"התחתנתי עם איריס לפני שבע שנים, לא מאהבה גדולה אלא מכוח האנרציה ומלחץ חברתי ומשפחתי", מספר לי נדב, 36, גרוש ואב לתאומים בני חמש. "החיים היו בנאליים. שגרה, בית, ילדים, עבודה, משכנתא - כמו אצל כולם. השנים חלפו להן בשעמום רגשי. היו אלה יחסים ריקים מחום וחיבה. עם זאת, לא חשבתי להתגרש שכן חונכתי על ערכי בית ומשפחה. הייתי בטוח שאזדקן עם איריס - עד שפגשתי את מיכל, בת 30, גרושה ללא ילדים, שהפכה את עולמי.
"אחרי שנה של רומן עם מיכל, אשתי שחשדה במשך זמן מה, ביררה וגילתה. פתחתי מולה הכל, ומכאן חיי השתנו. היא זרקה אותי מהבית, ואני הלכתי ישר לזרועותיה החמות של אהובתי מיכל ועברתי לגור איתה. זו הייתה תקופה קשה, הסתובבתי המום, לא תפקדתי, לא הלכתי לעבודה ומיכל הייתה שם בשבילי. אחרי זמן מה, היא לחצה שנתחתן, שנעשה ילדים ולא נתנה מנוח. כל הלחץ הזה עייף אותי, לא נהניתי בחברתה. היחסים איתה הידרדרו. היא כבר לא מיכל שהכרתי. היום אני מרגיש שעשיתי טעות, שלא הייתי צריך לעזוב. אני מתגעגע הביתה.
מה עושים? תעשי לי סדר בראש".
"דברים שרואים משם לא רואים מכאן"
שלום נדב, תשובתי מתייחסת אליך ואל גילך היחסית צעיר. מאד טבעי שכאשר עוברים ישר ומהר ממערכת יחסים אחת לשנייה והחדשה לא צלחה, אוטומטית נתגעגע לקודמתה. למקום הבטוח, הישן והמוכר גם אם הוא לא מספק ואיכותי. עצם הגעתה של מיכל לחיים שלך בעודך נשוי מעידה על סדקים ושחיקה שחווית. סבלת מחוסרים וחסכים "שעשו מקום" למיכל, ואפילו מקום מאד גדול.
מערכת היחסים עם מיכל הייתה פיקנטית מעצם היותה גנובה. מרקם היחסים עם מיכל בעודך נשוי היה הדלק שהצית את התשוקה, את המיניות המתפרצת ואת סערת הרגשות. מיכל הייתה בלתי אפשרית עבורך. היית אצלה אורח ולא תושב קבע, מה שהפך את האהבה שלכם למוטרפת ואובססיבית. אתה חשבת שזה מה שהולך להיות איתה גם אם תחיו תחת קורת גג אחת. וטעית - כי אין דבר כזה.
שיניתם מצב, הפכתם לזוג מן המניין. פתאום היה לכם את כל הזמן שבעולם. זה כבר פחות זוהר. פחות נוצץ, פחות ורוד ופה נבחנת האהבה! האם זה ריגוש קצר מועד או אהבה עמוקה ובוגרת. עם אשתך התחתנת תחת לחץ, הנה שוב סיטואציה תחת לחץ. אל תיכנע ללחץ. תקשיב לעצמך. רק לעצמך. גם במחיר של לעצור את הכל.
לא בטוח שזה הדבר הנכון אבל בהנחה שאישתך תקבל אותך בחזרה. אתה צריך לחשוב האם זה באמת רצונך או מצוקה של רגע. זכור שגם אם תחליט לחזור הביתה, תן לעצמך אתנחתא במקום ניטרלי. קח לך פסק זמן מהכל. קח דירה קטנה לבד. ותרגיש את נטיית ליבך האמיתית. בלה קצת עם עצמך. תלמד אותך. ואפילו לך לשיחות ייעוץ.
אם זו אהבה גדולה עם מיכל, אז תחזרו להיות שוב ביחד. תשפרו ותצמחו, ואולי אף תיעזרו במטפל זוגי לגשר על הפערים שנוצרו. ואם הבית הוא הבסיס שנותן לך רוגע וביטחון ולבך נמשך לשם, תצטרך לעמול קשה להחזיר את האימון שהופר. ותחזור.
אתה צעיר. הרבה שנים עוד לפניך. מותר לך לקחת את הזמן. לא עשית טעות. היית חייב ללכת מהבית, לא יכולת להמשיך עד אין קץ לשקר ולבגוד. המצב היה בלתי נסבל ובלתי נמנע כנראה. את הסיבוב הזה עם מיכל היית חייב לעצמך. אהבתך למיכל לא הייתה נרגעת לעולם אילולא היית חי איתה. תחושת הפספוס והתסכול היו אוכלים אותך מבפנים, ובבית זה היה מתפוצץ ממילא. אז אתה במצב טוב. העולם פרוס לפניך - אתה רק צריך לבחור.
תמשיך להיות אבא נפלא לילדים וגרוש נוח ונדיב לאיריס. עם מיכל תדבר בכנות וספר מה עובר עליך. ותן ללב שלך לכוון אותך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il