לפני הפרמיירה של הסרט הראשון בטרילוגיית הסרטים שלי על ספרי "ילדי העולם", "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?" שאלו אותי הורים אם הסרט מתאים גם לילדים. "מה פתאום ילדים?" עניתי. "זה סרט לגדולים. הוא עוסק בזכרונות ילדות, ביכולת להתמודד עם חלוף הזמן, בהגשמת חלומות, בחזרה לעבר, בעתיד. נכון שהסרט עוסק בספרי ילדים, אבל זה לא הופך אותו לסרט ילדים. אני לא יודעת איך יוצרים סרט לילדים וכלל לא כיוונתי לילדים".
אבל טעיתי בגדול. מיד אחרי הבכורה של סרט המסע שלי בעקבות גיבורי ספרי הילדים המצולמים מאמצע המאה העשרים הבנתי שהוא מיועד גם לילדים. הילדים, מגיל 7-8, שהגיעו לאירוע, נהנו. אולי לא הבינו הכל, אבל נהנו. כנראה שכל אותם חלקים ילדיים שבי הרימו ראש או כשכשו בזנב ובאופן לא מודע פניתי בסרט הראשון שלי גם לילדים, נסכתי איזה דוק ילדי בדברי הקריינות שלי או באווירה. או שבכלל יצרתי אותו לילדה שהיא אני, שנותרה בתוכי וסירבה לגדול.
הספרים שהיוו נקודת מוצא לסרטים שלי, "אלה קרי הילדה מלפלנד" (1953), "נוריקו-סאן הילדה מיפן" (1957), "סיאה הילדה מאפריקה" (1959), "לילבס ילדת הקרקס" (1961), "דירק הילד מהולנד" (1970) ואחרים טלטלו את העולם הקטן שלנו פה בישראל. באותן שנים לא היו אינטרנט, מחשבים, טלפון סלולרי ואפילו לא שידורי טלוויזיה. אבל אולי העובדה הכי משמעותית היא שלא טסנו לחו"ל. פשוט כי לא היה כסף לכך ותרבות הישראלי המטייל בכל פינה בעולם טרם נולדה.
הספרים היו החלון היחיד שלי לעולם. רק בזכותם יכולתי לדעת איך מתנהלים החיים של ילדה ביפן ובלפלנד ובאפריקה. בגלל שמדובר בילדים אמיתיים, מצולמים, הייתי משוכנעת שאלה קרי חברה שלי, שנוריקו-סאן חברה שלי, בדיוק כמו שאני חברה שלהן. הייתי בטוחה שהן מכירות אותי כמו שאני מכירה אותן. והנה, עשיתי כל שאני יכולה כדי שזה יקרה. אומנם עברו כמה עשרות שנים עד שהילדות מהספרים באמת הכירו אותי, אבל זה קרה. השקעתי את כל משאביי ויצאתי לחפש אותן, לראות איפה הן היום, איך התגלגלו חייהן.
״לכל מי שחולמים לפגוש את גיבורי ילדותם ולהגשים חלומות״
הסיפורים בספרים שהביאו אותי ליצור את הסרטים פשוטים מאוד ועושים חשק רב לחיות בבית עם דלתות הזזה ולישון על הרצפה כמו נוריקו-סאן, לרוץ עם קימונו בגן נפלא, לשחק בבובות מדהימות ולחכות לאווה, הילדה הבלונדינית שתבוא לבקר משבדיה כשהיא טסה לבד במטוס. גם החיים בשלג, עם איילים ומגלשיים וכלב וערסל תלוי לבובה היו עבורי חלום שחייב להתגשם. והייתה גם סיאה, הילדה שחיה מול הקילימנג'רו, ההר שעל ראשו שלג כל השנה, שבמקום שבו היא גרה יש מלך אמיתי וכמובן לילבס, איזה שם חמוד, גיבורת הסרט האחרון בטרילוגיה. לילבס, שגרה בקרון קרקס ומשחקת עם אריות, נמלים ופילים ורוכבת על סוסים בעזרת מילות קסמים, הנה משהו מקסים ומושך לשאוף אליו. כל כך רציתי את החיים האחרים האלו, החיים שאינם העיר הקטנה שבה גדלתי, שבה ישנים על מיטת נוער עם דפנות פורמייקה, אוכלים סלט ושניצל והנוף הנשקף מהחלון הוא המכולת של אברם. והנה, הגשמתי לעצמי את כל החלומות האלו, עד האחרון שבהם, עפתי לפגוש את גיבורות ילדותי והבאתי אותן על מגש של צלולויד, סליחה, של קובץ דיגיטלי, לכל מי שחולמים לפגוש את גיבורי ילדותם ובכלל להגשים חלומות.
למרות שסדרת ספרי "ילדי העולם" תורגמה והודפסה ביותר מעשר שפות ובהרבה יותר מדינות, רק בישראל הספרים האלו עדיין מוכרים ומודפסים ואהובים ובזכות ההוצאה המחודשת שלהם ככבו בשנים האחרונות ברשימות רבי המכר לא מעט חודשים ונקראים ע"י שלושה, למעשה ארבעה דורות. כן, אני יודעת בוודאות על אנשים שקנו אותם לנינים שלהם.
