כמעט כל אדם מבוגר שתשאלו היום יגיד שהוא מצטער שלא התחיל לחסוך בגיל צעיר יותר ושאם היה מבין את החשיבות ומתכנן נכון, היו לו היום יותר חסכונות ויותר כסף נזיל. רובנו חכמים בדיעבד שכן שנים לפני לא חשבנו או התעמקנו מספיק בשביל לחסוך, אך היום כאשר אנחנו מודעים לצורך ולחשיבות הינו פועלים אחרת לא ניתנה לנו ההזדמנות.
כיום כהורים, אנחנו מודעים לחשיבות של חיסכון והתנהלות נכונה בכספים וזו אחריות שניתנה לנו - ללמד את הילדים שלנו את הערך של הכסף ולחסוך עבורם. הילדים של היום מתוחכמים הרבה יותר ממה שהוריהם היו ובעלי אפשרויות בחירה רבות יותר. כמו כן בעידן שבו תוכניות הריאליטי שולטות וילדים הופכים לכוכבים בן לילה בעקבות סרטון ברשת, נדמה שהכסף הפך יותר לאמצעי מאשר למטרה. הילדים והנערים חשופים למידע רב , לסגנונות חיים ראוותניים בארץ ובעולם ורוצים גם. לקנות, ללבוש, לצאת, לבלות, לקנות עוד. חלקם אף עובד על מנת לממן את הרצונות שלהם, בין אם דמי כיס ומטלות בית ובין אם עבודות בחוץ לאחר שעות בית ספר בגילאים המותרים לכך- לילדים ולנערים יש כספים משלהם. עכשיו נשאלת השאלה אם לאפשר להם לבזבז את הכספים שלהם אותם הם הרוויחו וחסכו על הרצונות שלהם, לתת להם ליהנות כאן ועכשיו, או שמא לחייב אותם לחסוך את הכסף, וגם אם לא יאהבו ויבינו זאת היום יודו על כך בעתיד.
"התשובה היא בדיוק באמצע," אומרת נגה אזולאי, רואת חשבון ואמא לארבעה ילדים. "לא צריך ללכת על אפשרויות הקצה דווקא: או לבזבז את כל הכספים שהרוויחו או לחסוך את כולו לעתיד טוב יותר, אלא לאפשר לילד ללמוד גם לחסוך וגם לקנות מוצרים שהוא מעוניין בהם, ובדגש על צרכנות נבונה".
"נניח וילדך החליט שהוא מעוניין להרוויח כסף ולשם כך הוא מוכן לצאת ולעבוד ולא להסתפק רק בדמי הכיס שהוא מקבל מההורים, הרי שהוא מצפה שתהיה תמורה לעבודתו והתמורה היא לאו דווקא סכום הכסף שהוא יקבל תמורת עבודתו אלא הסיפוק שהוא יכול לרכוש לעצמו מוצרים באופן עצמאי," מוסיפה אזולאי. " אנחנו כהורים נרצה לטפח את עצמאותו של הילד ובהחלט לאפשר לו ליהנות מעמל עבודתו. יחד עם זאת, כחלק מחינוך פיננסי נכון, חשוב ללמד את הילד גם חיסכון מהו וגם מהי צרכנות נבונה ובין היתר להימנע מרכישות אימפולסיביות."
האיזון, כמו בכל דבר, חשוב גם כאן. העניין מובן, אבל איך עושים זאת בפועל?
"אפשר לקבוע עם הילד שמתוך כל סכום שהוא מרוויח, אחוז מסויים, נניח 20 אחוזים מהתמורה, יופקד בקופה נפרדת אשר מטרתה חיסכון לטווח ארוך. אין הכוונה לחיסכון עבור מחשב או טלפון נייד חדש אלא קופה שמטרתה לחיסכון עתידי. המטרה היא ללמד את הילד לחסוך לטווח ארוך גם כאשר אין מטרה ספציפית באופק או גם כאשר המטרה נראית בלתי מושגת. מתוך ה 80 אחוזים הנותרים, הילד יכול לרכוש מוצרים שהוא מעוניין בהם או לחסוך למחשב או טלפון חדש. " אומרת אזולאי.
גם מתוך סכום שמאפשרים להם לבזבז, חשוב ללמד את הילד צרכנות נבונה מהי. כמו עולם המבוגרים, לעיתים מתחשק לנו משהו ואנחנו רוצים אותו בזה הרגע גם אם אין לנו צורך ממשי בו. כאשר יש לנו כסף בכיס, רוב הסיכויים שרובנו פשוט נלך ונקנה את המוצר ויש סיכוי שגם לא נשתמש בו ואולי אפילו נתחרט על הקנייה. חשוב ללמד את הילדים איך להימנע מקניות אימפולסיביות של הרגש אלא לקנות מתוך מודעות.
