"אני גיא ואני בן 52 .

"כשהכרתי את נירית הייתי מרושש כלכלית ועם לב שבור מאהבה אחרת. היא התאהבה בי והייתה מוכנה 'לאסוף' אותי אליה אפילו במצב הזה. עם הזמן גם אני למדתי לאהוב אותה ולהוקיר לה תודה על כל התקופה שהייתי ברצפה והיא הרימה אותי.

"לשנינו זה פרק ב. לשנינו יש ילדים בוגרים.

"התחברנו.

"מהר מאד עברתי לגור אצלה. לא היה לי שקל. היא ממש הצילה אותי מהרחוב. הסתבכתי כלכלית והייתי שקוע בחובות על הרבה שטויות שעשיתי. לזכותה יאמר שהיא לא שפטה אותי ורק חיבקה ועטפה.

"שנים של מגורים משותפים בדירה שלה, החשבונות היו על חשבונה, גם רוב הקניות. רק הבילויים היו על חשבוני ויצאנו די הרבה. אני מודה שלא תרמתי הרבה לכלכלת הבית. לא קניתי מתנות יקרות ולא יצאנו לבתי מלון מפוארים. אין לי כסף לחיים כאלה.

"היו לנו שנים נפלאות עד לפני שנה, אז הכול התהפך. נירית חשבה שעם הזמן אתאושש ויהיה לנו חיים טובים יותר. אנחנו כבר לא ילדים קטנים והיא רוצה יותר. היא רוצה גבר יותר אמיד שיוכל לפנק ולקנות מתנות יקרות, היא רוצה נסיעות לחו"ל, היא רוצה מישהו שיישא אותה על כפיים ויממן הכל. היא חולמת על מה שלא קיים.

"כל השנים הבטחתי לה שהמצוקה היא זמנית ועוד מעט אקבל כסף ויהיה לנו טוב. אבל הכסף לא הגיע והכל התפוצץ עלי.

"נמאס לה ממני. אולי הפסיקה לאהוב אותי, אולי הייתי כמו אבן ריחיים על צווארה. נטל. היא התחילה לרמוז לי שהיא רוצה שקט, שהיא מצפה לחיים חומריים טובים יותר. פתאום שכחה את כל הטוב. התחילה לצאת בערב עם חברות, לא רצתה לצאת איתי, לא לשכב איתי, לא שיתפה אותי בחיי היום יום שלה, התרחקה ואני לא הרפיתי. עפתי אליה עוד יותר, עשיתי הכל על מנת לא להיפרד, הייתי מוכן לספוג השפלות וזלזולים. והמצב רק הלך והחמיר. הרגשתי פרסונה נון גרטה. נצלן, עצלן, אפס. היא עשתה הכל כדי לגרום לי לעוף ואני המשכתי להילחם.

"לפני שבוע עזבתי את הבית. אני מאד כועס על נירית. היא דפקה לי את החיים, לקחה לי שבע שנים טובות. בזבזה לי את הזמן. כל מה שהיא רוצה זה כסף ובגלל שאין לי היא לא רוצה אותי. לדעתי היא ירדה נמוך ואני שבור".

אישה מסתכלת על ארנק ריק בסופרמרקט (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
היא הרגישה מנוצלת, והחליטה לשנות כיוון|אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

מבט פנימה

גיא,

זוגתך חיכתה הרבה שנים בסבלנות רבה שמשהו ישתנה ותצא מהחובות והיא תרווה קצת נחת, קצת תרד לה מהגב, היא חוותה אכזבה אחרי אכזבה וכשהבינה שזה לא יקרה היא ויתרה על היחסים.  מיצתה את הקשר. הרגישה שאין מנוס, שהיא מנוצלת, כבר פחות אוהבת ופחות נמשכת.

היו לך הרבה סימנים לפני שהאמירה הייתה מפורשת מפיה. היא זלזלה בך וספגת, הרגשת לא רצוי ונשארת. סירבת לראות את המציאות והמשכת להישאר ולהעיק רק כי הרגשת שאין לך לאן ללכת. שהיא היחידה בחייך ובלעדיה אתה מרגיש אבוד.

יצרת לחץ. נפלת עליה, לא הבנת את הרמזים.

אתה מציג את עצמך כקורבן. "היא בזבזה לי את הזמן" אף אחד לא בזבז לך זמן חוץ מאתה עצמך.

"לקחה לי שנים" – אין דבר כזה לקחה, נתת מרצונך.

"היא דפקה לי את החיים" – היא מה שהיא אבל אתה נשארת  מבחירה ובהכרה מלאה - זו אחריות שלך.

אם היא רוצה רק כסף מה בדיוק היא עשתה איתך שבע שנים?

"כל מה שהיא רוצה זה כסף" – אם היא הייתה אחת שרוצה רק כסף מה בדיוק היא עשתה איתך 7 שנים?

יקירי – הקורבן כועס. זה שלוקח אחריות עסוק בפילוס דרכו לתיקון כי תכלס אין לך על מי לכעוס. זכותה להפסיק לרצות אותך ולאהוב אותך. נכון, אף אחד מאיתנו לא אוהב שלא אוהבים אותו אבל זה קורה גם במערכות יחסים שהיו פעם נהדרות ונגמרו. החיים דינמיים ומה שמתאים לאתמול לא בהכרח יתאים למחר. אני מאד מבינה את הכאב שלך אך אם תתרכז בכעס על נירית ובחיפוש היכן היא אשמה לא תתקדם לשום מקום רק תדרדר, השיעור שלך הוא אתה עצמך . איפה אתה כשלת ומה אתה צריך ללמוד כאן ולשפר.

הדבר הראשון הוא להסתכל פנימה אצלך ולא מה אצלה. להודות בפני עצמך ולגולל את הסיפור האמיתי בתוכך. אז תבין שהכל תלוי בך. אתה הפכת לחלש, תלותי, לזה שמוכן להיות במקום בו אתה דחוי. הפכת להיות לא אטרקטיבי בשבילה. תיק על גבה. דביק, לא קורא מפה. נעול עליה בשם המצוקה הקשה ולאו דווקא בשם האהבה הגדולה. היית זקוק לשירותיה, לקורת הגג , לאוכל ולתנאים הטובים פלוס בונוסים.

כן. זה לא יהיה לך קל להודות בכך, כי זה מוציא אותך לא טוב. אבל זה בדיוק הטיפול ולשם כך הגעת אלי – להפסיק לרחם על עצמך ולפרוס את המציאות ללא צנזורה ואידאליזציה ולהבין איפה אתה על המפה ומה לתקן לבאות. זאת לא דרך קלה אבל מאד מחזקת ומעצימה.

בוא נתחיל בזה.

 >>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון