חיים שפיר, שידוע בעיקר בזכות המשחק המיתולוגי "טאקי", חשף לאחרונה טעות רווחת שאין כמעט שחקן שלא עושה. הכל התחיל בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, שבו הכריז: "עושים סוף לטעות הכי נפוצה בטאקי! 'משנה כיוון' בשני משתתפים אינו מחזיר את התור למי שהניח אותו!".
שפיר הסביר בפירוט את ההיגיון מאחורי הכלל שהצליח לבלבל דורות של שחקנים. לדבריו, גם אם נתעלם מהעובדה שבמשחק של שני משתתפים אין בכלל "כיוון", הרי שעדיין לא ייתכן שהשחקן שהניח את הקלף יחזור לשחק מיד – כיוון שקלף "משנה כיוון" בכל מצב מחזיר את התור לשחקן ששיחק לפני כן. לכן, במצב של שני שחקנים, לאחר שמונח הקלף – התור עובר לשחקן השני, ולא חוזר לשחקן ששם אותו.
"איך שלא מסתכלים על זה – 'משנה כיוון' בשני משתתפים אינו מעניק למי ששם אותו תור נוסף". לצד ההסבר, שפיר שילב גם הומור, כשהעלה תמונה של תינוק לבוש בחולצה עם ציור של קלף "משנה כיוון", והוסיף קריצה נוספת: "עכשיו לכו ותסגרו את החשבון עם מי שהכריח אתכם לקבל את החוק הזה!".
לדבריו לא מדובר רק בקלף אחד. בפוסט שפיר גם הזכיר טעות נפוצה נוספת במשחק – כזו שקשורה לסיום מהלך טאקי. כמעט כולם מאמינים שאם סיימו רצף טאקי עם קלף עם מספר מסוים, מותר להניח מעליו קלף באותו מספר אך בצבע אחר. "אז זהו – שלא", כותב שפיר. "על טאקי פתוח מותר לשים רק קלפים בצבע של הטאקי. כל השאר? המצאות משפחתיות. טעות נוספת היא שאנשים נוטים להעניק לטאקי הצבעוני את החופש להחליף צבע לפי בחירת השחקן. זה לא נכון. הטאקי הצבעוני אינו משנה צבע אלא 'קלף זיקית' שמקבל את הצבע של הקלף שעליו הוא מונח. זה קלף מאוד טקטי כי כדאי לא להשתמש בו בפזיזות אלא לתזמן את השימוש בו לרגע המתאים ביותר. בכלל, טאקי הוא משחק הרבה יותר טקטי ממה שנוטים לחשוב. כשיודעים לנצל היטב את הקלפים משיגים יתרון עצום על יריב פזיז".
אז למה דווקא עכשיו, אחרי עשרות שנים, שפיר הרגיש צורך להבהיר את הכללים מחדש? לדבריו הסיבה היא כי המציאות השתנתה. "בעידן של מסרים קצרים ורשתות חברתיות, הוראות המשחק כמעט ונשכחו, והידע עובר בגרסאות שבעל פה. אני ואורי, הבן שלי, מקבלים המון פניות עם שאלות, אז החלטנו לפרסם פוסטים שמסבירים את הכללים". וכאמור, הפוסט נעשה ויראלי: "שמחתי שלפחות ליום אחד מדברים על נושא נורמלי, כיפי, שהצליח לעקוף נושאים פוליטיים בחדשות".
אף שהמשחק הפך לחלק מהתרבות הישראלית, שפיר מדגיש כי המטרה לא הייתה חינוכית מלכתחילה. "כל משחק הוא חינוכי מטבעו. הוא מאמן לחיים, לחשיבה, לחברה. אבל כשמנסים 'לחנך בכוח' – זה לא עובד. כמו שאם ספר, סרט והצגה עומדים בסטנדרטים האמנותיים, זה כבר מבטיח שהם יעמדו גם בסטנדרטיים התרבותיים והחינוכיים".
מה עובר על יוצר כשמשחק שלו נהיה כל כך מצליח?
"כל יוצר מקווה ומצפה לזכות בגביע הקדוש והוא שיצירתו תנחל הצלחה רחבה וחוצת גבולות כמו גיל, תרבות, השכלה ומעמד כלכלי. זה כמובן תלוי באיכותה של היצירה, אבל גם איכות גבוהה אינה ערובה להצלחה כזאת. יש את עניין התחרות, ויש את הדיאלוג שהיצירה מקיימת עם רוח הזמן, ויש כמובן את הקסם הנדיר והחמקמק שנקרא X פקטור. למרות שהאמנתי שטאקי הולך להיות להיט בשל איכותו של המשחק, השיטפון האדיר שהוא יצר, ועדיין יוצר, הדהים גם אותי. טאקי הוא סוג של הצלחה נדירה שרק בודדים זוכים בה. אני קם כל יום אסיר תודה על הברכה שנפלה בחיקי ועושה כמיטב יכולתי להמשיך וליצור עוד ועוד משחקים עם אותה רוח ואותה איכות. ומפעם לפעם זה מצליח".
