לצד ההתרגשות הרבה לקראת הלידה הצפויה מתמודדים אבות לעתיד גם עם לא מעט פחדים. החיים המודרניים מציבים בפני הגבר חששות שהוא נאלץ להתמודד איתם, כמו הפחד מההתנהלות בחדר הלידה או החשש שלא יוכל לספק למשפחתו את כל צרכיה. הנה מספר פחדים נפוצים בקרב אבות שבדרך, והדרכים לחיות איתם בשלום.
ביטחון כלכלי: החשש הגדול של הגבר נעוץ בנו עמוק עוד משחר האנושות - האם יוכל להגן על משפחתו ולספק את צרכיה? משמעות הלידה מבחינה כלכלית היא מעבר משתי משכורות עבור שני אנשים למשכורת אחת עבור שלושה אנשים. מדובר בנטל לא פשוט בעולם המודרני ועל הגבר, שהפך זה עתה גם לאבא, להיות חזק יותר מבעבר. אם פעם הוא נשא רק בנטל הכלכלי, הרי שעכשיו עליו לתמוך גם רגשית באשתו שעוברת מסע רגשי משמעותי לאחר הלידה.
אורלי פרל, מאמנת תקשורת ומנהיגות בחברת תו"ת, מסבירה שהכל עניין של בחירה. "ברגע שגבר מתקשר עם עצמו ובוחר להביא ילד לעולם, לחיות בזוגיות, להיות שותף במטלות הבית, לנהל תקשורת זוגית טובה ועוד, כל תהליך ההתמודדות עם החרדה נעשה קל יותר".
לגבי התנהלות כלכלית מסבירה פרל: "עלינו לשים את הדעות בצד ולהתייחס אך ורק לעובדות. והעובדות הן שיש לנו הכנסה נתונה וצריך לחשוב היטב על מה מוציאים וכמה. איך מחליטים? כל משפחה צריכה להחליט מה סדר העדיפויות שלה בחיים. אם חינוך זה הדבר החשוב ביותר בעיניה, עליה להשקיע בהווה ולחסוך לעתיד למען מטרה זו. "הבעיה מתחילה כשלא מתכננים קדימה, וזה לא קשור רק ללידה ולילדים".
חרדת ביצוע: גברים רבים מתמלאים דאגה מחשש שלא יוכלו לתפקד לאחר שהאישה שלצדם תלד. כמעט כל גבר שאשתו חצתה את השבוע ה-35 חושש שיתעלף, יקיא או יחוש ברע למראה נוזלי הגוף המופרשים בזמן הלידה.
לרוב הפחדים מבוססים על ידע מוקדם מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה, שם כמעט תמיד מוצג הגבר כחסר אונים. דבר אחד בטוח, זה כמעט אף פעם לא באמת קורה. רק אחד מתוך 600 גברים מתעלף, אבל אם אתה מכיר את עצמך ולא יכול לשאת מראה של טיפת דם – אל תתעלם מפחדיך - צא מחדר הלידה. ברוב המקרים האב המאושר יוצא בריא ושלם מחדר הלידה, מודיע לבני המשפחה על מצב היולדת ועל משקל הצאצא ומודה שלא חש ברע, על אף החשש.
"מפחדים רק מהלא ידוע. צריך להתבסס על התנסות קודמת בחיים ולא להחליט על סמך פחדים וחרדות", מסבירה פרל. "אם לגבר אכן היה ניסיון רע ומר עם צפייה בדם או בפציעה, אז עליו לדבר על כך עם בת זוגו ולהימנע מלשהות בחדר הלידה. אם הוא רק חושש מזה, יש דרכים לברר אם אכן יש פה בעיה. אפשר לצפות בסרט על לידה ולבחון את יכולת ההתמודדות.
אולי הוא לא שלי: אבות רבים מודים בסתר שאחרי הלידה הם הוצפו במחשבות על כך שאולי הרך הנולד לא בנם הביולוגי. "יש שתי דרכים להתמודד עם חשד כזה", מסבירה פרל. "אם הגבר החשדן מתכוון לעשות בדיקה כלשהי כדי לברר את האמת, עליו לעשות זאת. אם לא – עליו להניח את כל החשדות בצד ולא להתעסק איתם בכלל".
פחד מהמוות: כשאתה חלק מהתחלה של חיים, אתה לא יכול להימנע מלחשוב גם על הסוף. מחשבות על המוות האישי עלולות לצוץ בעיקר לאחר הבאת יורש לעולם. כמעט כל הורה מאמין שאם הכל יתנהל כשורה הוא ימות לפני הילד שלו. זו דרכו של העולם.
