אני בת 28 ואני מתה להתחתן. שנים חיפשתי גבר, יצאתי המון, הייתי בכל האפליקציות, חברים ומשפחה הכירו לי גברים בלי סוף אך זה לא עבד עם אף אחד מהם. לא ויתרתי על אף דייט, יצאתי עם כל מי שהציעו לי אך תמיד זה הסתכם בכמה שבועות, או כמה חודשים ועזבו. בחיים לא אני זאת שעזבה, תמיד עזבו אותי ואף פעם לא היה לי קשר יותר מ-4 חודשים.
לפני חצי שנה הכרתי את ה-גבר, ה- אחד שלי. יש בינינו אהבה וחברות, שיחות זורמות, וכימיה טובה. אנחנו אוהבים דברים דומים, שנינו חובבי ספורט וסרטים. אנחנו יוצאים לטיולים נפלאים בטבע ואני מאושרת שיש לי גבר סוף סוף.
אבל יש בעיה אחת שאני כבר לא יכולה לבלוע יותר. הוא לא רוצה לעשות סקס. בכל התקופה ביחד שכבנו אולי 5 פעמים. גם במעט הזה זה לא היה טוב, לא זרם, הוא לא מתלהב מגוף של אישה ונראה לי שאפילו קצת נרתע מאברים אינטימיים ומנוזלי אהבה.
דיברתי אתו על זה עשרות פעמים. אמרתי לו שאי אפשר בלי סקס. אני צעירה ורוצה לשכב עם בן זוגי. זה הכי טבעי לי בעולם. הוא נלחץ ממני, אמר שהוא לא כזה חרמן כמו כל הגברים, אמר שהוא מיוחד ורגיש ולא מתנפל על סקס כמו חזיר. אכלתי את זה, האמנתי. אבל עכשיו אני בדילמה. להתחתן איתו תוך ידיעה שאין איתו מין או לעזוב עכשיו ולהמשיך לחפש?
"קחי בחשבון שבסוף תהיי גרושה עם ילדים"
במצב צימאון לחתונה כמו שאת נמצאת עושים פשרות לא הגיוניות והרות גורל ,כאשר הכמיהה לשמלת כלה מעל הכל. אני בהחלט מבינה את הדחף להתחתן כמו כל החברות ובל נשכח את השעון הביולוגי. את מספרת שאת אף פעם לא זאת שעוזבת גם כאשר יש לך סימני ענק שאת צריכה ללכת, גם כשאת לא אהובה ולא נחשקת את עדיין נאחזת ומוכנה לספוג ולהבליג העיקר שהוא לא יעזוב, וזאת הסיבה שהם עוזבים - את להוטה מבלי לשים לב מה מיקומו של בן זוגך ומהם צרכיו.
לחזור לעולם הדייטים והחיפוש יותר מפחיד אותך ומרתיע אותך מלאכול חרא בתוך הקשר. ולכן את לא מאתגרת סופגת וסופגת ולכן כולם עזבו. איבדת את עצמך בקשרים הללו ולכן הפסדתם אותם. וזה מה שקורה לך גם עכשיו. מרכיב מהותי בקשר בין בני זוג זה סקס ובעדרו מתחילים תסכולים וכעסים והרבה חוסר ומכאן הידרדרות של הקשר מהירה.
גבר שלא רוצה סקס עם זוגתו והמינון הוא בממוצע פעם בחודש וכל זה בתחילת קשר ולא אחרי 30 שנה שוחקות ביחד, ןכל זה קורה לכם בזמן שאתם עדיין אמורים להימשך ולחשוק - מסמל על בעיה שלא הולכת להיפתר בקרוב. לחבר שלך יש סיבה למה הוא מתרחק מסקס. יש הרבה אפשרויות ואחת מהן היא כנראה הסיבה. אולי הוא לא מודע ואלי הוא מודע ומסתיר.
סביר להניח שהוא הומו מוכחש בארון או בארון שלו עצמו דהיינו –אפילו לא אומר זאת לעצמו וממשיך להתחבר לנשים על מנת להסוות ולחיות את חיים רגילים במבנה המשפחתי השמרני והקלאסי. קיים גם סיכוי שהוא עבר חוויות לא טובות כמו טראומות או התעללות מינית ומעולם לא טופל. האפשרות השלישית היא שהוא לא נמשך אליך ובכל זאת לא עוזב, או שהוא שייך לקבוצת הא-מיניים שגם לכך יש סיבה.
הטבע מצווה עלינו לרצות מין. זה דחף של הגוף להתרבות ולהמשיך את הגזע. ובכל זאת יש רבים שהם נחשבים ללא מיניים. למה זה? זה יכול להיות קשור גם למיעוט הורמון הטסטוסטרון הורמון מין המייצר בן היתר את החשק החייתי למין. ובהעדרו הליבידו חלש. את לא יודעת מה הסיבה ואולי לא תדעי אף פעם. אולי גם בן זוגך לא יודע למה זה ולכן הוא מחפש צידוק המייפה את המצב. נעים לו לחשוב שמיני זה חזיר והוא לא חזיר.
הקשר הזה מועד לכישלון היות ואת מאד לא מרוצה ולא מסופקת ובצדק. זה לא עניין שאת יכולה לעבור עליו לסדר היום כאילו הכל טוב. התסכול שלך רק ילך ויחריף.
לאור הכמיהה שלך להתחתן וללדת ,את מזהה שיש לך כאן הזדמנות להציג לעולם נורמליות. חתונה עם גבר נחמד וילד או שניים. המשמעות כביכול היא שהסתדרת בחיים ותדמיתית זה חשוב לך.
דעי מראש שהקשר הזה הוא חדשות רעות. אז יכול להיות שתהיה חתונה וילדים אבל זוגיות טובה ומלאה לא תהיה כאן. זה תמיד יהיה עם חסך וכעס מצידך והמון לחץ על בן זוגך. הכעס יגדל ויגדל ויהפוך למפלצת חסרת מעצורים והחיים של שניכם ושל ילדכם העתידיים יהפכו לסיוט.
אם מראש את עושה חשבון קר של הזמנות להתחתן ולהביא ילדים לעולם כשאת יודעת בעמקי ליבך ומודעתך שהנישואים האלה זמניים ויש להם תאריך תפוגה קחי בחשבון שגם להיות גרושה עם ילדים זאת דרך אפשרית.
ממה שאני מבינה ממילותיך, כל סיטואציה עדיפה לך על ימי הרווקות והבדידות ולכן אני מרגישה שאת לא בשלה לעזוב אותו ונטייתך היא לבחור באפשרות השנייה למרות "סכנותיה". את בטח מבינה שיש לך את זכות הבחירה, אך העיקר שלא תספרי לעצמך סיפורי אגדות ותהיי תמיד ערה למציאות.