יצא לך לראות גרסאות יצירתיות נוספות של המשחק?
"בוודאי. לא מעט 'חוקי בית' מגיעים אלינו, ולפעמים הם כל כך מוצלחים שאנחנו מאמצים אותם. קלף '+' למשל נועד במקור לשחק עם קלף נוסף מאותו הצבע. שינינו את החוק – והפכנו אותו לקלף טקטי שדורש לשחק שוב. זה שדרג את המשחק לגמרי".
ומה עם הקלפים החדשים 3+ ומלך?
"אלו קלפים חדשים ישנים. הם היו בעבר, יצאו לחופשה וחזרו עם שינויים קלים אבל משמעותיים ביותר. המלך (כתר) הוא לא בדיוק ג'וקר אבל הוא קלף חזק שמבטל מה שיש בקופה ובנוסף מעניק תור חופשי. זה קלף יקר ערך שכדאי לנצל אותו באופן מושכל. 3+ הוא קלף שתוקף את כל שאר השחקנים ומחייב אותם לקחת 3 קלפים, אך עלול להיות 'חרב פיפיות' אם יקבל קלף 'שובר 3'. מי שלא אוהב את הקלפים האלו יכול להוציא אותם מהחפיסה וזה לגמרי בסדר. על הכתר אי אפשר לוותר בשום מצב, זה קלף נדיר וחזק, וצריך להשתמש בו בחוכמה".
הטאקי אמנם נשאר במרכז, אבל לאחרונה שפיר הפתיע שוב – הפעם בזירה שונה לגמרי: עולם האופנה. שיתוף פעולה עם מותג "גולף" הוליד קולקציה צבעונית לכל המשפחה, עם הדפסים בהשראת קלפי המשחק. החלטה שלא באה בקלות. "היו הרבה הצעות מסחריות לאורך השנים – וכולן נדחו. בגולף ראיתי הבנה אמיתית – שהם לא רק רוצים להשתמש בטאקי, אלא מכירים בו כמשהו תרבותי. נוצר בינינו חיבור. והקולקציה באמת משמחת – רואים את זה כבר מהיום הראשון. המטרה שלי בראש ובראשונה היא להכניס שמחת חיים, ויש משהו בקולקציה של גולף שמצליח לעשות את זה בבגדים התואמים לכל המשפחה, במצעים ובכלי האוכל השמחים".
ובין קלפים צבעוניים לשיתופי פעולה מסחריים, שפיר לא שוכח את הליבה האמיתית של מה שהוא עושה כבר עשרות שנים – פיתוח משחקים. ובזמן שהמסכים כובשים כל בית, הוא דווקא רואה עתיד מבטיח למשחקים הפיזיים. "משחקי מחשב מציעים חוויה סוחפת אך אין תחליף לחוויה האנושית של משחק קופסה – למבט בעיניים, למגע, לצחוק. משחקי קופסה הם 'ממלאי מצברים'. משחקי מחשב הם לעיתים קרובות 'מרוקני מצברים'. והאפליקציה החברתית הכי טובה – תמיד תהיה הזולת".
לא רק טאקי
בעולם שבו "טאקי" הפך לשם נרדף למשחקי קלפים בעברית, חשוב לזכור ששפיר המציא יותר ממאה משחקים: "יש כאלו שפרצו מיד כמו טאקי או רייס, ויש אחרים שמטפסים לאט – כמו 'פיקולו פיקולינו' או 'צפרדעים'. ויש גם אכזבות. זה חלק מהעולם של כל יוצר. חשוב פשוט להמשיך הלאה". העיקרון שמנחה אותו, לדבריו, הוא לא רק יצירת משחקים טובים – אלא חיפוש תמידי אחר רעיונות שמלהיבים אותו: "אם משהו מסקרן אותי באמת – יש סיכוי שגם אחרים ירגישו כך. לא צריך לנסות 'לנחש מה יעבוד'. פשוט להביא את עצמך – ואת הלב שלך – דרך המשחק".
בימים אלו יוצא לאור המשחק החדש שלו – "טריפלקס", והוא מלא תקווה שזה יהיה הלהיט הבא. סדרת השקות ברחבי הארץ כבר יצאה לדרך, והחזון – כמו תמיד – פשוט: להכניס שמחה ואנושיות דרך משחקים. לאנשים שרוצים גם הם ללכת בדרכו הוא מציע: "נקודת האפס של יצירתיות היא הסקרנות. יוצר שרוצה להצליח חייב לרעות בשדה שמסקרן ומזין את נשמתו. כי רק בשדה הזה יש לו סיכוי להצליח".
"אפשר להגיד שהגשמתי משהו יקר שכל אדם בעצם שואף אליו", הוא מוסיף, "אני עושה את מה שאני אוהב לאנשים שאוהבים את מה שאני עושה. זה מה שאני מאחל לכל מי שיקר לי".
מה היית רוצה להגיד להורים בישראל?
"שחקו עם הילדים שלכם. זה טוב להם וטוב גם לכם. אני מחויב לעשות לכם את זה הכי כיף".