מספר עצות שיכולות לעזור לנו ללמד את הילד כיצד לקנות נכון:
רוצה או לא רוצה? נניח והילד מעוניין לרכוש מוצר מסוים, כהקדמה צריך ללמד אותו לשאול את עצמו שאלה פשוטה: האם אני צריך את המוצר או רוצה את המוצר. לכאורה שאלה מיותרת, שהרי הוא מעוניין באותו פריט אז מה זה משנה בכלל? השאלה הזו תעזור לו לבחון את כדאיות הרכישה לעומת פריטים אחרים שהוא מעוניין בהם. אפשר אפילו להגביל את הילד בכמות הפריטים לרכישה לפי סיווג המוצר. כלומר פריט אני רוצה אחד בחודש.
להמתין מספר ימים לפני הקנייה. רובנו גם כמבוגרים, כשאנו מעוניינים לרכוש משהו יש לנו את ה"צורך" לרוץ ולקנות אותו עכשיו! כך גם בעולם הילדים, הילד מעוניין לרכוש משהו, אין צורך לרוץ ולקנות במיידי. אפשר להסביר שלא רצים לחנות לקנות ישר משהו שאנחנו רוצים. שיחשוב אם הוא מעוניין באמת לרכוש ושיפנה אליכם בעוד מספר ימים שנית. חשוב לקחת כמה ימים לפני הרכישה. ישנו סיכוי לא קטן שבאותם "ימי צינון" הילד ישנה את דעתו או שהתלהבותו תקטן או אולי בינתיים יעבור למשהו אחר
סקר שוק. נניח והילד מעוניין בטלפון נייד חדש, הוא עבד וחסך עבור זה וכבר דמיין עצמו מוריד משחקים ומשוויץ בפני החברים. אז רגע לפני שרצים איתו לחנות וקונים, חשוב ללמד אותו לבצע סקר שוק. (הכוונה היא שהילד יעשה את המחקר ולא ההורה, כך ילמד מגיל צעיר ויטמיע את הצורך בהשוואת מחירים) שיכנס לאינטרנט או שיעבור בין מספר חנויות ויעשה השוואת מחירים לפני רכישה. שיחפש האם יש מוצרים מקבילים זולים יותר. נכון שהוא מעוניין בסוג מסוים של נייד אך ייתכן ולאחר שיבחן מה היתרונות ומה החסרונות בכל אחד מהמכשירים, ייתכן ויחליט ללכת על דגם זול יותר שנותן את אותם הביצועים. בדרך זו ניתן ללמד את הילד כי לא תמיד כדאי ללכת דווקא על מותג מסוים שבדרך כלל עולה יותר, אלא לקבל החלטה שקולה של מה חשוב לי שיהיה בנייד שלי והאם יש דגם זול יותר שנותן לי את אותם הנתונים.
דוגמא אישית. כמו בכל תחום בחיי ילדינו, הרבה מהלמידה שלהם מתבצעת על ידי חיקוי עולם המבוגרים. אם אתם קניינים אימפולסיביים, שרצים מיד לחנות, מבלי לקחת רגע לחשיבה, מבלי לעשות השוואת מחירים, סביר להניח שכך גם ילדכם ינהגו. אם כל עולמכם הוא מותגים, למה שילדכם ינהג אחרת? לפני שאתם רוכשים פריט כלשהו, תשתפו את הילד בתהליך הרכישה שלכם, בהשוואת המחירים שביצעתם לפני הרכישה ובשיקול הדעת שהפעלתם.
"אפשר להתחיל לחנך לחינוך פיננסי כמעט בכל גיל, כמובן כל אחד בהתאם לגילו, אפשר להתחיל עם מגבלת תקציב לחטיף או משחק קטן ועד להשוואת מחירים בין מוצרים מקבילים ובין חנויות שונות." מסכמת נוגה " אפשר לשתף את הילדים ברכישות שאנחנו נתקלים בהם ביום יום, לדוגמא בקניות בסופר אפשר להפנות את הילד להביא לנו מוצר מסוים ואחר כך לברר איתו מדוע הוא בחר דווקא במוצר זה על פני האחרים? אם אנחנו כהורים מעוניינים שחינוך פיננסי באמת ייכנס לתודעה ולשגרת החיים של ילדינו חשוב שיהיה כחלק מחיי היום יום שלנו. "