בימים שבהם יוקר המחיה עולה מדרגה, הקרע בעם מתעצם והפירוד מורגש יותר מתמיד – קבוצה של 13 אלף גרושים וגרושות מרחבי הארץ החליטה ליצור ביחד קהילה מאוחדת, שכל מטרתה להקל על הקושי, האחד של השני. קהילת "גרושים ביחד" הספיקה לשלוח כבר מאות סלי מזון לגרושים ולגרושות הזקוקים לכך, רבים מהם הורים לילדים. חברי הקבוצה כולם מכירים את ההתמודדות היומיומית והקושי הכלכלי שטמון בחיים "בנפרד", ולכן בוחרים ב"ביחד" – למען עזרה הדדית ברגעים של משבר.

"הקהילה נוצרה לפני כ-4 שנים מתוך צורך שלי, כמו הורים גרושים אחרים, להיפגש עם אנשים שדומים לי ולבלות עם הילדים", מספר מייסד הקהילה, יניב בן-משה, "מצב שבו כמעט כל גרוש או גרושה מאבדים רבים מחבריהם הנשואים ומוצאים את עצמם בשבת אחת עם הילדים, ובשבת אחרת לא – רבים מעוניינים בחברים חדשים. כבר במפגש הראשון של הקבוצה הכרתי את בת-זוגי הנוכחית, ועם הזמן התחלנו לקבל פניות מהורים גרושים שהגיעו למצב שבו אין להם כסף לאוכל בבית. עד שהרשויות עוזרות לוקח הרבה זמן – אז בשלב הזה החלטנו לשמש גם כפלסטר, שמכסה איפה שחסר, ושולח סל מזון כשצריך".

רשת הביטחון של קהילת הגרושים

"די מהר ראינו שיש ריבוי בפניות, והבנתי שאני לא יכול לעשות את כל זה לבד", מספר בן-משה, "אז פניתי לחברי הקהילה האחרים, בבקשה לתרום, והיום כבר יש לנו קבוצת וואטסאפ ייעודית. ברגע שאנחנו מקבלים פניה מאדם גרוש שנזקק לאוכל, עבורו או עבור ילדיו, הקבוצה תורמת ומעבירה לו משלוח דיסקרטי מהסופר שליד ביתו. אנחנו לא מגיעים פיזית לבית של אותו אדם, כדי לא לבייש את מי שפונה אלינו. רבים לא מבקשים עזרה כי הם מתביישים שהילדים יראו שהם זקוקים לסיוע. לכן, אנחנו מעדיפים לשלוח שליח מהסופר, עם סל מזון שבנינו מראש, על פי כמות הילדים שבבית והגיל שלהם. אנחנו משקיעים המון מחשבה בכל פנייה לעזרה שאנחנו מקבלים, וכל הכספים שמועברים הם מתוך הקהילה, וללא מטרות רווח. לפני החגים אנחנו פונים בעצמנו לאנשים שביקשו מאיתנו עזרה בעבר, ומוודאים שיש להם את מה שצריך. חשוב לנו שהם יהיו חזקים בשביל הילדים שלהם, ויידעו שהם לא לבד – כי יש להם אצלנו רשת ביטחון".

יוקר המחיה במשפחות הגרושות

בן-משה מספר ש"גרושים ביחד" ביצעו פרויקטים חשובים לאורך הזמן, כמו גיוס כספים למימון שנה וחצי של שכר דירה, לשתי יתומות שאימן הייתה חברת הקהילה – והחליטה לשים קץ לחייה. "ההתמודדות הכלכלית כגרוש היא הרבה יותר קשה", מסביר בן-משה. "רק בשבוע שעבר קיבלתי פנייה מאב יחידני, שאשתו ניסתה לשים קץ לחייה אף היא. כיום היא נמצאת במצב צמח כבר כמה שנים, ואותו אב ביקש מאיתנו דבר אחד בלבד – בגדים עבור הבנות שלו. הקהילה קיבלה על עצמה את המשימה מייד, ותוך יום אספנו להן סל גדול של בגדים, וגם שוברי רכישה בשווי 4 אלף שקלים".

