יש לא מעט זוגות שמכירים את הסיטואציה הבאה: הוצאתם את כל הונכם על חתונה ולא נשאר לכם כסף לדירה משלכם, בטח אם אתם סטודנטים. החלטתם ללכת על החדר הפנוי בבית של ההורים שלה עד שתסתדרו? מגורים משותפים עם ההורים הם פתח לבעיות, אבל הם לא סוף העולם.
שלום אריאלה,
אני בן 28, אשתי הטרייה בת 26, ומאז החתונה לפני חצי שנה אנחנו גרים אצל ההורים שלה, מחוסר תקציב. שנינו סטודנטים שמתפרנסים בקושי והחלטנו שלמען רווחתנו העתידית, זה הדבר הנכון לעשות עד שנתבסס קצת. אנחנו מתגוררים ביחידת הורים בבית הפרטי של הוריה, והבעיה היא שאין לנו טיפת פרטיות. זה מפריע לא רק לי אלא גם לזוגתי.
נתחיל מזה שכשאנחנו חוזרים מהלימודים, אין לנו זמן לעצמנו כי מיד ההורים שלה נוחתים עלינו ומזמינים אותנו לעלות למעלה לשבת איתם לקפה. בלילה, כשכבר יש לנו כוח לסקס, אנחנו עושים את זה בשקט למקרה שיש מישהו מעבר לדלת (הנעולה, כמובן).
חשבנו לצאת לחופשות מדי פעם כדי לבלות רק שנינו אבל כרגע אין לנו כסף לזה, והחוסר המשווע בפרטיות כבר מתחיל להעיק מאוד. איך אפשר להפוך את הזוגיות לפרטית יותר?
לכל החלטה או בחירה בחיינו יש השלכות ומחיר. כשבחרתם לגור בקרבת ההורים ולהעמיד את רווחתכם העתידית בראש סדר העדיפות שלכם, בחרתם לשלם מחיר בפרטיותכם כזוג. אולי לא התכוונתם שזה מה שיקרה, אבל הקרבה הפיזית להורים מאפשרת להם להיכנס לתחומי הזוגיות שלכם גם אם הם אינם מתכוונים להפריע. מצד שני, ישנם אלו שמוכנים לשלם את המחיר הכלכלי ומלבד שפרטיותם לא תיפגע. כל אחד עושה את השיקול הנכון והמתאים ביותר עבורו.
יש לזכור שאתם תקופה קצרה לאחר הנישואים, וכולכם לומדים להסתגל למגורים המשותפים. מתוך תיאורך נראה כי הורי זוגתך מחפשים את קרבתכם ואולי אף אינם מודעים לכך שהזמנותיהם ונוכחותם מפריעה לכם. אולי כדאי שאשתך תשוחח איתם ותוך כבוד והערכה תסביר להם את צרכיכם וייקבעו כללי התנהגות, על מנת שתוכלו לחיות בתוך המסגרת הפרטית שלכם מבלי שהם ייפגעו או ייעלבו מהתנהגותכם ומבלי שאתם תרגישו מחויבים לפעול בניגוד לרצונכם.
יש לכם זכות למלוא הפרטיות גם אם אתם גרים בקרבת ההורים. זה אומנם יותר קשה ליישום במצב זה ותלוי בהורים וגם ביחסים שבין אשתך להוריה אך אם ניתן לשוחח איתם בכנות, ישירות וגילוי לב, זה עדיף.
יש לציין כי יש לכם גם אפשרות לדחות בנימוס את ההזמנה לקפה אם זה לא מתאים לכם, תוך הסבר שאתם עייפים, צריכים לאכול/ ללמוד/ לנוח וכד'. תחשבו איך הייתם נוהגים ואיזה קשר הייתם בונים איתם לו הייתם גרים רחוק מהם וכך תשתדלו לנהוג. אם תנהגו כך בעקביות ובהתמדה תוך שמירה על קשר טוב עם ההורים, הם יבינו בסופו של דבר שאתם זקוקים לפרטיות שלכם ללא הפרעות חיצוניות.
כדאי שאתם כבני זוג תשוחחו ביניכם על איך ומתי להציב את הגבולות כדי שיהיה תיאום ביניכם וזו לא תהיה עילה למריבות. כמו כן, חשוב שתחליטו ביניכם מה משך התקופה שאתם מתכננים לגור שם. הידיעה מראש שזו תקופה זמנית אולי תקל על כל הצדדים לעבור אותה בשלום.
חוץ מזה, כדאי שמדי פעם תצאו לבלות מחוץ לבית כדי שתרגישו חופשיים לחלוטין. זה תמיד מומלץ.
יש לי בעיה נוספת.
אני ממש לא מסתדר עם אבא שלה. תמיד כשהוא רואה אותי הוא מבקר אותי על הלימודים, נגיד, "היית הולך ללמוד מקצוע רווחי יותר כמו מנהל עסקים, מה תעשה עם פסיכולוגיה?". הוא אף פעם לא מתעניין בי באמת או שואל לשלומי, חלילה, וכל שיחה שאני מנסה לקשור איתו מסתיימת תוך חצי דקה. השאלה שלי: איך אפשר להפוך את היחסים עם אבא שלה לנסבלים יותר?
שלום שוב,
נראה שיש לו תפיסה ברורה לדרך כיצד להשיג רווחה כלכלית ושאלותיו נובעות מדאגתו לעתידכם הכלכלי. יחד עם זאת, נראה כי הוא אינו מכיר כל כך את תחום הפסיכולוגיה ואת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו. שתף אותו וספר לו כדי שהוא יוכל להירגע. ואם זה לא יעזור, אז קבל את זה שכל אחד רשאי להסתכל על אותו דבר בדרך שונה וזה בסדר.
זאת ועוד, אולי אתה יודע מלימודיך, שגם אם הוא אינו מתעניין בך אין זה אומר שאתה לא חשוב לו. אולי הוא לא יודע איך להתקרב. אל תחכה לו, צור אתה איתו קשר. תתעניין בו, הכר את תחומי עיסוקיו, עבודתו, תחביביו, שאל לשלומו ואולי אף תזמין אותו מידי פעם לכוס קפה או למשחק כדורגל או כדורסל ביחד. זה יכול ליצור קשר חם, קרוב ופתוח ואפילו אף תוכל אחר כך לדבר איתו בחופשיות על הפרטיות שלך ושל אשתך כזוג. שיהיה לכם בהצלחה!
אריאלה מלצר היא מטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת מכון רעות