"שמי ענת ואני בת 33.
"את ליאור (36) הכרתי אחרי שנים של רווקות. יצאתי עם הרבה גברים, היו לי מערכות יחסים ארוכות וגם קצרות, סטוצים, אכזבות, אהבות והכל מהכל. אני כבר רוצה פיסת שקט, בית, ילדים, משפחה. להירגע מהיציאות, מהמועדונים, מהטירופים.
"ליאור, לעומתי, התגרש רק לפני חצי שנה והוא עוד לא חווה כלום. היה נשוי 9 שנים ויצא לשוק. הוא עוד רעב לבילויים וחוויות. אבל למרות הפער הזה החלטנו שהאהבה מספיק חזקה ואפשר להתקדם. עברנו לגור יחד אחרי ארבעה חודשי חברות לוהטים וצמודים. ידענו שאנחנו רוצים דברים שונים ובכל זאת איחדנו כתובות.
"ואז התחיל הקושי. ליאור מבולגן, לא מעניין אותו ניקיון הבית, ואני סופר נקייה. הוא יכול לא להתקלח אחרי יום עבודה ואני מתחלחלת מזה. הוא מבשל פעם באף פעם, אבל כשזה קורה המטבח אחרי הפצצה. וכל זה עוד מילא. ליאור פלרטטן. על כל בחורה הוא מסתכל, מחייך, עוקב אחרי ים בנות במדיה, עם כולן הוא מדבר. כשיוצאים לבלות הוא לא איתי, הוא רוקד עם כל מיני ולא שם עלי, אני אוויר בקטעים האלה. הוא מתחיל עם בחורה מול עיני ואמר לי 'זה בצחוק, מה את כבדה'. צוחק עלי שאני קנאית.
"אני מנסה בכל כישורי להיות טובה אליו ורכה, לבשל, לנקות, שהבית ייראה טוב. כביסות ריחניות, פינוקים שאף פעם לא היו לו. לא משנה מה קרה בינינו ואיזה ריב היה אתמול וכמה עלבון ספגתי, אני תמיד זו שמפייסת וקונה לו מתנות יקרות.
"היו גם כמה שיאים. הרגשתי לא טוב והלכתי למיון. והוא? יצא למסיבה. לא רצה להפסיד אותה, יום הולדת של חבר במועדון. יזם מריבה ממש בכוח, חיפש על מה, ויצא כאילו בכעס עלי. וכל זה שאני בדרך למיון עם כאבי בטן עזים (שנגמרו בניתוח אפנדיציט).
"אני לא רוצה להפסיד אותו. אני עושה הכל בשביל שיהיה טוב וזה לא עובד".
לאן נעלמת בסיפור
ענת,
את עושה הכל הפוך. את הולכת ונעלמת בתוך הקשר. את שקופה. את לא מביאה את עצמך, את באה כמו גוף חלול. מסכימה להכל, מבליגה על הכל, מוכנה לספוג עלבונות, מחליקה כל סיטואציה בעודך יודעת שזה רע.
איפה את?
ליאור ואת לא באותו מקום בחיים, זה ברור. ליאור מחפש חוויות וריגושים. הוא השתחרר ממחויבות רק לפני שנייה וכבר נכנס לקשר חדש, מחייב לא פחות. הוא לא באמת שלם עם זה ויש לו מחשבות לכאן ולכאן. גם את היית סוג של ריגוש בשבילו. אבל כל הסימנים מראים שהקסם פג.
הפכת למטרד. את עושה פרצופים לא מרוצים, את מתמרמרת, את מתחנפת גם כשלא צריך, את מונעת רק מהפחד לאבד אותו. ולכן את מסכימה וסותמת את פיך בהרבה מצבים משפילים שליבך לא באמת מסכים להם. את הולכת נגד הרוח. את נלחמת על המקום שלך כמו קבצן בפתח, את מתחננת לאהבה, מגע, לתשומת לב. ואת צודקת. מגיע לך את כל מה שאת רוצה בקשר רומנטי, זה לא מופרך לרצות חום. אבל הוא לא משתף פעולה כבר תקופה ארוכה. אין לך פרטנר ואת עדיין שם, ולכן הוא מרשה לעצמו להתנהג אליך כאל שקופה. את מרשה לו, את מאשרת לו. את לא מדברת איתו על זה כי את נמנעת מעימות שאולי יתפתח, את הולכת על ביצים ואת בעיקר לא את.
אין לך פרטנר ואת עדיין שם, ולכן הוא מרשה לעצמו להתנהג אליך כאל שקופה. את מרשה, את מאשרת
נכון, את בת 33 וטבעי שתרצי להקים משפחה וזוגיות, אבל את שורפת זמן יקר, כי כרגע את לבד שם ואפילו סובלת.
דבר ראשון, דברי איתו על כל זה בפתיחות מלאה ומוכנה להכל. בלי כעסים. בהבנה שרצונו של אדם כבודו. ואם החיים האלה הם רצונו, אז לך זה פחות מתאים. את לא כועסת ולא מעבירה ביקורת. את מסבירה לו את מקומך בקשר ותגידי מה את רוצה ממנו. קחי כל תרחיש בחשבון, תבואי חזקה ולא מבוהלת.
תפסיקי לרצות אותו ולחשוב את עצמך כאישה המדהימה טובת הלב שרק נותנת ונותנת. את נותנת ללא איזון, בלי שום התייחסות לסיטואציה, את נותנת בלי למנן, כי את כנראה רגילה "לקנות" אהבה. נראה לך שאם תביאי מתנה יאהבו אותך. ובלי מתנה את לא מספיק שווה לדעתך. ככה הראש שלך עובד. וזו הבעיה המרכזית גם של הסיפור הזה. לא ליאור הוא העניין אלא החלק שלך בדואט הזה. נחלשת מולו כי את חייבת להשיג אותו. נכנסת לאובססיה. נתת לו אישור שאת רוצה בכל מחיר, שהוא יכול הכל ועל הכל תסלחי לו.
נגמרו הימים האלה. עכשיו את ענת המחודשת, שיודעת שאם תיפרדו זה כי זה היה בלתי נמנע.
אז זה הזמן. השינוי הוא שלך. והוא לא קשור רק ליחסים עם ליאור אלא לכל חייך. זה לא קורה כי קראת את הטור וגם לא אם הלכת לשעת שיחה עם מטפל. זהו מסע פנימה ארוך ומרתק שמשנה חיים ומשחרר חסמים. פשוט מומלץ לכל בני האדם.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת