עינבל יוסף בת ה-12 הייתה ילדה חסרת ביטחון. היא לא דיברה עם איש מלבד משפחתה הקרובה וחברת נפש אחת, ילדה שקופה שיושבת בקצה הכיתה, שאף אחד לא מתעניין בשלומה. אבל יום אחד השתנו חייה מקצה אל הקצה, כשפגשה בזמרת עופרה חזה.
זה קרה באחת מההופעות שבה השתתפה המקהלה שבה שרה אז יוסף, וחזה, שעלתה להופיע ראשונה, ביקשה מאחורי הקלעים שאחת מילדות המקהלה תעלה לשיר איתה. "כולן קפצו עליה, ואני ישבתי בצד חסרת מילים, אבל היא קלטה אותי. כנראה שהיא תמיד הייתה רגישה לאחר ולשונה", מספרת ביטון, "היא שאלה אם אני רוצה לעלות לשיר איתה. לא יכולתי להוציא מילה מהפה, אז רק הנהנתי, אבל היא בכל זאת החליטה לקחת את הסיכון, ופתאום מצאתי את עצמי על הבמה, שרה עם עפרה את השיר 'אם ננעלו', יד ביד".
"הייתי בעננים, וכשירדתי מהבמה אמרתי לעצמי שאם האישה הענקית הזו בחרה בי, סימן שבכל זאת יש בי משהו", היא מספרת, "פתאום כל הילדים רצו בקרבתי, שזה משהו שמעולם לא היה לי, ומאותו הרגע החומות שלי נפרצו, הפכתי בין לילה מילדה מופנמת ונחבאת אל הכלים לילדה שקולה נשמע. כנראה שהייתי צריכה להרגיש לרגע את נוצות הטווס שהיא נתנה לי. היא לא ידעה עד כמה היא השפיעה עליי, אבל עופרה חזה שינתה את חיי".
היום, שנים אחר כך, עינבל יוסף משיקה את ההצגה "יד ביד עם אנאבלה" – הפקת גדולה ומרשימה לילדים, על פי מחזה פרי עטה, שבו מושרים כל שיריה האהובים של עפרה חזה. ההצגה מספרת על הילדה אנאבלה שמתגוררת בשכונת עפרה בעולם האגדות, ומשלבת דמויות שונות מאגדות ילדים: פיטר פן, כיפה אדומה, שלגיה ואחרות, שמביעות כל אחת בדרכה מסרים חינוכיים שונים, ואת המסר הסמוי שהטוב יכול להגיע מכל אחד, כי בכולנו יש צד חיובי.
"שיר הפרחה יושמע לילדים במופע שלי בחנוכה"
לצד יוסף, שמגלמת את אנאבלה, משתתף בהצגה צוות שחקנים ורקדנים מקצועיים, ולדברי יוסף ההצגה כבר גורפת תגובות נלהבות, לאחר שהוצגה בפני מאות אנשים. "כולם מאוד נהנים. ההורים מאד מתחברים בגלל השירים של עופרה חזה, והילדים מוקסמים מגיבורי האגדות שהם מכירים, מהתלבושות, מהרקדנים ומהמסרים", היא מספרת, "הילדים גם מכירים את השירים, שכיום מתנגנים בגנים ובבתי הספר. רואים שהקהל מתגעגע לעופרה ולשירים הנפלאים שלה".
המסר המרכזי שיוסף שואפת להעביר בהצגה הוא מסר חינוכי של קבלת השונה. "החלטתי לבנות מחזה שיאפשר לכל הילדים השקופים לפרוש את נוצות הטווס שלהם, להעצים אותם, בדיוק כפי שההופעה שלי עם עפרה כילדה חסרת ביטחון סייעה לי", היא מסבירה, "המסר שרציתי להעביר הוא שבכל אחד מאיתנו יש כשרון חבוי, ושצריך לקבל את כל הילדים ואת כל סוגי ההתנהגויות, לקבל את האחר כמו שהוא. זה גם המסר שעפרה רצתה להעביר, עם היכולת המיוחדת שלה לראות את השונה ולעזור לו".
"בהצגה יש אינטראקציה מדהימה עם הקהל – הילדים צועקים לעבר השחקנים, משתפים פעולה, וקשובים לאורך כל ההצגה", מספרת יוסף, "רבע שעה לפני הסיום כל הקהל דוהר לכיוון הבמה, וזה האושר שלי, ברגע הזה אני מרגישה את אותן נוצות הטווס שהרגשתי כשהייתי בת 12".
באופן טבעי, לאור הסערה האחרונה סביב שיר הפרחה, מספרת יוסף שנשאלה לא פעם מה דעתה על התופעה. "לדעתי זה ספין תקשורתי, וחבל שזה בא על חשבון שמה של זמרת ענקית שהייתה לא רק מוכשרת ויוצרת בתרבות הישראלית, אלא גם השגרירה הכי טובה שידעה מדינת ישראל. זו הסיבה החלטתי להוסיף את שיר הפריחה למופע ברגע האחרון – השיר בסך הכל מדבר על נערה שחולמת על זוהר ופרסום, זה שיר שגם אנחנו שמענו בתור ילדים, והכל היה בסדר".
"לאפשר לאמנים חדשים לתרום לתרבות בישראל"
מי שמלווה את ההצגה מתחילת דרכה הוא בצלאל אלוני, ששימש במשך למעלה משני עשורים כמנהלה האמנותי של חזה, שגם כתב והלחין רבים משיריה. יוסף מגדירה אותו כמנטור שזכתה בו. "החיבור איתו היה מידי ובלתי אמצעי", מספרת יוסף, "הוא ואשתו היו מקסימים ופתחו בפניי את ביתם. הוא נותן לי טיפים ומייעץ לי והכל נעשה בנועם, המון אהבה ויצירה. אין מאושרת ממני לדעת שבצלאל הוא זה שפרס את כנפיו האומנותיות על המופע".
במקביל, יוסף מספרת שהיא נאלצת להתמודד עם תופעה לא פשוטה בתחום אמני הילדים. "היום רק מפורסמים זוכים לבמה", היא אומרת, "כדי שיזמינו אותך להופיע בהיכל התרבות אתה חייב להיות מפורסם, ויש כל כך הרבה מוכשרים שרק מחכים להזדמנות, שהשקיעו את כל כספם למען התרבות, ולא באים לקראתם. לא יכול להיות שמי שרוצה להעלות הצגה צריך לשלם עשרות אלפי שקלים רק על הזכות לקבל במה. לצערי אמנים חדשים צריכים להיות לוחמים ושורדים נגד התרבות בישראל. צריך לתמוך בהם יותר, ואני רוצה לחולל תיקון במקום הזה. הקהל צמא לדבר החדש, הקצת אחר, עם עלילה ותכנים איכותיים, וכמובן מסר חינוכי חשוב. אני מקווה מאוד שהקהל ירכוש כרטיסים גם להופעות של אמנים לא מפורסמים ויאפשר גם להם לתרום לתרבות בישראל".
בפברואר בקרוב יחולו 20 שנה לפטירתה של חזה, ויוסף מקווה מאוד שבמשרד התרבות יקדישו לה ערב מחווה מיוחד. בינתיים, היא מנסה להגשים כמחווה לחזה את החלום האישי שלה: "לגעת עם המסרים והסיפור האישי שלי בכל ילד ושחקן שרוצה לבטא את הכישרון שלו".