לרוב אנחנו שומעים על אלרגיה לאבק, לשיערות חתול, לסוגים שונים של אוכל, לפרחים או לתרופות מסוימות. הרבה אנשים נאלצים לפיכך לחיות בלי בוטנים, חתולים או פניצילין. זה לא נעים, אבל אפשר לחיות עם זה. אבל מה קורה אם הגוף מחליט לדחות דווקא את הדבר האחד שאנחנו רוצים יותר מכל – את התינוק שגדל בתוך הבטן? זה בדיוק מה שקרה לאנדריאה מקיואן מבריטניה, שהייתה אלרגית להריון שלה.
איבדה 19 קילו ממשקלה
עבור אנדריאה בת ה-26 היה מדובר בהריון שני. ההריון הראשון, ארבע שנים קודם לכן, נגמר בהפלה טבעית אחרי 20 שבועות. בהריון האחרון היא סבלה מבחילות הריון חמורות (severe hyperemesis gravidum), שהפכו למעין תגובה אלרגית, והרופאים אף חששו לחייה ולחיי תינוקה.
מאחר שמלכתחילה הייתה בחורה רזה, בילתה אנדריאה כשלושה חודשים רצופים בבית החולים לאחר שהשילה ממשקלה 19 קילו בעקבות ההקאות החוזרות ונשנות. תופעות נוספות שגרמו ההקאות הבלתי פוסקות היו קריעת הוושט ונזק איום לחניכיים ולשיניים מהחומצות בקיבה.
לפני שבועיים ילדה אנדריאה את קורט, תינוק בריא במשקל 3.6 קילו. "ההריון היה סיוט מוחלט, מההתחלה ועד הסוף", היא אומרת, "אבל כל שנייה של סבל הייתה שווה את התוצאה הסופית".
אנדריאה התחילה לחוש ברע כשהייתה בשבוע השלישי להריונה, אז אושפזה בפעם הראשונה, אך ממש לא האחרונה. "רק בזכות זה שאבחנו את המחלה מוקדם, אני וקורט נמצאים פה היום", היא אומרת, ומעודדת נשים הסובלות מבחילות קשות ללכת לאבחון.
"הקאתי 20 פעם ביום טוב", היא משחזרת. "אפילו מים לא הצלחתי לשתות בלי להקיא. הייתי מיובשת תמידית והזדקקתי לעירויים פעם ביומיים. אחרי שלושה חודשים נראיתי כמו שלד. זה היה נורא. לא ככה דמיינתי את חוויית ההריון שלי. באמת האמנתי שאני עומדת למות. לא היה לי כוח בכלל ובקושי יכולתי להגיע לשירותים בכוחות עצמי. על יציאה מהבית לא היה על מה לדבר בכלל".
הקיאה גם במהלך הלידה
אנדריאה קיבלה תרופות רבות על מנת למנוע את הנזקים שאלרגיית ההריון החמורה חוללה לגופה, ביניהם סטרואידים וכדורים נוגדי בחילה שבדרך כלל ניתנים למטופלים בכימותרפיה.
היא המשיכה להקיא לאורך כל הדרך, ואפילו בלידה, אבל ברגע שקורט יצא מגופה, הכל נפסק בפתאומיות. "זה היה מדהים. כאילו מישהו לחץ על כפתור".
אנדריאה ובני משפחתה מציינים כי התמיכה הנפשית היא החשובה מכל. "התנהגתי כאילו אני אמיץ ליד אנדריאה", מספר קווין, בעלה. "היינו צריכים להיות חזקים כדי לחזק אותה, אבל השתוללו בי פחדים איומים שלא רציתי לדבר עליהם בקול רם. עכשיו, כשהכל נגמר, אפשר להגיד את זה. פחדתי מאוד שאני עומד לאבד אחד מהם, או את שניהם".
"לא נתתי לעצמי להתרגש מההריון אפילו לרגע, מפני שלא הייתי בטוחה בכלל אם בסוף כל התהליך הזה יהיה תינוק", אומרת אנדריאה. "עכשיו אני חוזרת לעצמי ומתחילה להרגיש שוב נורמלית. המחלה שינתה את כל החיים שלי. אני פשוט מרגישה כאילו, במקביל לקורט, גם אני נולדתי שוב".
תדירות הקאה נורמלית: 3-4 פעמים ביום
"הקאות יתר בהריון זה לא מצב מאוד נדיר, אבל בדרך כלל הוא לא חמור כל כך", מסבירה ד"ר פאני בר-לוי, מומחית להריון בסיכון גבוה. "המצב החמור קורה בשלושה אחוזים מההריונות, ולא יודעים בדיוק ממה הוא נובע. הסברה היא שזה נגרם מרמות גבוהות מאוד של הורמון ההריון HCG, ולפעמים מסיבות אישיותיות ופסיכולוגיות. התופעה נוטה להתרחש יותר בהריונות מרובי עוברים או כשישנם גידולים בגוף.
"ההקאות מובילות לירידה במשקל, התייבשויות וירידה בריכוז המלחים. חשוב לבדוק את השפעת בלוטת התריס. הטיפול שניתן הוא באמצעות אשפוז - מונעים מהאישה מזון ושתייה ונותנים לה נוזלים עם מלחים דרך הווריד. לאט לאט מוסיפים ארוחות קטנות ולפעמים גם תרופות פסיכיאטריות".
איך אשה שסובלת מבחילות בוקר יכולה לדעת שזה בגדר הנורמלי?
"תדירות נורמלית של הקאות במהלך השליש הראשון להריון היא 3-4 פעמים ביום, בעיקר בשעות הבוקר. יש גם כאלה שמקיאות עד שש פעמים ביום, אבל כל עוד האישה מצליחה לשתות, סביר שהיא בסדר. כדאי לאכול כל שעתיים-שלוש כמויות קטנות של אוכל יבש. במקרה של חשש לאלרגיה חריפה, יש לבדוק נוכחות של אצטון בשתן. הקאות יתר משנות את כמות האלקטרוליטים, מה שיוצר אצטון בשתן, ואנחנו כרופאים יודעים שזה עלול לגרום להפרעה במאזן הנוזלים בגוף".