מנקה, מלכלכת

יש לי וידוי: אני חולת ניקיון. ברצינות, אני רק חושבת על לנקות - אני נעשית חולה. ובכל זאת כבר שנים שאין לי עוזרת, מסיבה פשוטה: הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת שנשים זרות מסתובבות לי בין הרגליים בבית שלי ושואלות איפה יש עוד מגב כי ההוא במסדרון לא מספיק איכותי – זה מקצר לי את הפיוז ברמות שאני לא נושמת.

וזה לא שלא חרשתי על הקונספט; במהלך השנים עברו אצלי כולן - הודית ותאילנדית ומרוקאית ורומנייה וגרוזינית - אני אגב הונגריה, יופי של קייטרינג יכולנו לפתוח - אבל את כולן נפנפתי בדיוק בזמן, שנייה לפני שהספקתי להיקשר. מה לעשות שאני עובדת מהבית וזקוקה לשקט מוחלט כשאני כותבת. וכן, גם הרומנייה שדיברה איתי בפנטומימה הוציאה אותי משלוותי.

בגלל זה אני את הבית שלי מנקה לבד, וגם אם פעם בשבועיים אני חוטפת קריזה על התריסים, לא נורא; יוצאים לשופינג וזה עובר. ומתי עוד עובר לי החשק להעסיק עוזרת? ובכן, כששוב מתפוצצת פרשייה מביכה שבה מככבים עוזרת בית חכמה, מעסיק טיפש והרבה כסף מלוכלך.

וד"ש לנילי פריאל

יעידו שרה נתניהו ונילי פריאל: להסתבך עם העוזרת זה לא רעיון טוב. מאחר שהפרשה הנוכחית נמצאת בשלבי בדיקה ראשוניים, בואו נהיה זהירים ונספר ככה: כפי שנחשף בערוץ 10, לפני כשנתיים חתם לכאורה מאיר שטרית – עד לפני שתי דקות אחד המועמדים הבולטים במרוץ לנשיאות – על הסכם שתיקה לכאורה עם עוזרת הבית שלו לשעבר לכאורה. מתברר שלאחר שפוטרה, פנתה לכאורה העובדת לשטרית ולרעייתו בדרישה לפצות אותה על תנאי העסקתה לכאורה, כמו גם על שורה של הטרדות מיניות לכאורה מצד שטרית. לכאורה.

אין לדעת מה עוד יתגלה ואיך תתפתח הפרשה, אבל בדבר אחד אין ספק: מי שבטוח בחפותו במאה אחוז לא משלם לאישה מאות אלפי שקלים כדי לסתום לה את הפה – זה לא סתם שלד בארון, זו חתיכת גופה מדממת. איך בדיוק חשב שטרית להגיע לבית הנשיא עם סוד כזה, לא ברור; רק על היעדר שיקול הדעת הגיע לו להפסיד.

העניין הוא ששטרית אכן אמור להיות מוטרד מאוד עכשיו, כי אם יש מישהי שיכולה לחסל בן אדם פוליטית – שלא לומר להביך אותו בציבור ככה שלא יתחשק לו לצאת מהבית בעשור הקרוב – זו העוזרת. עזבו הטרדות מיניות, עזבו תנאי העסקה גרועים, עזבו מריבות דרמטיות; גם אם היחסים איתה נוטפי דבש וסוכריות קופצות; כמה מפחיד שאי שם ישנה אישה זרה שיודעת מה צבע התחתונים שלך ומה בדיוק אתה מחביא במגירה ליד המיטה.

קצת כישורי חיים, הלו

עוזרות בית, ואת זה חשוב להדגיש, זה עם טריקי. מצד אחד הן עובדות נורא קשה וממוקמות נמוך יחסית בסולם החברתי – מה שגורם לכולם לחוש כלפיהן אמפתיה לרוב. מצד שני, הן כבר מזמן לא נשים קטנות ומנוצלות שמרוויחות פרוטות; היום עוזרת בית מוצלחת יודעת בדיוק מה מגיע לה. יש לה ביקוש רב ולו"ז צפוף, ואם המעסיק שלה הוא במקרה אדם מפורסם – יש לה המון כוח בידיים. המון.

אני יודעת שזה נשמע קצת מופרע, אבל לו הייתי אשת ציבור, הייתי חושבת פעמיים לפני שהייתי מכניסה לביתי עוזרת. בעצם, גם לו הייתי פרזנטורית של נעלי טו גו. התקשורת הלא צמאה לצהוב-צהוב הזה. בלי לחשוד חלילה בעוזרות טובות ומסורות, הרי עם הוויכוח הכי קטן העובדת יכולה לשפוך הכל אצל רביב דרוקר; למה לקחת את הסיכון? למה להפקיד את הפרטיות שלך, את האינטימיות שלך, בידיה של אישה זרה?
נכון, לנקות לבד מתחת למיטות ומאחורי הפח זה מבאס מאוד, מי כמוני יודעת; אבל לפחות אפשר לישון טוב בלילה.

ואגב, ישנו יתרון נוסף ומשמעותי בלנקות בעצמך: פיתוח כישורי חיים בסיסיים. כשאני מסתכלת סביבי על נשים תלותיות ומפונקות שלא מסוגלות לזוז מטר בלי העוזרת, אני אומרת: תודה לאל שאני יודעת איך מכבסים חולצות תחרה, איפה המטליות ואיך שמים מלח במדיח. יש לי חברה שאם מחר העוזרת עוזבת אותה - הכלים שלה ייצאו מה זה לא מבריקים.

מה זה אומר עלינו?

והאכזבה ממאיר שטרית. לכאורה, בטח שלכאורה. לא נולדתי אתמול ולצערי גם לא לפני עשרים שנה, ובכל זאת, בכל פעם שמתפוצצת עוד פרשיית מין של גבר בעל מעמד שהטריד מינית, אני שואלת את עצמי איך זה יכול להיות, לעזאזל? אוקיי, אז נניח שגבר - כל גבר - הוא יצור בסיסי ביותר שמתקשה לחשוב צלול כשהריץ'-רץ' פתוח; אבל עדיין, לסכן עשייה של שנים בשביל רגע אחד? או שני רגעים? כמה אידיוט אפשר להיות? אם כבודה של האישה לא מעניין אותך, לפחות על העתיד שלך תחשוב קצת.

מאחר שבמקרה הזה לא מדובר בעוד זמר אלא בפוליטיקאי בכיר שהגיע למקום השני במרוץ לנשיאות, אני מקווה שלפחות עניין ההטרדה יופרך איכשהו, ולו למען המוראל שלנו, רבאק. אם אחרי משה קצב יתברר שגם הכמעט-נשיא שטרית נגוע, מה זה אומר על מוסד הנשיאות? מה זה אומר עלינו?

>> לטור הקודם: איך אתם שומרים על הילדים שלכם?

לכל הטורים של אורית נבון