טביעה, מסתבר, היא אחד מגורמי הסיכון הגדולים למוות של ילדים. בארה״ב טובעים למוות כל שנה יותר ילדים מכפי שמתים בתאונות דרכים, והטביעה היא מקור מספר אחת למוות בילדים בגילאי אחת עד ארבע. הנתון המבהיל הזה מוביל הורים רבים לצאת ולהקנות לילדיהם כישורי שחייה בגיל צעיר, אלא שעכשיו מתברר ששיעורי השחייה לא יצילו את הילדים, ואולי אפילו להפך.

"שיעורי השחייה הם חלק מהבעיה, ולא הפתרון", מצהירים באקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. ״אין מספיק ראיות שתומכות בלימודי שחייה לילדים צעירים, ומחקר אחד אף מצא ששיעורי השחייה שמים את הילדים בסיכון. 68 אחוזים מההורים, כך נמצא במחקר, חושבים שכדאי להתחיל ללמד שחיה לפני גיל שלוש ויותר ממחציתם מאמינים שזוהי הדרך הטובה ביותר למנוע טביעה, אלא שהסטטיסטיקה מראה ששני שליש מהילדים הטובעים הם שחיינים מצויינים".

Welcome Ellie to our Duckling class! Ellie had a fantastic lesson and even did a big dolphin under the water ��

A post shared by JUMP! Swim Schools (@jumpswimschools) on



"שיעורי השחייה מכינים את הילדים לשחייה ועוזרים להם להרגיש בנח בסביבת המים", מסבירה ברברה מורונגיילו, פרופסור מאוניברסיטת גואלף בקנדה שחוקרת את הנושא ועוסקת במניעת טביעות. "זה בסדר שהשיעורים מלמדים אהבה למים ושחייה, אבל ההורים מניחים שיש בהם יותר מזה, כמו מה עושים במצב של אובדן שליטה. תוכניות שחייה לילדים מתחת לגיל ארבע לא צריכות להיתפס כאסטרטגיה למניעת טביעה. היכולת לשרוד מצב של כמעט טביעה דורש יותר מזה. ילדים עשויים לטבוע בגלל עייפות, שריר תפוס או פציעה במשחק. הם חייבים ללמוד מה עושים בכל מצב כזה כדי להציל את עצמם".



מחקרים מראים ששיעורי השחייה גורמים להורים שאננות ובעקבותיהם השמירה והפיקוח על הילדים פוחת. מחקר שערכה מורונגיילו במשך שמונה חודשים על הורים וילדים בני שנתיים וחמש גילה שככל שהילדים עושים יותר שיעורים, ההורים מתחילים להאמין שהם בטוחים לבדם במים ונוטים לחשוף אותם ליותר מצבים מסוכנים. במחקר נוסף ביקשו החוקרים מההורים להעריך את יכולת השחייה של הילדים בפרמטרים שונים, וכל ההורים העריכו את יכולת הילדים יתר על המידה בפרמט אחד לפחות. לאבות, אגב, היתה נטייה מובהקת להפריז ביכולות הילדים.

88 אחוזים מהילדים האמריקנים שטבעו בשנת 2004, למשל, היו כביכול תחת השגחה, אלא שהמשגיחים היו מוסחים ולא באמת שמרו מקרוב. הם דיברו בטלפון או עם אנשים נוספים, קראו, אכלו או השתזפו בעיניים עצומות. רק 12 אחוזים מהילדים נראו בזמן הטביעה. בניגוד לטרנד העולמי, האקדמיה האמריקנית לרפואה לא ממליצה על שיעורי שחיה לפני גיל ארבע, אך לא שוללת אותם ומבקשת שההורים ישקלו את הנושא ויהיו עירניים. ״הדרך היחידה לוודא שהילד שלכם לא טובע,״ מסכמת מורונגיילו חד משמעית, ״היא להיות שם לצדו ולשמור עליו היטב.״

לדברי אורי סלע, מומחה להידרותרפיה, הבעלים של רשת מרכזי עולם המים ומייסד שיטת השחייה WEST: ההורים אינם שאננים בנוגע ללימודי השחייה של הילד ויכולת השחייה שלו, אולם ההורים לעתים משאירים את הילד לבד בסביבת מים ואינם משגיחים עליו בצורה צמודה, דבר העלול להוביל למקרה של טביעה.

אסור להשאיר את הילד לבד מכמה סיבות:

  1. הילדים משחקים במים ואינם מודעים להשלכות מעשיהם ומשחקיהם. ילדים יכולים להטביע אחד את השני בלי כוונה, הם משחקים, מתחבקים וקופצים ואינם מודעים לכך שהמים אינם משחק.
  2. בלימודי השחייה, ילדים מתרגלים לשחות עם סנפירים ופתאום הם נכנסים למים בלי סנפירים - דבר הגורם לבהלה ולחוסר ידע להתמודד עם הסיטואציה.
  3. בבילוי במים יכולים להיווצר מצבים בהם הילד עלול לחוות טראומה כמו בליעת מים כתוצאה מהשפרצה וכדומה. כהורה, צריך להיות צמוד לילדים כי אנחנו לא רוצים לגרום לו לסוג של טראומה.

 

טיפים למנוע טביעה:

  1. אל תשמרו על הילדים בשלט רחוק- אחת הסיבות ששאננות ההורים קיימת היא כיוון שההורים בטוחים שהם משגיחים על הילד אך בפועל הם משגיחים ב"שלט רחוק". כשהורים שומרים על הילדים בשלט רחוק, המצב התמידי הינו מצב של לחץ. מעבר לכך שזה מזיק לבריאות, שחררו את עצמכם מכל המטלות כולל מהטלפון הנייד או שאל תלכו לבריכה.
  2. כדי להפוך את הבילוי למהנה יותר ולשלב את ההשגחה הצמודה של ההורים, הביאו עמכם משחקים אשר תוכלו לשחק עם הילדים במים: כדורים, אביזרים ששוקעים ועוד. ככה גם להורים לא יהיה משעמם רק לשמור על הילדים.
  3. בעת היציאה מהבריכה, אל תורידי מהילדים את המצופים (גם אם זה לאכילת ארטיק או להליכה לשירותים). בשנייה אחת, הילד עלול לשכוח שהוא בלי מצופים ולקפוץ לבריכה.
  4. בנוסף, מקרים רבים של טביעה מתרחשים בבריכות הפרטיות. הטיפ להתמודדות עם בריכה פרטית היא להציב הורה כמציל תורן, אשר אחראי על כל הילדים הנמצאים בבריכה. אם ההורים נמצאים בתוך הבית ואין מי שמשגיח על הילדים בחוץ, הקפידו לסגור את הבריכה. עלול לקרות מצב בו ילד יצא מהבית למתחם הבריכה, ההורה לא ישים לב, הילד יתכופף להרים כדור משפת הבריכה וייפול למים. הקפידו שמתחם הבריכה יהיה נעול וסגור בזמן שאתם לא נמצאים שם.
  5. הסבירו לילדים על סכנות המים מבלי ליצור אצלם טראומה.
  6. קנו לילדים סנפירים ונודל וטיילו איתם יחד בבריכה. על ידי הנודל הם מתחילים להתקדם ויוצרים את מנח השחייה- תנוחת הגוף במים לקידום השחיה.

בשורה התחתונה: שילוב של שמירת אישית, הרבה שמחת חיים, ורוגע (אם ההורה יהיה בלחץ הוא יעביר את זה ילדים) הם אלו שיצילו את ילדיכם מטביעה. 

 

>> עונת הרחצה 2017: בגדי ים מקסימים לילדות