ומה ההסבר לכך, שאלתי את צופי הסרטים שלי, הסרטים בהם יצאתי לחפש את הילדים המצולמים בספרי ילדי העולם? "כי אנחנו עם הספר", "כי אנחנו אוהבים לטייל", "כי אנחנו מאוד סקרנים", "כי אנחנו אוהבים לחפש קרובים", אבל את התשובה הכי טובה קיבלתי בקבוצת יבנה: "כי אנחנו מאוד מחוברים למסורת. מסורת במובן התרבותי: הורים וסבים נהנים להביא ולקרוא לילדים ולנכדים שלהם ספרים שהם מכירים מילדותם. הם פשוט מעבירים את הספרים מדור לדור, ולא באופן מקרי אלא כתפיסת חיים". אימצתי את התשובה הזו מיד.
שאלתי גם ילדים: למה אתם אוהבים את הספרים? הרי יש לכם משחקי מחשב וטלפונים סלולריים ואתם טסים לחו"ל מגיל אפס, לא כמוני, שטסה לחו"ל בפעם הראשונה רק אחרי הצבא, והם ענו לי: כי זה לא אותו דבר, כי אי אפשר לראות צילומים כאלו באינטרנט ולדפדף בספרים ולחזור קדימה ואחורה זה כיף. את כל הילדים הללו, קטנים וגדולים ואת ההורים שלהם והסבים שלהם וגם את מי שאפילו לא שמעו על הספרים המצולמים, כן, יש שניים-שלושה כאלו, אני פוגשת בהקרנות שלושת הסרטים בטרילוגיה שלי, טרילוגיית ילדי העולם: "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?", "אפריקה! סיאה מהקילימנג'רו" ואחרון אחרון חביב "איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?" בכל פעם אני שמחה ונדהמת מחדש מההתלהבות שלהם, כך שהצלחתי ליצור סרטים שמתאימים לצפייה משפחתית, מכך שאפשר להסתכל על הסרטים מהמון נקודות מבט, מכל גיל.
הפרויקט לא תוכנן מראש כטרילוגיה אבל סרט הוביל לסרט, העניין שלי בגיבורי ספרי הילדים המצולמים הלך וגבר, כך גם ההתעמקות שלי בחיי הצלמת של כל הספרים, אנה ריבקין-בריק. הקהל ביקש ושאל אם ומתי יהיה המשך ואם אני מחפשת עוד ילדים מהספרים. ההרפקאות האלו, בהן אני מסתובבת ברחבי העולם במטוסים ובנעלי קסמים ומחפשת גיבורי ילדות שלי, חוצות קהלים.
החוויה הרב-דורית שיצרתי ממלאת אותי אושר עילאי. תענוג לראות משפחות מגיעות לצפייה משותפת, לשמוע הורים מסבירים לילדים או ילדים מסבירים להורים מה קורה בסרטים. גיבורי ילדות, חיפוש אחריהם, מסע הרפתקאות בעולם - אלו נושאים חוצי קהלים - החיים אז והיום, מה דומה ומה שונה, הגשמת חלומות. חוויות חיים המחברות בין הדורות. או, כמו שאמרה לי צופה בת שמונה: "תודה שהגשמת לי חלום!"
עוד חלום שיתגשם בקרוב הוא הקרנה חגיגית ומיוחדת מאוד של הסרט השלישי בטרילוגיה, "איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?" העוסק בגיבורות שני ספרים: "לילבס ילדת הקרקס" האהוב ומרחיב הדמיון ו"מוקיהנה מהוואי" על ילדה המתגוררת קרוב להונולולו, ממש סוף העולם של ילדותנו. להקרנה החגיגית הזו, שתתקיים במסגרת פסטיבל סרטי ילדים ונוער בסינמטק תל-אביב תגיע אורחת מופלאה: לילבס ילדת הקרקס, שכבר אינה ילדה יותר, אבל בהחלט זוכרת איך רוכבים על סוסים ומשתמשת במילות הקסמים מהספר.
רבים הם מעריצי לילבס, ילדים שחלמו להיות ילדי קרקס, ילדות שרצו כמוה לעמוד על הסוס ולהפוך לרוכבות סוסים מופלאות כשיגדלו וכולם רצו לגור בקרוואן מתגלגל ולהסתובב ברחבי העולם ולא סתם לקום כל בוקר וללכת לביה"ס או לגן. כל אלו, מעריצים קטנים וגדולים יוכלו לפגוש את לילבס ממש בקרוב. לילבס מגיעה לישראל כאורחת הכבוד של פסטיבל תל אביב הבין-לאומי לסרטי ילדים ונוער בסינמטק תל אביב שיתקיים בתאריכים 10-14.7.
הסרט "איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?" יוקרן במסגרת הפסטיבל בסינמטק תל אביב ביום רביעי, 11.7, 12:00 בהשתתפותה של לילבס, וכן תתקיים הקרנת חוצות ללא עלות ביום חמישי, 12.7, 20:00, גני יהושע. הסרט מיועד לבני 9-99.