היום התבשרנו בבשורה: נטלי דדון נבחרה לשמש פרזנטורית לעמותת אפרת. מי שלא מכיר או מכירה את העמותה, בעמוד הבית שלה נכתב: "היריון לא רצוי? קבלי ייעוץ וסיוע מעמותת אפרת. אגודת אפרת מסייעת לכל אישה שפונה לעזרה באופן אישי ודיסקרטי, ופועלת ממניעים חברתיים – כלכליים. מתוך אידאולוגיה אשר שמה במרכז את האישה".
נשים בצד את הניסוחים הנקיים האלה, שאמורים להרגיע כל הריונית שנכנסה לאתר. עמותת אפרת לוחצת במכבש לחצים בלתי אפשרי, בשם הדת והאמונה, על נערות ונשים שלא לבצע הפלות, במקרים של הריונות בלתי רצויים, גם במקרים של בנות נוער, נערות צעירות מאוד, שנכנסו להיריון בטעות, או במקרים חמורים אף יותר.
גילוי נאות: בעברי שימשתי דוברת שדולת הנשים, כך שהדבר בוער בעצמותיי. אני מכירה את נטלי זה 16 שנה מ"התעשייה". כבעלת משרד יחסי ציבור ובעבודתי במשרדים לאורך השנים, סיפקתי לה עבודות והכנסות מלקוחות השונים. לא אכנס לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין, של קמפיין, ולבחירותיה המקצועיות של דדון: בשנים האחרונות, ידוע לכולם, גילתה דדון את הלייקים שבצד הפוליטי הימני של המפה ותפסה כיוון ימינה, בכל בחירה שלה, בכל קמפיין. זכותה. היא טוענת שהבחירה הזאת מדירה אותה מהתעשייה ושהיא כבר לא מקבלת קמפיינים. זוכרים את משפט הדגל שלה: "אישה לאישה מלכה"? האם באמת נטלי מודרת מהתעשייה? או מדירה עצמה מעצם בחירותיה השנויות במחלוקת, יש שיגידו גרועות?
ואז מגיע קמפיין שדוחק בנערות ונשים שלא לבצע הפלות. דוחק – לא כי "זו הבחירה שלהן", כי יש מערכת שלמה של לחצים שמפעילים על ההריונית-בטעות, להביא את הילד בכל מחיר לעולם. גם אם את בת 16, גם אם את במצוקה כלכלית, גם אם מי שהכניס אותך להיריון לא בתמונה ולא יהיה בתמונה, גם אם נאנסת ונכנסת להיריון, גם אם האונס במסגרת המשפחה, כל אלה אינם שיקולים על פי עמותת אפרת. הגביע הקדוש הוא העובר ובו אסור לגעת. ראיתי בדיוק היום מישהי שסיפרה שהעמותה ליוותה אישה צעירה ללא כל הכנסות ואפשרות כלכלית, וכשזו ילדה, הם נטשו אותה, שאפילו כסף לפורמולה לתינוק לא היה לה והיא נאלצה לבקש תרומות.
נטלי דדון כתבה היום בעמוד הפייסבוק שלה: "טוב, מאיפה בכלל מתחילים? הדבר העצום הזה שאני זוכה להיות חלק ממנו, יוצא היום לדרך ואני מתרגשת! אפרת היא לא מקום שמכתיב לנשים מה לעשות, פשוט נותנת את ההזדמנות לבחור באמת".
העמותה הזאת עוברת על כל מוסר אנושי אפשרי, כשבעבר יצאה עם קמפיין: "זה לא עובר, זו ענבר" שהפך לכתב בושה לתעשיית הפרסום. כעת עמותת אפרת ונטלי דדון הפרזנטורית שבראשה, חוזרות שתיהן לכותרות בכל הכוח, אך העמותה שחרתה על דגלה מאבק בהפלות, לא תסייע למי שמבקשת לבצע הפלה. היא פועלת אל מול נשים מוחלשות, צעירות וכאלה שנמצאות במצוקה אמיתית כלכלית או אחרת, ותוקפת שם בשם האידאולוגיה המשיחית שלה.
האם זוהי בחירה להחזיק היריון לא רצוי וללדת לעולם הזה ילד שאינו רצוי? רק בשביל שאיזה עמותה תוכל להכניס לסטטיסטיקה שלה באתר שבזכותה נולדו 83,611 ילדים? אולי, אולי חלק מזערי מהנשים לא מתחרטות על הלידה. חני כהן זדה כתבה בפייסבוק ב-2021: "בזכות עמותת אפרת נולדו עשרות אלפי תינוקות ואימהות מאושרות בישראל. זו עמותה חשובה ומדהימה שדואגת לדור הבא ולבריאות הנפשית של נשים, שלא ייאלצו להתמודד עם ייסורי מצפון כל חייהן".
ומה אם ההפך קורה? ומה אם התמיכה הכה מדוברת באתר היפה של "עמותת אפרת", לא מתקיימת? מה אם האישה, עליה הופעל מכבש הלחצים, לא מסוגלת לאפשר לילד כל מה שהוא צריך - ממסגרת משפחתית תומכת ועד למצב כלכלי סביר? או אם היא לא רוצה את הילד, מה אז? הילד יועבר למשפחות אומנות ובמקרה הטוב לאימוץ, בלי האמא הביולוגית, שהכריחו אותה ללדת אותו. הוא נדון לחיים גרועים מאוד במעבר בין מוסדות במקרה הרע, או חיים סבירים עד טובים, במקרה שיאומץ. מי מבטיח את זה? עמותת אפרת דואגת גם לאומנה ואימוץ?
אנחנו בשנת 2025. גורמים שונים מאיימים עלינו הנשים, בלקיחת זכות הבחירה, בכל דבר. הרחם, עדיין שלנו. בארה"ב יש את טראמפ, בארץ הקודש יש את עמותת אפרת ונטלי דדון. כמה שנים אחורה זה לוקח אותנו הנשים? מי שנכנסה להיריון לא רצוי ולא תוכל לבצע הפלה, תספר.
ליהי גורלניק היא דוברת שדולת הנשים לשעבר ובעלת משרד גורלניק יחסי ציבור