בגיל שבע אפשר לצפות מרוב הילדות שידעו לקרוא, לכתוב, אולי קצת חשבון פשוט, אבל איש לא מצפה מילדה בכיתה ב' שתדע מה לעשות כשאימה כורעת ללדת, ושתיילד בהצלחה את אחותה הקטנה.
האמא נכנסה להיסטריה
ללורן בורמן המתוקה מרוטרהאם שבבריטניה, ודאי תהיה מערכת יחסים מאוד מיוחדת עם אחותה צ'רלי, בהתחשב בכך שהיא הייתה האדם הראשון שראה אותה כתינוקת שיצאה לעולם.
כשאמה של לורן, קלייר, בת ה-28, התחילה להרגיש צירים חזקים לפני שהגיע תאריך הלידה המיועד, היא נכנסה ללחץ. בתה רצה אליה, עזרה לה להגיע למיטה, וניסתה להרגיע מעט את האם שהייתה במצב של היסטריה. כשלורן הרגישה שהאם נרגעה מעט, רצה לורן מעבר לכביש, לביתה של השכנה, לינדה פלאטס, על מנת לבקש עזרה.
סייעו לו לנשום
התינוקת יצאה לעולם במשקל טוב יחסית לעובדה שהגיעה טרם זמנה, 2.64 ק"ג, אבל היא סבלה מבעיות נשימה, וחבל הטבור היה כרוך סביב צווארה. לינדה ולורן, המיילדות הנולדות, שחררו את החבל ועיסו את ריאות התינוקת עד שהשתחרר מתוכה שיעול גדול, ואז התחילה לנשום כרגיל.
לורן, שנותנת תוקף חדש למושג "אחות מיילדת", אמרה בגאווה: "כשצ'רלי תגדל קצת, אני אספר לה על הלידה שלה, איך עזרתי לה לצאת, ושהייתי הראשונה שראתה אותה בעולם הזה. אני אזכור את היום הזה לנצח, וצ'רלי היא האחות הכי טובה שיכולתי לבקש. בהתחלה הלידה שלה נראתה לי קצת מוזרה ומגעילה ואז הגיע החלק המפחיד". למרות הפחד, לורן הכריזה שכשתגדל תרצה להיות מיילדת.
קלייר, אמן של לורן וצ'רלי לא יכולה להיות יותר גאה, ומודה שהעזרה שקיבלה מלורן ומהשכנה לינדה היתה קריטית. "לורן השכיבה אותי על המיטה וניסתה להרגיע אותי, אבל כשהיא ראתה את הראש של צ'רלי מתחיל לצאת היא הבינה מה קורה וידעה מה לעשות. היה פה מירוץ נגד הזמן, ואני מאמינה שהיה מלאך ששמר עלי מלמעלה. אני לא יודעת מה היה קורה אם לורן לא היתה מזעיקה את לינדה. רק כשהן הניחו עלי את צ'רלי, אחרי שהיא התחילה לנשום כרגיל, התחלתי להבין מה בעצם קרה פה. לורן הפגינה קור רוח מדהים, בעוד שאני נכנסתי לפאניקה. הודות לשיקול הדעת שלה ולהתנהגות הרגועה שלה, כולנו בריאות ושלמות".