בעוד סוכת האבלים באשדוד הייתה מלאה במנחמים, ישבה ליאת אזולאי כמעט לבדה באוהל האבלים בחולון. רק כמה בודדים הגיעו לנחם את אמו של סמל אליאב אסטיוקר ז"ל. השבעה לזכרו פוצלה בין בית אביו יעקב אסטיוקר באשדוד ובית אמו ליאת אזולאי בחולון. הפיצול בין שתי סוכות האבלים הותיר אותה בודדה בכאבה - עד שהופיע רפאל ארווס, ובעיניים דומעות החליט לשנות את המצב.
"אני הולך לכל לוויה, יושב עם כל משפחה, אני כמו רוח רפאים", סיפר ארווס בקול חנוק מדמעות בשיחה עם mako. הוא איבד את בנו שי באסון הנמ"ר של גבעתי במלחמת חרבות ברזל. "אני אוסף את התרמילים של מטחי הירי. הם מקבלים ממני תמונה של הבן שלהם, אני מכין במיוחד. רושם להם בטוש 'שלא תדעו צער', משאיר את הפלפון שלי, רושם להם: 'אתם משפחה שלי, אוהב אתכם לעד'".
כשהגיע לסוכת האבלים בחולון, המראה זעזע אותו: "פתאום אני רואה שריק, הייתי בהלם. אני מבין שהם גרושים, אבל רק למען הילד היו צריכים להיות ביחד בשבעה במקום אחד. כולם הלכו לאבא והיא נשארה לבד. באתי עם סימבה, הכלב של שי, שהיה איתי בכל חלקה בישראל. השולחן ריק. אין כלום. כאב לי הלב".
אליאב אסטיוקר ז"ל, בן 19, לוחם בגדוד 931 בחטיבת הנח"ל, נהרג במארב קטלני בצפון רצועת עזה. במהלך האירוע נפגעו שני כלי רכב של שיירת ג'יפים מאש שנפתחה לעבר הכוח. ארבעה לוחמים נהרגו ושישה נוספים נפצעו. אביו, שומר שבת, קיבל את הבשורה הקשה כשראה את קציני הנפגעים דופקים על דלתו בשעות אחר הצהריים.
"אני לא מאמינה שזה הגיע אליי... לא מאמינה שהשם של הילד היפה שלי מתנוסס על מודעת אבל", כתבה ליאת בפוסט. "רק אתמול אמרת לי שהכל בסדר. מה שמחזיק אותי זאת האמונה שהעולם שלנו זמני ומי שנפטר נפטר אך ורק מהגוף והנשמה שלו ממשיכה להתקיים. אליאבוש יפה שלי... אני אהיה חזקה בשבילך עד כמה שאפשר".
בהלוויה בבית העלמין הצבאי באשדוד, סיפר סא"ל לביא זמיר על דמותו של אליאב: "המפקד שלך מההכשרה סיפר על מפגש שלכם במחלקה, עלתה השאלה מי הלוחם שהכי סומכים עליו. פה אחד כל חברייך הלוחמים ענו: אליאב. הם ידעו שאתה הראשון להיות שם עבורם גם ברגעי קושי וגם ברגעים שמחים".
היום, יום שני, עלה בפורום העיר חולון פוסט כואב על סוכת האבלים הריקה, בקריאה נרגשת לתושבים להגיע ולהביע תנחומים. ארווס החליט גם הוא לפעול. הוא העלה סרטון נרגש ברשתות החברתיות וקרא לציבור להגיע. "בחלקה הצבאית היה לי יותר קל מאשר לעלות את הסרטון הזה", סיפר. "ביום ששי שלי נפל חרב כל עולמי. הוא בן הזקונים מחמישה ילדים. המילה 'קשה' היא מילה קטנה, זה גיהנום. הגעגועים קורעים אותי. אני רואה גיהנום, אני בוכה דם".
הקריאה נענתה. תוך זמן קצר החל אוהל האבלים להתמלא באנשים שבאו לחלוק כבוד אחרון לחלל צה"ל ולתמוך באמו. כמות המנחמים הייתה כה גדולה, עד שהמשפחה ביקשה מארווס להסיר את הסרטון.