"אני נועה.

"את הבחור הזה הכרתי בצבא, שנינו חיילים בסדיר. יצאנו שנה ואפילו דסקסנו על חתונה. השתעשענו בפנטזיה, אני הייתי בת 19 והוא 21. הרעיון נשמע לנו כיף. למרות גילי הצעיר התחלתי ללחוץ לכיוון. הרגשתי בשלה. הוא מיד נסוג ואמר שזה מוקדם מידי, שהוא ממש לא בשל לזה, שהוא עדיין ילד. זו הייתה אכזבה. אחרי כמה חודשים שהבנתי שלא יצא ממנו כלום. נפרדנו. זה היה משבר ענק בשבילי. לקח לי הרבה זמן להתאושש אבל הבנתי אותו. הוא צעיר ועוד לא בא לו להתמסד.

"מאז עברו הרבה שנים וכל אחד מאיתנו חי את חייו בלי קשר בינינו. לא ידענו כלום אחד על השנייה. אני יצאתי עם גברים ולא הצלחתי לגרום להם להתאהב בי. עליתי במשקל והפכתי להיות מרירה וחסרת ביטחון. כל גבר שרציתי ניצל אותי ועזב. אף אחד לא באמת רצה בי.

"היום אני בת 36. לפני שנה נפגשנו במקרה. התחברנו מיד. הוא עבר מערכות יחסים, אני עברתי חוויות זוגיות מסוימות. אף אחד מאיתנו לא נשוי. זה קרה מיד - נצמדנו. כבר שנה פלוס ביחד אבל לא אינטנסיבי כמו שרציתי. מתראים פעמיים בשבוע והוא זה שקובע מתי. אני רוצה מאד, ויותר מהכל רוצה להתחתן ולהקים בית. הזמן דוחק, אני כבר לא ילדה. והוא? כאילו לא עברו שנים ואני נמצאת באותו הסרט. הוא אומר לי שהוא עוד לא מוכן לזה. אני כבר לא בטוחה שזה יקרה אתו.

"אני לא יודעת מה לעשות. לעזוב עכשיו אני לא מסוגלת, זה שובר אותי, ולהישאר זה יכול להיות בזבוז זמן קריטי".

זוג הולך בפארק (צילום: antoniodiaz, shutterstock)
אולי את זו שעושה הכל כדי לא להתמסד?|צילום: antoniodiaz, shutterstock

קשר בלי אושר

נועה,

הקשר שלך עם הגבר הזה לא יוביל לאן שאת רוצה. ובכל זאת אני מבינה שקשה לעזוב. אתם מחוברים אחד לשנייה ויש לכם היסטוריה ואני מבינה כמה קשה לך לעשות את הצעד הכי מתבקש בשבילך.

זה קשר מתסכל שהאושר נמחק ממנו. התסכול והלחץ אוכל לכם את הכיף. בן זוגך לא מספק לך את מה שלגיטימי שתרצי. זה לא יכול להיות קשר טוב ובריא. זה לא קשר של אהבה נקייה. בן זוגך לא מסוגל/רוצה לעשות מעשה שהוא אינו שלם אתו וזו זכותו המלאה. אבל הוא לא הנושא, אלא את. יש לך צד בעסקה. את קיימת, עצמאית ובוגרת, לפחות בגיל. את ורק את אחראית לחיים שלך. ויש לך את כל האותות שאתו זה לא יקרה.

אין לך מה לכעוס או לבוא בטענות אליו. יש לך את חלקך בעניין ואנו נתמקד בחלק הזה. האשמות ותסכולים לא יועילו ולא יקדמו אותך, רק מעשים יקדמו אותך למקום שאת שואפת. אם את באמת בתוך תוכך רוצה להקים משפחה אז את כנראה לא במקום הנכון לך. אבל יכול להיות שגם לך בתת מודע נוח לא להתקדם ולא להקים משפחה מתוך החששות שלך ואולי אי הבשלות שלך למחויבות כל כך רצינית. אולי גם ננוח לך שיש לך תירוץ ועל מי להפיל את הקייס. מבחינתך זה כביכול בכלל לא בידך.

הוא תופס לך מקום של בן זוג וחוסם את הדרך לגברים אחרים פנויים יותר והסיכוי שלך להכיר אחר אפסי. אתו זה קשר על ניוטרל. זהו קשר שלא יתממש וזה מה שהופך אותו לממכר, מרגש בלתי מושג.

יש דרך לדעת האם זה יכול עוד לקרות. האם את חשובה לו והוא אוהב אותך. את צריכה לעזוב, להיפרד, להעלם. זה יהיה מבחן האהבה

יש דרך לדעת האם זה יכול עוד לקרות. האם את חשובה לו והוא אוהב אותך. את צריכה לעזוב, להיפרד, להעלם. זה יהיה מבחן האהבה והרצינות שלו אבל גם שלך. עכשיו הוא לא מודאג, את שלו, הוא בטוח בזה לגמרי. תפתיעי! תבואי עם עוצמה, פתיחות ונחישות ותגידי "ביי". ועכשיו נראה אותו. האם הוא נשבר ורוצה או שוויתר והמשיך הלאה.

את הצ'אנס הזה את חייבת לקחת לעצמך. סוף סוף תהיה לך תשובה אמיתית. לא בטוח שזו תהיה התשובה שחלמת ולכך נדרש האומץ אבל לדעת את האמת גם אם היא כואבת זה הכי חשוב ואם זה תמשיכי הלאה.

אבל יש סיכוי שהוא יבוא ובגדול. על כל הקופה. לא ירצה לאבד. ירגיש בחסרונך ויקבל החלטה.

עכשיו זה הזמן שלך. השנים חלפו. זה כל כך תכף 40 וזה המאני טיים. זה יהיה גם מבחן האמת שלכם. האם שכשאפשרי את הולכת עם זה באמת עד הסוף?

אולי גם עליך זה גדול. אולי גם את מפחדת שזה יקרה בדיוק כמו הפחד שלך שזה לא יקרה, אולי גם לך יש פחד נטישה ואת משאירה תמיד רגל אחת בחוץ. אולי את מרגישה שאת לא ראויה לאהבה ולא יכול להיות שיבוא מישהו שיאהב אותך.

אולי את לא סומכת עצמך וגם לא על אף אחד אחר, את אולי כבר לא מאמינה שאת שווה, שתוכלי להיות רעיה ואם מסורה לאורך כל חייך.

תחשבי על כל אלה מבלי מיד להתנגד ולהתגונן. וזה בדיוק הטיפול האישי. לברר איפה את על מפת האהבה לפני שאת בודקת איפה הוא.

טיפול זה האומץ לראות פנימה, להכיר מקרוב ולעשות את השינויים המתבקשים שיקדמו את חייך, זה לחיות חופשי יותר, פתוח יותר ועם הרבה יותר שמחה.

והעיקר לא לפחד כלל.

 >> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת