האם עוברים מסוגלים לתקשר? בהחלט, וגם העובר שלכם מסוגל. כעת תשאלו: אם כך, מדוע תקשורת בין אמהות לעוברים שלהן לא מתרחשת כל הזמן? זה כך משום שקיימות מספר מגבלות המונעות את תחילת הקשר, והעיקרית שבהן היא תפיסתית; אנחנו לא מאמינים שזה באמת אפשרי, ולכן אנחנו לא מאפשרים לזה לקרות.
בנוסף, אנחנו לא מאמינים שלעוברים יש מזג משלהם, יכולת למידה, זיכרון והעדפות.
מגבלה משמעותית אחרת היא הרצון שלנו לדחות את הקשר הרגשי עד שנדע בוודאות שההריון תקין. זאת הדרך שלנו למנוע מעצמנו סבל מיותר, במידה וההריון לא יצלח. ברור שהרוב המכריע של ההריונות מסתיים בטוב, אך הפחד מהאובדן בכל זאת מרחף באוויר.
גם הצורך להשקיע זמן, כמו בכל קשר בין אנשים, וההכרח להיות קשובים לתגובות של הצד השני - חשובים להצלחת ההתקשרות.
לכן אנחנו נוטים לשלול מיד כל איתות להתקשרות מצדם, ופוטרים את המחוות של העוברים כמקריות בלבד.
כדי לתקשר עם העובר שלך, אני מציע לך לעקוף את התפיסה שלך באמצעות השאלה: אולי זה באמת אפשרי? השאירי את האופציה פתוחה; כך הרצון להתנסות בקשר עם העובר יאפשר את החוויה הראשונית, שאחריה כבר תבוא האמונה.
אמא, לא בא לי מי שפיר
לכל תינוק יש את הייחודיות שלו, כפי שהיא נראית בעיני הוריו. הכוונה היא לא להערות אובייקטיביות כמו: "הילד שלי הוא הכי מיוחד", אלא לאבחנות דקות של הורים שקולטים מוקדם מאוד תכונות אופי ורצונות של הגוזל שלהם.
ההבדלים הללו באים לידי ביטוי גם בחיים התוך רחמיים; אירועים שהעובר חווה ברחם נחרטים בזיכרונו ומשפיעים עליו בחייו אחרי הלידה. הכוונה היא לזיכרון לא מודע שנחרט בנפש ומשפיע על האדם, גם אם הוא אינו מודע לכך.
נושא הזיכרון נחקר בתקופות שונות, וכל החוקרים הגיעו לאותה המסקנה: לעובר יש זיכרון ויכולת למידה כבר ברחם.
הוכח קיומו של הזיכרון כבר משבוע 24, והוכח גם קיומם של חמשת החושים; חוש המישוש מתפתח כבר בשבוע ה-8 ומסתיים בשבוע ה- 32, חוש השמיעה מתחיל בשבוע ה-16, וחוש הטעם וחוש הריח מתפתחים החל משבוע 15.
באשר לחוש הראיה: ידוע שהוא מתפתח לאורך ההריון ומסתיים בשבוע 32, ומחקרים מראים שעוברים יכולים לזהות מחטים בזמן דיקור מי שפיר, לתקוף אותן או לברוח מהן.
וכן, עוברים מסוגלים להרגיש כאב משבוע 20.
אז איך מתקשרים עם עוברים?
בעזרת התנועות שלו והתגובות שלך אליהן. שפת העוברים מתבססת על התנועות שלהם, על המחשבות והמגע שלנו, ועוד.
תנועות העוברים הם מאגר מידע עצום עליהם. אנחנו רגילים לומר ש"העובר זז", כאילו כל התנועות זהות. אבל נושא תנועות העובר הוא מורכב ועשיר.
הרבגוניות של התנועות היא מדהימה: תנועה יכולה להיות ארוכה בזמן ובשטח המגע, או קצרה בזמן ונקודתית, חוזרת על עצמה, ממוקמת בו זמנית במספר מקומות על בטן האם, מופיעה בשעות שונות של היום, קשורה לאוכל: לפני ואחרי אכילה, או אחרי מאכלים מסוימים, בזמן פעילות גופנית של האם או לאחריה.
יש תנועות מאוד משונות כמו ריקוד שכוללות סיבוב ונגיעה במקומות שונים בו זמנית וברצף. תנועות מופיעות כתוצאה משמיעת מוזיקה או בזמן השמעת שיר מסוים.
לפעמים התנועה מופיעה לאחר שהאם חשבה עליה וציפתה לה, ולפעמים לאחר שהניחה יד על הבטן.
האם לעובר שלך יש חוש הומור?
עובדה מפתיעה אך מוכרת היא היכולת של עוברים לזהות ידיים שמונחות על בטן אמם; ידוע שעוברים מסוימים באים ומתנועעים לקראת ידיים של אדם מסוים, ונאלמים דום לקראת ידיים אחרות. על מנת לנהוג כך, לעוברים דרושה יכולת אבחנה בין סוגי מגע שונים, וגם העדפה לחלק מהם.
התנועות של העובר מעוררות באם תחושות שונות, ויש להן חשיבות בהבנת התינוק שהיא נושאת ברחמה: לפעמים התנועה מעוררת אצלה תחושה של עדינות, לפעמים תחושה על גבול האלימות, או בקשה לאוכל או לשינוי תנוחה.
תחושות אלה מלמדות על העובר, והאמהות צריכות להיות ערות וקשובות להן. פעמים רבות תכונות אופי שהאם מזהה אצל העובר, מתאמתות לאחר הלידה.
מהניסיון שלי ושל אחרים, מומלץ ורצוי להתייחס לעוברים כאל יצורים בעלי תכונות אנושיות, בעלי מחשבות, רצונות, צרכים ותכונות אופי כמו אימפולסיביות, רוגע, סקרנות, נהנתנות, אינטליגנציה ואף הומור.
מתי מתחיל הקשר?
יש אומרים שהוא מתחיל מרגע שזוגות מתכננים את ההריון. ברור ששפת התנועות מתחילה עם הופעתן, אך הקשר בין האם לעוברה יכול להיווצר הרבה קודם, עם המחשבה והמגע. לא צריך לפחד ממה שיגידו אחרים, לכו עם התחושות שלכם, ודעו שהעוברים קולטים. זכרו שהמגע שלכם הוא לא רק מגע, יש בו הרבה מידע ותמיכה עבור העובר.
בדיוק כשם שחתולים או כלבים יודעים למי להתקרב וממי להיזהר, וילדים קטנים יודעים למי אפשר להתקרב וממי לפחד – כך העוברים מסוגלים לקלוט מה ייטיב עם מהותם ומה לא, ויכירו אתכם באמצעות המגע.
מותר להיות סקפטיים, אבל מותר כאמור גם לנסות גישה חדשה שתעודד חיבור רגשי לעובר עוד בהיותו ברחם.
לשמחתי, לפני שלוש שנים גיליתי את ההפטונומיה (תקשורת וחיבור רגשי עם עוברים באמצעות מגע) במרכז לחקר ופיתוח ההפטונומיה בצרפת. זוהי גישה שמציגה דרך ללוות את העוברים בחיים התוך-רחמיים עד לקבלתם בלידה, ואף לאחר מכן. אני מזמין אתכם לנסות.
כנסו לרחם, מרכז לליווי משפחות בהריון בגישה הוליסטית
לכל הטורים של ד"ר קרלוס רוזנברג
אתם בהריון. מה עכשיו?