"אמא, איך אמרת שקוראים להצגה?", אלה שואלת אותי בפעם המאה, רגע לפני שאנחנו נכנסות לאולם.
"טררם", אני עונה באופן קצר ועייף.
"טררה?", היא שואלת שוב כאילו זאת הפעם הראשונה שהיא שמעה את השם.
"לא, ממי, ט-ר-רם. זה עם רקדנים כאלה שמתופפים על הבטן שלהם וכזה מין".
"על הבטן?!?!", היא מזדעזעת קלות.
"לא רק על הבטן ממי. זה בכאילו. את כבר תראי ולא, זה לא כואב להם. הכל בסדר. רוצה במבה?", אני נמלטת בקושי רב מהפינה שהיא דחקה אותי אליה, ואנחנו נכנסות סוף סוף לטררה קידס. כלומר, טררם קידס.
תארו לכם עולם ללא מבוגרים
על מה ההצגה? "טררם קידס – כח המשאלות", היא ההצגה השלישית בטרילוגיה של דורון רפאלי, יוצר המופע. המופע החדש לא מתעייף ושומר על המסורת: כמה שיותר אנרגיות וכמה שיותר קצב על במה אחת. קווי העלילה: ילדי החבורה אוהבים להשתולל ולרקוד, אבל פחות, אפעס, לעשות מה שהמבוגרים (הורים, מורים ועוד כאלה שעברו את גיל 30) אומרים להם לעשות. יום אחד, תוך כדי תיפוף (אלא מה?) הם מוצאים פח קסמים, ומתוכו יוצא ג'יני השדון שמעניק להם שלוש משאלות.
איך היה? במילה אחת: מקפיץ. בשתיים (ובסלנג): מזיז ת'תחת. הרבה לפני העלילה והמסר, הדבר הכי בולט בהצגה היא התזזיתיות של הצוות. הם קופצים, רוקדים, מלהטטים, מתופפים, מג'נגלים ומשתוללים. העיניים שלך רצות ממקום למקום ואי אפשר לנוח לרגע, שמא לא נפספס. אלה נדלקה על ג'יני השדון, שהיה כובש במיוחד, ולא רק בגלל התחפושת הכתומה שתופסת את העין. גם השיר שמלווה את הגעתו (משהו כמו: ג'יני ג'יני ג'יני ג'יני – אל תתפסו אותי במילה) קליט ומדבק.
בניגוד ללא מעט הצגות שיש עכשיו בשוק, המסר של ההצגה מצליח לשמור על עקביות ולעבור. כנראה שהכאוס שבעולם ללא מבוגרים מאוד מורגש ומפר את האיזון ומשאיר אותנו בפוקוס. גם הרעיון שבכוח המשאלות שנותן לנו את היכולת לשנות דברים, הוא אחלה שיחה במכונית אחר כך. אגב, בתחילת המופע, נמכרים מקלות תיפוף שהילדים יוכלו "לעשות זאת בעצמם" בזמן ההופעה. וזה מה שנקרא, אינטראקטיב לפנים.
מדד הנוכחות בקהל: כמעט מלאה. לא נרשם בכי כלל. היו מעט יציאות החוצה - בעיקר לפני סוף ההצגה, ניכר היה שמדובר בילדים קטנים יחסית שלא החזיקו מעמד. מי שנשאר, השתתף בהצגה עם המקלות שנרכשו בהתחלה ונראה נלהב למדי.
מה אלה חושבת? "אמא, את מבולבלת. קוראים להצגה הזאת טררם קידס. לא טררה. ואני רוצה ללכת עוד פעם. טוב?"
מה אמא של אלה חושבת? "אמא של אלה לא חושבת. היא עסוקה בלתופף על עצמה, ולצאת בתופים ובמחולות. ג'יני ג'יני... ג'יני ג'יני".
בשורה התחתונה: הצגה שכולה פאן פאן פאן וים של אנרגיות. תואמת את הגיל, ויכולה בהחלט להתאים גם לבני 3. עם הסתייגות קלה: היא עלולה להיות מעט ארוכה ומעייפת עבור הקטנטנים.
מיועד לגילאים: 4-11.
אורך ההצגה: שעה וחצי, בלי הפסקה.
במאי: דורון רפאלי.
מוזיקה: דורון רפאלי, הוד מושונוב, יותם שחטר.
כוריאוגרפיה: מירב שרעבי.
שחקנים: יאיר צברי, נורית מושקוביץ, תומר יפרח, נעה ברנקין, אור משיח ומור כץ.
מועדי הצגות בחופשת החנוכה: 9/12, היכל התרבות, נס ציונה; 11/12, המשכן לאמנויות הבמה, באר שבע; 12/12, היכל התרבות מודיעין-מכבים-רעות, מודיעין; 13/12, המשכן לאמנויות הבמה, אשדוד; 15/12, היכל אמנויות הבמה, הרצליה; 16/12, היכל התרבות, ראשון לציון.
מחיר: 79-149 שקל.
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר הצטרפתם?