה היה אבוד
תעצרי הכל ותדברי את רגשותייך בכנות מדויקת מבלי לפחד לאבד. ממילא אין כאן הרבה לאבד. ממילא ככה זה לא.
אל תבואי בכעס כי אין על מי לכעוס. אל תבואי בטענות כי זכותו להיות קריר. תבואי עם אחריות עלייך. ותגידי במילים ברורות שלא כך את רואה זוגיות, ומה שיש ביניכם זה לא מספק. תפתחי הכל. ותלכי.
אם דיברת לליבו ועוד יש בו רגש אלייך, את תהיה האישה שקשה לוותר עליה. חכמה, פתוחה, מאתגרת, כנה. בלי הצגות. ואם הוא כבר החליט שלא, אז ממילא זה היה אבוד.
גם אם זה ייגמר ביניכם אחרי השיחה הנוקבת, לא הפסדת כלום, הרווחת שיעור חשוב בחיים. את תצאי מהקשר הזה מחוזקת, שולטת בחייך, עוצמתית ושלמה עם עצמך. זה יהפוך את הפרידה להרבה יותר קלה.
כך תמיד תעשי וזכרי, מי שמפחד לאבד – מאבד.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת