בשלוש לפנות בוקר אני מעשנת משהו במיטתו של איזה צ'ארמר מקצועי. זה עתה הסתיים הסשן, וכעת יש לי עשר דקות להתארגן עד שאמצא את עצמי במונית בדרך הביתה.
מחר הוא יטוס לחו"ל ליומיים וייעלם לי לשבועיים; כשאשאל מה קורה איתנו, הוא יגיד שאני מעצבנת ושהוא בכלל אוהב שחומות; וכשאתוודה שאני לא יכולה בלעדיו הוא יענה שבא לו לנגב אותי בפיתה. בלילה – ייקח אותי למועדון חשפנות ויתהה למה אני לא יודעת לרקוד ככה על עמוד.
יש תסריטים שמשעשעים רק בטלוויזיה, עובדה: כשאני מעבירה את מערכת היחסים של אווה וסקאזי מ"מחוברים" לגוף ראשון – מתחשק לי בעיקר לבכות. מה מושך בגבר שחושב שהשמש זורחת לו מהריץ'-רץ', ולמה שאישה יפהפייה ואינטליגנטית תסכים להשפלה הזו? למיסטר ביג הפתרונים.
גברים ציידים, ונשים מה?
כולם מדברים על סקאזי, אף אחד לא מדבר על הנשים שעברו במיטה שלו. היחס שלו לאווה - זוגתו המקסימה והנוגעת ללב שמצליחה לכבוש אותו לאט לאט – רק מחדד את הכלום שהיה לו להציע לכל אלה שעברו אצלו לפניה; אם ככה נראית אצלו זוגיות, איך נראו סטוצים?
סקאזי הוא קריקטורה של הבוגד הסדרתי שמפחד להיקשר, המניאק שדופק וזורק, אבל ככל שהוא מתרברב יותר באינספור הנשים שהיו לו עד היום - "בוקר, צהריים וערב, גם שתיים ושלוש ביחד" – כך אני כועסת פחות עליו ויותר על הפרטנריות שלו.
כי גברים כמוהו היו כאן מאז ומעולם; נכנעים לטבע הגברי לפזר את זרעם אצל נקבות רבות ככל האפשר, משכללים את אמנות הצייד, מסרבים להתביית. אבל הנשים שמשתפות איתם פעולה – מה התירוץ שלהן? האם כשם שגברים נולדים ציידים, יש נשים שנולדות שרלילות?
"תראי, סקאזי הוא לא גבר רגיל", אומרת לי מישהי, "הוא בכל זאת די ג'יי מפורסם שמככב במסיבות הכי שוות, יש לו מעריצות בכל העולם". מעריצות, אוקיי. אבל למה צריך לקפוץ איתו למיטה? אני הייתי מסתפקת בתמונה לפייסבוק.
חוץ מהמעריצות הצמודות, ישנן הנואשות שמחפשות אהבה תמורת סקס; הדרמות קווין שמעדיפות טלנובלות קורעות לב על פני מערכות יחסים נורמליות; ונטולות האונה שמתייחסות לעצמן כאל אוסף איברים. אכן, הציידים מוזמנים להירגע - טרף קל וזול תמיד יהיה כאן, עם פוש-אפ מתחנן ונפש הומייה.
זה חבל, כי לו היו הנשים הללו זורמות עם הטבע הנשי שלהן ומתמסרות רק למי שלוקח אותן ברצינות, כל הגברים הבוגדניים שלא מחזירים טלפונים היו מתרככים כמו אטריות. פלייבוי בלי שרלילות זה כמו שחקן בלי קהל, כמו יאיר לפיד בלי חרדים, כמו ליהיא גרינר בלי פפרצי; בלעדיהן אין לו קיום.
תארו לכם מחאה חברתית נגד מניאקים; נשמע לי די צפוף בכיכר, לא?
