בימים אלה, כשקרב יום הזיכרון השני לחללי מלחמת חרבות ברזל ולנרצחי טבח ה-7.10, עולה יוזמה חדשה, המבקשת לתת מענה למשפחות השכולות ולחבר את עם ישראל לסיפוריהן האישיים. את המיזם "מנציחים ביחד" הובילו חברי תנועת "קומו", ובמסגרתו יפתחו יותר מ-100 משפחות שכולות את בתיהן לציבור הרחב.
"חיפשנו ליצור אירוע לאומי מלכד", מספר יהונתן שמריז, ממייסדי "קומו", ואחיו של אלון שמריז ז"ל שנחטף לעזה ונהרג בשוגג במהלך ניסיון הבריחה מהשבי, "והגענו למסקנה שזו הדרך הכי טובה לתת מענה למשפחות שכולות מה-7.10 וממלחמת חרבות ברזל".
לדבריו, חלק מהמשפחות השכולות הגיבו למיזם בהתרגשות גדולה. "יש כאן הזדמנות לתת במה ליקיריהם שנפלו ולקבל חיבוק חם מעם ישראל", הוא אומר, "אומנם אלה אנשים זרים, אבל בימים לאומיים ובימי זיכרון אנחנו הופכים לעם אחד וכולנו מתחברים לכאב".
אך עבור חלקן מדובר במשימה מורכבת: "יש משפחות שאמרו לי 'חשבנו שאנחנו מסוגלים אבל לא נוכל להישאר ואנחנו נוסעים מכאן'. כדי להקל עליהן, הוצמד לכל משפחה מתנדב מ'קומו' שמסייע בצרכים הלוגיסטיים. יש מאות מתנדבים והציבור נרתם באופן מרגש. תוך פחות משבועיים גייסנו יותר מחצי מיליון שקל – ואנחנו עדיין קוראים לציבור להמשיך ולתמוך".
"יש משפחות שלא מתראיינות ולא מספרות את הסיפור שלהן"
בעוד שמיזם "מנציחים ביחד" מזכיר במבנהו את זיכרון בסלון, יש בו רובד ייחודי: "המשפחות מקבלות ליווי אישי, הדרכה בסטוריטלינג, נרות נשמה עם תמונה או יצירה של יקיריהם. זו פעם ראשונה, ואני מקווה שתהפוך למסורת".
העובדה שהמפגשים נערכים בבית שבו גדלו החללים, מייצרת אינטימיות וחוויה רגשית עמוקה. "הרבה משפחות לא מתראיינות בתקשורת ולא מספרות את הסיפור שלהן. לתת להן במה ולשמוע סיפורים שלא שמעת, זו מבחינתי זכות עצומה לקחת חלק בפרויקט הזה."
אחת ממטרות המיזם היא עיצוב הזיכרון הלאומי של אותה השבת. "הכוונה היא לספר את הסיפורים כפי שהם – ללא פילטרים. שאנשים ידברו את מה שעברו: כאלה שירדו לרקוד במסיבה ולא חזרו, אנשים שיצאו להילחם עם הרכב והאקדח האישי, ירדו ונלחמו מעטים מול רבים, ואחרים שחיכו שיחלצו אותם מהממ"ד. הדברים האלה צריכים להיאמר, כדי שנבין מה אנשים עברו ומה גודל ההפקרה", שמריז מדגיש. "מה שחשוב באמת זה ההתייחדות עם השכול והכאב של המשפחה והחיבור של עם ישראל לכאב."
לצד המפגשים בבתי המשפחות השכולות, תיפתח החל ממוצ"ש הקרוב התערוכה "כאבי רפאים" בבית עמיעד ביפו, ובה יציגו 30 משפחות שכולות 60 יצירות אמנות שנוצרו על ידי אומנים ובני משפחה לאחר ה-7.10, כחלק מתהליך ההתמודדות האישי בעקבות השכול והאובדן שחוו. "הייתי רוצה שנזכור כולנו מאיפה באנו - מהכאב, התופת, הטרגדיה - ושנראה בסוף את התקווה והתקומה של עם ישראל היפה שמגיע מכל קצוות הארץ, ונמצא עם המשפחה בזמנים הקשים. החיבוק הזה בסוף מראה שכולנו עם אחד, גם כשיש בינינו מחלוקות, צריך לדעת לדבר עליהן, ולבנות מדינה יותר טובה בשביל הילדים שלנו."