מפגש
צילום: יניב בן משה

בן-משה מסביר שבניגוד לבית, שמתנהל כגוף אחד עם משכורת משותפת – אצל הגרושים המצב הוא מעט שונה. "זוג שנפרד מנהל שני בתים, והרבה פעמים לכל אחד יש שכירות על הראש, דמי מזונות שבאים לידי ביטוי באלפי שקלים לא פעם, וגם השכר הממוצע בארץ הוא לא גבוה. הורים גרושים רבים לא סוגרים את החודש, והרבה נשים גרושות לא מקבלות מזונות. אנחנו מקבלים המון פניות כאלו בדיוק לעזרה, וגם פניות מגברים שמשלמים מזונות גבוהים. רק בשנה האחרונה, בגלל יוקר המחייה, היה זינוק של קרוב ל-30% בפניות שקיבלנו. זה מסתכם באלפי אנשים, ורובם עם ילדים".

"אדם גרוש שיצאתי איתו בעבר המליץ לי על הקהילה, בטענה שיש שם מפגשים חברתיים.", מספרת גם עדי גל, חברת הקהילה, "ראיתי שאנשים בקבוצה יוזמים מפגשים, וכל אחד מוצא שם את המקום שלו באופן שמתאים לו. בקהילה אתה מבין שכולנו מתמודדים עם אותן הבעיות, ואפשר למצוא שם תשובות לסוגיות בזוגיות, להתלבטויות משפחתיות ואפילו לדברים של העבודה. להיות גרוש זה קשה יותר מלהיות נשוי, כי אותה המשפחה מבזבזת פעמיים שכר דירה, ויש פעמיים ארנונה – כמעט כל ההוצאות הן כפולות. לפעמים גם ההורים לא גרים באותה העיר, ואז צריך לשנע את הילדים וזה גוזל הרבה דלק. נקודת המוצא של הורים גרושים היא הרבה יותר קשה מראש".

"העזרה שהקבוצה נותנת היא משמעותית", מסבירה עדי גל, "אפשר אפילו למצוא שם סיוע משפטי. לפעמים מישהי סתם צריכה לצבוע את הבית – אז כל אחד בא ונותן יד. כגרוש, העזרה הזאת היא קריטית, וכל אחד בקבוצה יכול להרגיש בנוח לבקש. הייתה מישהי למשל שלא היה לה כלום בבית, והבנות שלה התביישו להביא הביתה חברים. אז כולנו פשוט נרתמנו והבאנו לה דברים. אנחנו מרגישים פחות לבד ככה, ומתמקדים במה שמאחד אותנו, ולא במה שמפלג".

יניב בן משה, מייסד קהילת
יניב בן משה, מייסד קהילת "גרושים ביחד"|צילום: באדיבות המצולם

"חלק מרגישים שחייהם נעצרים"

שי אבו, יועץ כלכלי למשפחות, מסביר כי אכן גרושים רבים נקלעים לקשיים כלכליים, אבל הגורם העיקרי לכך שאנשים מתגרשים – נובע לדבריו דווקא מרקע כלכלי. "למעלה מ-70% מהאנשים שנשאלו מדוע הם התגרשו, ענו שהסיבה לכך הייתה כלכלית. הגירושים לא פותרים את הבעיה הזו, אלא לרוב רק מעצימים אותה. רבים מהזוגות מגיעים לעורכי דין שלא בהכרח רוצים בטובת המשפחה. כך נוצר מאבק שיש בו רק מפסידים, ואלו הם בעצם ההורים והילדים. כשעושים תהליכים פיננסיים נכונים, אחד הדברים שחשוב להבין זה שאין צורך לפגוע אחד בשני – אלא חשוב לייצר מציאות שבה כולם יוצאים נשכרים, ויכולים לצאת לדרכם".

"לפעמים נוצרים בורות כלכליים שלאורך הזמן לא נפתרים", מסבירשי אבו, "ולכן חשוב מההתחלה לפעול בצורה נכונה ומסודרת. חלק מהגרושים מרגישים שהחיים שלהם נעצרו, אבל החוכמה היא לא להישאר במקום הזה – כי הרבה פעמים דווקא נפתחות הזדמנויות. מתפנה זמן לפיתוח אישי או מקצועי, ובמצבים מסוימים אפילו ההישענות הכלכלית על צד מסוים נפסקת. זוג שמתגרש צריך ליצור מיפוי פיננסי, ומשוואה שבה מוצאים פתרונות יצירתיים, כמו הלוואות ומיצוי זכויות. בנוסף, יש נקודות זיכוי והטבות מס לזוגות שמתגרשים, כלומר פחות כסף שצריך לשלם למס הכנסה. ילדים מגיל 18-6 יכולים לקבל מענק לימודים, ויש גם 20% הנחה בארנונה למי שהילדים נמצאים בחזקתו. חשוב מאוד שהדברים האלה יהיו ברורים מראש לזוג, כי כמו שיודעים להתחתן – כך צריך גם לדעת להתגרש", הוא מסכם.