ההורים בישראל במצוקה – זה לא סוד. מדי שנה, עוד לפני שהחופש הגדול מתחיל, מתפרסמים מחירי הקייטנות הגבוהים - שנעים בין כמה מאות שקלים לקייטנות עירוניות ועד ל-3,000 שקלים ומעלה לקייטנות פרטיות –וגורמים לנו להרים גבה. משנה לשנה סכומים אלו הופכים לבלתי אפשריים, במיוחד כשמדובר במשפחות עם שניים או שלושה ילדים. סקר חדש חושף מגמה מדאיגה נוספת ומגלה שהקיץ הזה ילדים רבים לא נשלחים לקייטנות בגלל המחיר הכלכלי הכבד שלהן.
הסקר, שערכה התנועה החברתית הירוקה בראשל"צ, מצא כי 50% חצי מילדי העיר לא משתתפים הקיץ בקייטנה וכי 64% מתוכם לא עשו כן בגלל המחיר הגבוה. הסקר, שהוצף ברשתות החברתיות גרר תגובות רבות, וגילה שיש לא מעט הורים שנמנעים מקייטנות מסיבה זו.
"אפשר להוזיל את המחירים"
אבל לא כולם מצליחים לארגן קייטנה אלטרנטיבית ועם המצב הכלכלי המורכב, מחירי הקייטנות גובות באות על חשבון דברים אחרים. "השנה אנחנו מוותרים על הנופש בגלל הקייטנות", מספר אלעד לוי ממזכרת בתיה שישלם החודש כ-3,000 ש"ח עבור קייטנות לשני ילדיו. "היום אנחנו עושים חשבון של שקל לשקל ומרגישים את החופש טוב-טוב בכיס. אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים ולא מכניסים מספיק. זו בעיה גדולה שאין להורים חופש בזמן הזה, וששעות הקייטנה לא תואמות את השעות של הגן והצהרון. כל מקומות העבודה מתמלאים בילדים שההורים שלהם לא הצליחו למצוא להם סידור, וזה פשוט קורה בגלל חוסר שיתוף פעולה בין הרשויות".
המשמעויות הכלכליות ממש לא עוצרות בוויתור על החופשה המשפחתית. כשמשק הבית נאלץ להיפרד ממשכורת - ולפעמים אף יותר - לטובת הקייטנות, משפחות רבות מגיעות למצב כלכלי לא פשוט. "בחודשיים האלה אנחנו לא מקבלים מענק ממקום העבודה. אנחנו צריכים להסתדר עם אותו תקציב והמשמעות של זה פשוטה: להיכנס לחובות, לקחת מההורים או מהחסכונות של הילדים – אין אופציה אחרת", אומרת יערה ישורון, יו"ר ארגון "הורים עובדים לשינוי" שמשלמת החודש לא פחות מ-6,500 שקל לקייטנות עבור ארבעת ילדיה.
“זו שערוריה ומשפחות פשוט יקרסו. היום אנחנו חולבים את ההורים אבל לילדים שלנו לא יהיה את מי לחלוב", היא מזהירה ומפנה אצבע אל שר האוצר, שר החינוך ושר הכלכלה. "אחרי התשלום לקייטנות והתשלום על השכירות נשארים למשפחה כ-3,000 שקל להוצאות השוטפות. יש חשמל יקר, יש מים יקרים – מה נעשה? לא נאכל? העניין הזה מערכתי והוא מכריח הורים לא לעבוד, לקחת חופשות ללא תשלום ולחשוב אם לחזור בכלל למעגל העבודה".
ישורון אינה היחידה שמרגישה שמשרדי הממשלה לא מטפלים בנושא. "משרד החינוך מממן את הגנים במשך כל השנה, ופתאום, ביולי-אוגוסט, הוא מתנער מאחריות, ואז העיריות, המועצות וחברות פרטיות פשוט גוזרות עלינו קופונים”, אומרת רויטל פז משדמות-דבורה שמשלמת 5,500 ש"ח על קייטנות החודש.
"אנחנו משלמים כ-700 שקל בשנה על גן, אז למה פתאום חודש אחד של קייטנה עולה 1,000 שקל?", תוהה גיא פרידמן מקרית ביאליק, שבנו בן ה-4 הולך לקייטנה העירונית. "ולמה מי שרוצה להאריך עד השעה 17:00 צריך להוסיף עוד אלף שקל?”.
"יש אפשרות להוזיל את מחירי הקייטנות העירוניות וזו המטרה שלנו", אומר איתן שלום, יו"ר התנועה החברתית הירוקה בראשון לציון, שמוביל את המאבק בעירו. "תזכרו שגם אם המחיר נשאר אותו דבר – המע"מ עלה וזה מיד משנה את התמונה”.
התנועה החברתית עובדת על עצומה שתוגש לעיריית ראשל"צ, אבל נראה שכרגע המחאה נשארת בעיקר ברשתות החברתיות. "כולנו במצב של להחזיק את הראש מעל המים עם הקייטנות והעבודה. אנחנו במצב של הישרדות וקשה לנו לצאת לרחובות", מסבירה פנינה בן-שלום את הסיבה בגללה ההורים לא יוצאים בהמוניהם להתגודד מול משרדי הממשלה. "צריך להבין שיש כאן בעיה אמיתית ושזה המקום של העיריות לבנות קייטנות מסובסדות מתוך הבנה שהורים עובדים עד ארבע וחמש אחר הצהריים.
ויש לה עוד בקשה אחת קטנה: "כרגע, המדינה שלנו פשוט לא בנויה להורים, היא לא בנויה למשפחות ואחר כך מתלוננים על אלימות בני נוער. תנו לנו הזדמנות להיות עם הילדים, תנו לנו ליהנות מהם בחופשות במקום להיות בסיר לחץ ולהפוך אותם לעול".