המניאק הממוצע גרוע בלילות כמו בימים
מבחינתי, חוקי המשיכה היו תמיד מאוד ברורים - ג'נטלמן זה מרגש, מניאק ממש לא. זה גם עניין של טעם ואופי, אבל בטוח שגם החינוך והרקע משחקים כאן תפקיד חשוב; אצלנו באולפנה המוטו היה - שמרי על החצאית שלך, שלא לדבר על התחתונים.
אמנם בהמשך, כשאת מסיימת את התיכון-לבנות-בלבד ויוצאת אל העולם, את מבינה שלהתנזר עד לכתובה זה לא הגיוני, אבל הבסיס נשאר: כשמחנכים אותך שסקס בא רק אחרי אינטימיות רגשית, הסיכוי שלך ליפול למערכות יחסים מתסכלות עם גברים שרק רוצים לסמן עלייך וי – יורד פלאים.
"השלב הראשון זה ללכוד, השלב השני זה לתקתק", מגלה סקאזי את סודות המקצוע, אבל בחורות דתיות לא נופלות ברשת כל כך מהר, נקודה. יכול להיות שעבור גברים מסויימים זה נשמע כמו סוף העולם, אבל נשים שיישרו קו עם הנורמות הנהוגות במגזר הדתי-מסורתי, רק ירוויחו.
והנורמות האלה אומרות, למשל, שסקס זה לא בילוי כמו סרט או מסעדה, אלא חלק ממערכת יחסים רומנטית. כמו כן, מדובר באקט אינטימי ולכן לא יעלה על הדעת שתפגשי במיטה שלו בחורות נוספות חוץ ממך.
והכי חשוב: כדאי להגיע לשלב הפיזי לאחר תקופה מסוימת של היכרות; אם נגיד התנשנשתם ולמחרת הוא מסנן אותך, וכשאת מצליחה לתפוס אותו בטלפון – ממספר חסום, כמובן - הוא לא מצליח להיזכר אם את הבלונדינית מאתמול או הג'ינג'ית משלשום, כנראה שזה לא היה צריך לקרות.
בלבלי אותו
אני לא יודעת כמה דרינקים צריך כדי לקפוץ למיטה עם גבר שברור שלא יזכור למחרת איך קוראים לך. לי אישית, כל האלכוהול שבעולם לא היה מספיק.
ראשית, אני סבורה שהמניאק הממוצע גרוע בלילות כמו בימים; רוב הסיכויים שגם בין הסדינים הוא יודע בעיקר לקחת, רק שהוא נרקיסיסט מכדי לדעת כמה הוא גרוע.
שנית, ממש כמו סטייליסט עיוור צבעים או רופא שפוחד מדם, גם גבר שלא מסוגל להתחייב הוא ברייה חסרת תועלת; מה יש לך לתרום לעולם, לנשים, עם המגבלה הזו? אורגזמות? מצטערת, זה לא מספיק. אל תאמינו לסדרות אמריקאיות, עוד לא נולדה האישה שרוצה מגבר רק סקס.
לכן, התגובה הנכונה לכל הסקאזים למיניהם היא סירוב מוחלט. אין נקמה מתוקה מזו; הוא חשב שיבלבל אותך? אז הנה, את בלבלת אותו. מעבר לזה, כשתעלי לדירתך בלעדיו לא תרגישי מטומטמת, אלא חזקה ומחושלת, אחת ויחידה. ובונוס אחרון - כך את יכולה להבטיח שלא תצאי לו מהראש; הרי גם אם תתמסרי לו הוא לעולם לא יהיה באמת שלך, לפחות תהיי מבחינתו פנטזיה נצחית.
האם זה קל לביצוע? בהחלט לא. כשצייד מוכשר מסמן אותך, יופעלו עלייך כל הפיתויים והמניפולציות שבעולם. אבל אני התחמקתי מפלייבוי שכזה, אז אני יודעת שזה אפשרי. ולא, אני ממש לא רובוטית משוכללת. פשוט מעדיפה למות מאשר להיות אחת מאלף.
>> לטור הקודם: מדריך לאבא בחופש הגדול