"היינו זוג מעולה. כשהכרנו היינו שני רווקים הוללים. פרצה אהבה גדולה בינינו ואכלנו את החיים בביסים גדולים. יצאנו המון, בילינו, נסענו ,טיילנו, חברים סבבו אותנו והחיים היו דבש. היה ברור שנתחתן. מה גם ששנינו בסוף שנות ב 20 וזה השלב לעלות שלב.
"ברור שמרוב התלהבות לא שמתי לב לתקלות. התעלמתי. רציתי אותו והוא אותי.
"אחרי החתונה צצו הבעיות. פתאום היינו בבית אחד, מחויבים אחד לשנייה. מדברים על דברים רציניים כמו משפחה וילדים והתחילו חילוקי הדעות והשוני הגדול ביננו תפס תאוצה. אני מסודרת והוא בלגניסט. אני אנרגטית והוא רובץ ספות. לי מפריעים כלים בכיור וערמות של כביסה, הוא אדיש לזה לגמרי.
"עד כאן עוד הסכמתי לבלוע את זה. אבל כשנולדו לנו התאומים זה הפך לסיוט. נגמר לנו החשק לבלות, גם הסקס לא משהו. רבים כל יום ותמיד על אותו נושא. אני פעילה והוא חצי קלאצ'. אני מעירה לו מיליון הערות בדקה והוא מעיר לי שאני חולת נפש. שאני אובססיבית. שאני לא יודעת לשחרר. שנינו מפוצצים בכעסים.
"עכשיו אנחנו בתקופת קורונה. כל היום בבית. אלוהים יעזור לי. אני עוד דקה חונקת אותו. הבית סיר לחץ. אנחנו לא מצליחים להירגע ולאהוב. מאיימים בגירושים וכל זה מול הילדים.
"איך יוצאים מזה? אנחנו לא באמת רוצים להתגרש".
מייצרת אנטי
זוג יקר,
הנחת עבודה - לא מתגרשים. יופי. אז יש עם מה לעבוד. ברור שטור אחד לא מספיק להעמיק בכל הסוגיה אבל הנה לכם כמה רמזים.
עכשיו זו תקופת מבחן ליחסים . תקופה קשה ללא ספייס, יותר דאגות ובלי תפאורה - לא חברים, לא משפחה. אנחנו ב"כלוב". לא עובדים, רובצי ספות, משועממים, אנרגיות נמוכות, והילדים ברקע שזקוקים לנו היום יותר מתמיד וזה ממש לא מקל.
היות ואת זאת שפנתה אלי אענה לך אך זה תופס גם לבעלך וכדאי שתעבירי לו את המסרים. תגידי לו ששינוים לא באים עם האשמות הדדיות אלא רק אם כל אחד לוקח אחריות על שלו.
זה שתעירי לו בלי הפסקה ותעבירי ביקורת על כל דבר שהוא עושה או לא עושה לא יעזור לשינוי שלו ולא יקדם את הקשר בינכם אלא ההיפך.
את מנסה לגרום לו להיות מה שהוא לא ואת עושה את זה בכוח ושתלטנות ובהערות שלך את רק מייצרת בו אנטי ומחלישה אותו. ומה הרווחת? את מתוסכלת והוא גבר חלש וכעוס. הכרתם אחד את השנייה לפני הכתובה. כל מה שאת רואה עכשיו היה שם גם קודם גם אצלך וגם אצלו ובכל זאת אהבתם והקמתם משפחה.
ממילא את טוענת שהכל עליך אז עכשיו קחי את החיים בכיף ותהיי נחמדה לבעלך ולבני הבית. במקום לרדות בו ולהעיר תציעי לו קפה, דברי אליו בנעימות ולא בכעס וברטינה. אל תחפרי לו
השינוי יבוא ממך. 1 .זרקי את הפנקס חשבונות. מה עשית בשבילי? אני עושה יותר ממך, לא רחצת כלים, אני רחצתי אתמול, לא הורדת את הזבל, אני כל היום עם הילדים וכו' וכו'.
2 .תעשי בדיוק הפוך מכל מה שאת רגילה. ממילא את טוענת שהכל עליך אז עכשיו קחי את החיים בכיף ותהיי נחמדה לבעלך ולבני הבית. במקום לרדות בו ולהעיר תציעי לו קפה, דברי אליו בנעימות ולא בכעס וברטינה. אל תחפרי לו כל היום כמה הוא לא מספיק טוב אלא ההיפך, תני לו קצת ממך, תרימי לו ,שתפי אותו במשחק עם הילדים, תפעילי אותו בנועם, תעשי משהו קליל, מזגי לכם כוסית יין. המרוויחה הראשונה זאת את. האווירה בבית תשתפר מיד, בעלך יהיה יותר רגוע וירגיש לא נוח עם הרביצה שלו בעודך מתזזת בכל הבית, הוא אפילו יציע לך עזרה.
הילדים יחוו חווית הורות טובה ולא מנוכרת ומיד את תראי את האפקט גם מהם, יהיה לך בעל יותר טוב, בדוק. יהיו לך ילדים יותר רגועים, ואת תהיי אימא הרבה יותר טובה ותרגישי יותר טוב עם עצמך.
זה לא יקרה ביומיים שאת מחופשת לפיה, זה יקרה אם תתמידי בשינוי לאורך זמן. לא הרבה זמן. אבל תהיי עקבית.
בעקבותיך, גם בעלך ישנה פוזה. כי ככה זה עובד. כמו שהשמש משנה זווית זה משפיע על כל העולם כך גם אנחנו. השינוי שלך יקרין על כל הבית. ובמיוחד עליך. לא תהיי קורבן, לא תחפשי אשמים, לא תכעסי כל היום והחיים שלך יהיו אחרים לגמרי.
ואל תשכחו שזוהי תקופה חד פעמית, חריגה, לא פשוטה, הזדמנות פז לשינויים ושיפורים. ניקיון פסח נפשי.
מאחלת לכם בריאות טובה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com