"הכרנו לפני 3 שנים. מוטי היה גרוש טרי, בן 37, עם שני ילדים, ואני רווקה לחוצת חתונה”, מספרת לי נופר, היום בת 33. "נדלקנו אחד על השנייה והסקס היה החלק המרכזי בהתחלת הקשר. היה לנו טוב ביחד. צחקנו הרבה, נהנינו מאוד. אני חושבת שהעובדה שאני צעירה ויפה החמיאה למוטי, ואני נמשכתי ללוק שלו, לביטחון עצמי שלו ואהבתי מאוד את הקוליות הנונשלנטית שהפגין.
"אבל כבר בהתחלה היה ריח של צרות. אחרי תקופה קצרה ביחד, תהיתי בדבר יחסינו לאן. היה לי ברור שאני רוצה חתונה וילדים, אבל מוטי היה רחוק מזה שנות אור. הוא בדיוק סיים זוגיות ונאלץ להתמודד עם מזונות וריבים עם הגרושה. הדבר האחרון שהוא רצה בחיים זה חתונה ועוד תינוק.
"שלוש שנים חלפו מאז, אנחנו עדיין ביחד אבל דבר לא השתנה. אנחנו רבים על זה כל הזמן ואני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאני כבר לא צעירה, ובמונחים של הצבת המטרות שלי – לא השגתי כלום. כמעט כל החברות שלי כבר התחתנו, חלקן הפכו לאמהות ורק אני מדשדשת עם גבר שלא בעניין. נפרדנו כמה פעמים אבל חזרנו אחרי כמה ימים כי סבלנו בנפרד. וככה אנחנו מתנהלים, בתחושה שאנחנו לא הולכים לשום מקום.
זה רק טבעי שכל אחד ימשוך לכיוונו
נופר יקירתי. אין כאן צודק או לא צודק. לפי מה שמסתמן מדברייך, להתחתן מחדש ולהקים משפחה נוספת גדול על מוטי. הוא לא מסוגל לזה. אולי בנוסף לכל אלה - יש למוטי ספקות לגבי החיבור ביניכם. אמנם זה אגואיסטי מצדו אבל צרכיו ומסוגלותו קודמים לאלה שלך, כפי שרצונך קודם לרצונו. כאלה אנחנו. זה רק טבעי שכל אחד ימשוך לכיוונו. אתם בקונפליקט מתסכל שאוכל לכם כל חלקה טובה, ולצערי - זה מתכון בטוח ליחסים מלאי כעס, תיסכול ועצב.
ואת? רצונותיך לגיטימיים. אבל את עדיין מדשדשת עם מוטי למרות כל הנ"ל. האם יכול להיות שגם את עוד לא בשלה למשפחה? ייתכן שאת חוששת לעזוב שמא לא תמצאי אהבה חדשה. את מונעת מתוך הפחד הזה. רק שתבשילי לביצוע בפועל, תוכלי להיפרד לשלום ממוטי וזה יהיה המבחן האמיתי שלכם.
אם תוך זמן מה הוא לא ייצור קשר וימשיך את חייו – הרי לך תשובה ברורה שעשית את הצעד הנכון ומוטי כנראה לא אב ילדייך. כך תוכלי להתפנות באמת לזוגיות חדשה ואפשרית. אם כוחו לא יעמוד לו והוא ירצה אותך, הוא יחזור אלייך עם הבנה שחתונה וילדים הם חלק מ"העיסקה".
נכון, קל לי לומר, לא אני זו שצריכה לבצע. אבל שאלת אותי מה נכון לעשות - ובכן, זה הצעד הנכון בעיניי. עלייך להתחיל לפעול להגשמת חלומותייך, ולקבל החלטה אמיצה: לכאן או לכאן. מה שאסור לך לעשות הוא לבוא בטענות. כי כמו הדרך, גם תוצאותיה הן באחריותך בלבד. חייך בידייך, וגורלך מוטל עלייך. לא על מוטי. אל לך למצוא את עצמך בעוד שלוש שניים, עדיין רווקה ללא ילדים, ומאשימה את מוטי ואת העולם שאת עדיין במצב הזה. זכרי: זו את שבהכרה מלאה בוחרת להישאר איתו על אף סירובו להתקדם איתך.
מובן לי לגמרי הקושי הרב בפרידה, הגעגועים אליו אחרי שבוע בנפרד ואני יודעת כמה נהדר זה לחזור האחד לשנייה. זו הדרך הקלה אבל לא בהכרח הנכונה. הדרכים הנכונות הן בדרך כלל הקשות.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il