שחקנית ראשית כובשת, שירים מקסימים של אהוד מנור, סיפור פשוט ונפלא ושבלול מצחיק – בהצגה "גלי" לא שולפים שפנים מהכובע, ובכל זאת הילדים היו מוקסמים ממנה. ביקורת מופע
לא שחקנים שרצים לכנסת. צוות ההצגה גלי|צילום: כפיר בולוטיןעל מה ההצגה? גלי היא ילדה אופטימית, מלאת דמיון ואוהבת טבע. לקראת עלייתה לכיתה א' היא מאד מתרגשת ומשתפת בתחושותיה את חבריה הטובים: דני השכן, הברוש, הנחליאלי ובעלי החיים בגינה. יחד איתם, היא יוצאת למסע שחלקו בדמיונה, בו היא מתמודדת עם המחשבות והפרפרים שבבטן לקראת מה שצפוי לה במקום החדש, בבית הספר. במהלכו גלי לומדת מחבריה את המשמעות של חריצות, דבקות במטרה, סבלנות ואמונה בעצמך. במחזמר משולבים שיריו המוכרים והאהובים של אהוד מנור: לעולם בעקבות השמש, ברוש, אחותי הקטנה, גלי, חוטים של גשם, נחליאלי, מי אוהב את השבת ועוד.
איך היה? תמים. נאיבי. נעים. ההצגה עוסקת במעבר משלב הגן למסגרת בית הספר, וכביכול פונה לגילאים המיועדים לשלב זה. ובכל זאת, אלה בת השלוש וחצי נהנתה מאוד ואף שיתפה פעולה: שרה עם השירים שהיא הכירה וגם נשפה חזק-חזק כשביקשו את עזרת הקהל. ואני חושבת שאני יודעת גם למה: יש משהו בהצגה הזאת ששומר על פשטות: צוות השחקנים מוכשר ומקסים, אך אינו מורכב מטאלנטים מוכרים שרצים לכנסת או מרקדנים של פולישוק; התפאורה אינה מתחלפת ואף אחד לא שולף כאן שפנים מהכובע. במקום זה, יש בגלי שירים מקסימים בעיבודים נהדרים (בעיקר העיבוד לשיר "גלי"), שחקנית ראשית נפלאה וכובשת, אתנחתא קומית טובה במיוחד בדמותו של השבלול האיטי והחביב וסיפור פשוט ונפלא. ההצגה קצת מזכירה הצגת בית ספר מושקעת במיוחד, באופן חיובי: היא השאירה אצלי תחושה של מופע שלא פיזרו עליו הון תועפות, ובכל זאת מצליח לעבור מסך בלי להתאמץ.
מדד הנוכחות בקהל: מלא. לא הייתה נדידה ולו אחת החוצה. ואף אחד לא בכה. תמים, כבר אמרתי? מה אלה חושבת: "איזה חמודה גלי?" מה אמא של אלה חושבת: "ממש! ואיזה מצחיק השבלול?" בשורה התחתונה: הצגה מקסימה שמתאימה בהחלט גם לגילאים צעירים יותר, ומומלצת במיוחד לקראת המעבר בין המסגרות.
מיועד לגילאים: 5-8 ולכל המשפחה.
אורך ההצגה: כשעה ללא הפסקה, וטוב שכך.
מחירים: 44-85 שקלים.
מועדי הצגות: תיאטרון גבעתיים, שני 10.12 בשעות 17:30,12:30, שלישי 11.12 בשעות 17:30,12:30
