"לאישתי יש מאהב כבר שנתיים ואני ישנתי בעמידה", כך מתחיל הסיפור של איתמר.
"חשבתי שאנחנו זוג טוב. אנחנו צעירים בני 40 עם שתי בנות נפלאות, בית נחמד ועבודות טובות. באמת הכל סבבה. בשנתיים האחרונות אפילו הסקס יותר טוב – כמותית בעיקר. אני נאמן לה כמו כלב טוב. מת על אישתי. מעריץ אותה. יש לי הזדמנויות לבגוד אבל לא רציתי. אני אוהב את הבית ולא רוצה לסכן את הכל בשביל אף אחת. אבל אני כנראה אידיוט.
"שנתיים שאני רואה אישתי מרזה, מבושמת, מאופרת למשעי. מדוגמת. זה לא תמיד היה כך ולכן זה בולט בשוני. ואני עיוור. לא חושב על כלום. לא חושד. אישתי נראית זורחת, מצב הרוח שלה מרומם. היא נראית מרוגשת מהחיים ואני נוחר בעמידה. עד שמישהו ראה אותה נכנסת למלון בצהריים. דיווחו לי מיד. כששאלתי אותה על הנושא היא נשברה וסיפרה הכל.
"נשברנו לרסיסים. היא לא הפסיקה לבכות ולבקש שאסלח. ואני גמור. חרב עלי עולמי. אני לא יודע מה לעשות. בינתיים אני בבית. ישן איתה באותה מיטה ומוצא את עצמי מנחם אותה. היא מפחדת שאלך. היא לא רוצה לפרק אבל אני רואה שהיא עצובה כי היא מנותקת מאהובה ולא בגלל שאני שבור. היא לא אוהבת אותי אבל היא בכל זאת נלחמת על הבית. ואני תקוע. נשאר שם. כל השנים אמרתי לה שלא תעשה לנו דבר כזה. שזה הכי גרוע בשבילי והנה. אגרוף בפרצוף שלי. אני כעוס, תוקפני, מדוכא. ובכל זאת מלטף אותה בלילה ומרגיע".
המובן מאליו
איתמר היקר,
"אשר יגורתי – בא לי". כל כך פחדת מבגידה עד כדי כך שעצמת עיניים. ודווקא עצימת העיניים היא חלק מכך שאישתך איבדה עניין בך והלכה לשדות זרים.
כל אחד יאמר עליך שאתה גבר נהדר , טוב לב , נאמן ואני אומרת לך שאתה בעל מודעות נמוכה למעשיך, טיפוס מרצה, חלש ומונע מפחדים. מתכון מצויין להיות נבגד.
אתה מעיד על עצמך כמי שישן כל הדרך. ומי שישן הוא בעצם לא ממש קיים. הערצת את אישתך הערצה עיוורת ונרדמת. כנראה שיעממת גם אותה. אז קודם כל בוקר טוב. ההתעוררות זה החלק החיובי בסיפור שלך. כל התקופה ראית סימנים כמעט מובהקים שמשהו קורה וברחת מזה, גירשת אותם מהראש. לא יכולת להיתמודד עם מה שאתה עלול לגלות אם תחטט. וזה מאד טיבעי ואנושי וקורה לכולם.
הפחד מהתוצאה מפעיל את מנגנון ההדחקה. זה אמנם מנגנון חשוב. הוא מסלק מהראש את כל התרחישים שאנחנו מפחדים מהם ולא בשלים להיתמודד איתם. אך הבעיה שהוא לא מסלק את המציאות. והמציאות זה הדבר האמיתי והיא תצוף אם תרצה או לא. מסקנה – רצוי לא להיתעלם מכתובות על הקיר כי הם יצוצו במוקדם או במאוחר. לא ניתן להימנע מתרחישי המציאות ובמיוחד שזה מתחת לאף ולאורך זמן.
מתמונת היחסים שאתה מתאר לי אתה חי עם אישה שלא סופרת אותך כאדם אלא רק כפונקציה של בעל/אבא בבית ולא באמת איתך קרובה בלב. אתה לעומת זאת מעריץ ועומד דום לכל גחמה. מהלל ומשבח אותה ומתחנף. וגם עכשיו אתה משדר לה שאתה כאן ויהיה בסדר.
לא על כל בגידה מתגרשים. אך בסיפור שלך אישתך צריכה לקבל ממך זעזוע. משהו חזק ומטלטל שיאלץ אותה לקבל החלטות. היא לא אוהבת אותך כי אתה מובן מאליו בשבילה, שפוט שמוכן לכל מכה. היא לא מעריכה אותך כי אתה קודם כל לא מעריך את עצמך.
זעזוע אולי יגרום לה להעריך אותך ובעיקר יגרום לך להעריך את עצמך ומפה כבר יצמחו לך דברים טובים. תתחזק, תשים גבולות לעצמך. אתה איתה וזה יופי, אך לא בכל מחיר ובודאי לא להיות עם מי שלא אוהב , מזלזל ובוגד.
תמשיך להיות אבא לילדיך ואפילו אבא חם יותר. עכשיו שאתה ער ורגשותיך חשופים גם על הילדים זה ישפיע לטובה.
נתק מגע עם אשתך. תהיה לקוני,למעט כל הקשור לילדים. צא מהבית לתקופה. תבחן את היחסים. תן לאישתך לבקש אותך. תן לה לחוות את הלבד,את החוסר ומה זה אומר להיות בלעדיך.
קח את הסיכון שאולי היא תהנה מזה ולא תרצה לחזור. אולי באמת היא כבר במקום אחר ולא היה לה את האומץ לפרק. אז עשית בשבילה את העבודה .קיבלת תשובה לא נעימה, כואבת, אבל זה אומר לחיות את האמת. אין טעם לחיות עם מי שלא אוהב, מעריך ומכבד.
אבל יש סיכוי שהיא תראה שאתה חזק, ועומד על שלך ולא סמרטוט ואז אתה הרבה יותר אטרקטיבי, סקסי וכריזמטי וזה כן יעורר את ליבה והיא תבין שזה אבדן גדול מידי. או אז זכיתם בשידרוג.
הכל יכול להיות. יש זוגות שבגידה הובילה אותם לגירושים ויש את אלה שלא עשו עם זה כלום והמשיכו כרגיל בחוסר אושר ויש כאלה שיצאו מהמשבר מחוזקים, התחילו לדבר אחד עם השניה, נפתח להם הלב, החליטו להישאר ולשפר, הלכו לטיפול זוגי, השקיעו אחד בשניה וידעו לסלוח , לקבל ולאהוב. הבחירה איתמר היא רק שלך. קח את השליטה בחיים שלך לידיים שלך בלבד.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת