"אני בת 40 ויש לי ילד בן 11", מספרת לי אורנה שגרושה זה 12 שנים. "מאז שנפרדתי מבעלי, יצאתי עם כמה גברים ובכל פעם זה החזיק כשנתיים-שלוש עד שהם עזבו, ובכל פעם אותו סיפור: ראשון היה אורן, עו"ד מצליח מבוגר ממני בשני עשורים. יצאנו שלוש שנים והוא זה שלא רצה יותר. מיד אחריו הכירו לי את דן, רופא בן 55 מסביון. היינו שנתיים והוא עזב. אחריו הכרתי את מני, קבלן צעיר ועשיר וגם אתו הייתי 3 שנים. עכשיו התחלתי לצאת עם איש ציבור ידוע ואמיד ואני מאד רוצה אותו אבל כבר מפחדת שהדפוס יחזור על עצמו. אני רוצה להתחתן ולא להזדקן לבד. נמאס לי מאפיזודות ללא תכלית. מה אני עושה שגוי שזה לא מצליח לאורך שנים ארוכות?
הבעיה טמונה במה שאת מחפשת
אורנה יקירה,
הסיבה שזה לא מצליח לך היא כי את חייבת שיהיה לך חבר, את מחפשת בן זוג ולא אהבה. את מוכנה לצאת עם כל מי שיש לו טייטל נחשק וכסף. זהו. אין עוד קריטריונים מבחינתך. האם הוא אדם נעים וטוב לב? לא רלוונטי בשבילך. הכימיה האמיתית ועיניני הלב לא עובדים אצלך בהקשר הזה. את מפוקסת על ביטחון כלכלי, ומשם את מונעת.
הטייטל הנוצץ של בן הזוג מקשט גם אותך ומעלה אותך בעיני עצמך ובעיקר בעיני החברה שסביבך. את לא מעריכה את עצמך בלי תפאורה לידך. את חושבת שאם עו"ד מצליח או רופא או מהנדס בכיר רוצים להיות איתך – את כנראה שווה משהו כי הרי אדם רגיל ממוצע הוא לא מספיק זוהר ואפילו מבייש ולכן אין לו סיכוי.
את לא בוררת לפי ההרגשה, הנעימות, החיבור והמשיכה. החיבור שלך לדבר הוא מתוך הפצע המדמם שלך מהמצוקה. הבעיה היא שזוגיות טובה חייבת להיות משולבת עם רצון הלב הכימיה והתשוקה. יש הבדל גדול בין אהבה זוגית לזוגיות אבל אצלך ההבדל מטושטש. לך חשוב הסטטוס שחס וחלילה לא תיתפסי גרושה, מסכנה ובודדה. אבל זה מה שאת באמת מרגישה, ולכן את בטירוף להסתיר את זה.
תחשבי על זה, לא נשמע לי הגיוני שכל 3 שנים את ביחסים "רציניים" עם גבר אחר. אהבה זה מצרך נדיר, לא מוצר שמזמינים בטייק אווי. הרי איך יתכן שכל גבר (עשיר) שחברה מכירה לך מיד מוצא חן בעינייך? איך ייתכן שכל אחד עם מעמד וכסף ימצא חן בעינייך? ללא שום בירור אחר. מגיע גבר בעל ממון והוא נמצא מתאים בדיוק לציפיותיך.
בנוסף לכל זה יש איתך עוד מישהו שלבטח לא מרוצה מהמצב.והוא חשוב ומגיע לו חום וביטחון. הילד שלך שרואה אימא חרדה, שמרגיש שבן זוג בשבילך זה ראשון במעלה. שאולי מרגיש שהוא נתון בחסדיו של גבר וכל כמה שנים הוא מתרגל לזר חדש שאמו כל כך חפצה ביקרו. הילד שלך מאבד ביטחון ליד אימא שכל האנרגיה שלה מנותבת לריצוי הגבר שלה. את עסוקה בלגרום לו להישאר, בלהוכיח לו שאת נפלאה ואגב, דווקא בגלל זה הוא הולך.
אז מה עושים? על מנת לצאת מהמקום הזה חשוב להבין את הסיטואציה.להעמיק בעצמך ומשם לפעול. לך במיוחד חשוב לטפל בדימוי העצמי הנמוך, במודל האהבה שצרוב לך במוח, בבדיקת היכולת שלך לאהוב. בחשבון נפש עם חוויות הילדות שלך, במודל ההורי שלך כילדה וכהורה. עשי מעשה שיחולל בך שינוי וכך לא תהיי תלויה בטייטל של אף אחד. תהיי נהדרת בזכות עצמך. זה אפשרי.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com