"מבחינה עובדתית - כולנו נמות בסוף, צריך לחיות הכי טוב בכל רגע נתון ולהודות על מה שיש", ממליצה פרל. "פחד מהמוות רק מוכיח שיש לנו מה לאבד".
הולדת ילד היא שינוי גדול הגורר אחריו לעתים שינויים נוספים. גברים העוסקים במקצועות מסוכנים מבינים לפתע שאין להם זכות למות כפי שהייתה להם לפני הלידה.
שינוי במרקם היחסים המשפחתי: גברים רבים חוששים שבת זוגם תאהב את התינוק יותר מאשר אותם ומפחדים שהם יידחקו הצידה. בנוסף לריחוק מהאישה, לעתים בת הזוג מאפשרת לאב לטפל ברך הנולד רק תחת פיקוחה ובמינון שהיא מחליטה עליו, או במילים אחרות - בעיית אמון. במצבים כאלו כדאי להבהיר לה בצורה עדינה שמדובר בילד משותף ושעלייך לבלות זמן במחיצת הילד לבד כדי לצבור ביטחון.
פרל אומר שלידת ילד מאירה בעצם בזרקור על כל הבעיות והדברים הטובים שיש בזוגיות. הפתרון טמון בתקשורת טובה, שחזור הסיבות שבגללן בחרנו בבן הזוג והבנה שכל אחד מביא את חלקו ליחסים. "מה שהילד יקלוט מהוריו הוא שיתוף הפעולה ופתרון הבעיות שמתעוררות", מסכמת פרל.
רק שיהיו בריאים: למרות התקדמות הרפואה בשנים האחרונות, לידה היא תהליך רווי סיכונים ותמיד קיים הסיכוי שמשהו יקרה לאנשים שאתה הכי אוהב. פרל ואידלמן מסכימות שבמקרה הזה כדאי להיות מודעים לסכנות שכרוכות בחיים, אבל לא לתת להן לשלוט על מחשבותינו והתנהגותנו. תמיד להתמקד בטוב ובמוצלח.
לדברי אידלמן, מאוד חשוב לספר ולשתף את בת הזוג בחששות ובפחדים. "לנשים קל לדבר על קשיים ועל הרגשות שלהן וגברים מרגישים שאין להם זכות להתלונן ולהראות קושי כי הרי הם לא עוברים את כל השינויים שעוברת האישה", היא אומרת. "אם הגבר לא ישתף את בת הזוג, המחיר הוא התרחקות ובעקבותיה פגיעה באינטימיות ובמיניות". לכן, מציעה אידלמן, "על הגבר לדבר על מה שעובר עליו וגם להקשיב לאישה שלצדו".
אחלה תינוק אבל מה עם הסקס? בתקופת ההריון נרשמת לרוב ירידה בתדירות קיום יחסי המין בין בני הזוג, קל וחומר בחודשים שאחרי הלידה. אידלמן ממליצה לבני זוג להישאר קרובים ולא להתכנס בתוך עצמם בעקבות הריחוק הפיזי, אלא להיפך - לגעת, לחבק ולנשק: "כשהפחדים מתעצמים, הזוגיות נפגעת" היא אומרת.
על הגברים להבין שנשים חשות שהן לא בעלות על הגוף שלהן מאחר וגם בתקופת ההיריון וגם לאחריו הן מספקות שירותים פיזיים כמו הנקה, חיבוקים, נשיאת הילד וטיפול בכל צרכיו במשך כל שעות היממה. "האישה פשוט לא יכולה לחשוב שעוד מישהו ייגע בה אחרי שהיא כל היום צמודה פיזית לתינוק", מסבירה אידלמן. "רגע השיא ביום שלה הוא המקלחת, אז היא לבד עם עצמה למשך כמה דקות. וזה לא אומר שאתה פחות מושך". אידלמן מציעה לנסות לעזור כמה שיותר בנטל הטיפול בילד ובכך לשפר את הסיכוי לחיי מין פעילים יותר.
חשוב לזכור שהירידה בכמות יחסי המין וערעור היחסים הזוגיים והאינטימיים הם זמניים. "התהליך הקשה לוקח כשנה בממוצע. כשהתינוק יעמוד על הרגליים גם היחסים, כולל יחסי המין, יעמדו שוב על הרגליים", אומרת אידלמן.