בפרק האחרון של התכנית "18", המלווה מקרוב את מסע ההתבגרות של שבעה נערים, פגשנו את מור, שעומדת לפני גיוס והחליטה לעבור ניתוח פלסטי בחזה. לדבריה של מור, היא מאמינה שהניתוח יעזור לה לצבור בטחון לקראת הצבא וביחסיה העתידיים עם גברים. מור אינה לבדה - כיום בני נוער רבים מתעניינים בניתוחים פלסטיים לשיפור המראה והבטחון העצמי. אך האם מדובר בפתרון פלא? ומה הסיכונים שמתלווים לו? יצאנו לברר עם המומחים.
ד"ר רן טליסמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, מסביר כל מה שצריך לדעת על ניתוחים פלסטים אצל ילדים ובני נוער: "מגיעים אליי הורים וילדים עם קשת רחבה מאוד של בקשות ובעיות. בגילאים מוקדמים (חמש עד שבע) מדובר בדרך כלל בהורים שאיתרו בעיה מסוימת אצל הילד שלהם, וחוששים מפידבק חברתי שלילי שהילד עלול לקבל. הבעיה הכי שכיחה ומטרידה הם ילדים שסובלים מאוזני 'נף-נף' - אוזניים בולטות. המקרים שמגיעים לטיפול הם בדרך כלל מקרי קיצון, ילדים שסובלים מאוזניים שבולטות מהגולגולת בכל זווית. ניתן לעשות ניתוח אוזניים בגיל צעיר יחסית, מכיוון שהן מפסיקות להתפתח בדרך כלל עד גיל שש.
"הורים רבים גם מתייעצים לגבי טיפולים שיתבצעו בפועל בעתיד הרחוק, למשל הורים שמוטרדים מלסת קטנה של הילד או מרכיב אסתטי לא מושלם אחר. הורים כאלה יבואו וישאלו מתי כדאי לעשות את הניתוח, מתוך רצון להיות מוכנים לקראת העתיד. ההורים היום מאוד מעודכנים, ומעוניינים ללוות את הילד מראש לטיפול עתידי בגורם המפריע". ד"ר טליסמן מסביר שילדים מתעניינים מעצמם בניתוחים רק בגיל מאוחר יותר, בדרך כלל בסביבות גיל 14-15. בשלב זה הילד כבר מגבש זהות ומפתח מודעות למה הוא לא אוהב במראה שלו.
בנות בלי ציצי, בנים עם
ד"ר טליסמן מעיד כי בגילאי העשרה, הניתוח השכיח ביותר גם אצל בנות וגם אצל בנים הוא ניתוח אף. ניתוחים שכיחים אחרים הם ניתוחים להסרת שומות וניתוחי אוזניים. אצל בנות מתחילים להיות שכיחים גם ניתוחים חדשים שלא היו דומיננטיים בעבר, כמו ניתוחים לטיפול בעודפי משקל. ניתוחי החזה יצטרפו למערך הניתוחים בסביבות גיל 17-18. כיוון שהחזה הנשי לרוב לא מפסיק לצמוח גם בגיל 18, ומכיוון שאצל חלק מהבנות השימוש בגלולות משפיע על גודל החזה, ממליץ ד"ר טליסמן לחכות עד שהשימוש בגלולות יוסדר וכל סממני ההתפחות המיניים יתייצבו. למרות זאת, אם כל הסימנים התייצבו והחזה נותר שטוח לגמרי, סביר להניח שלא יחול בו שינוי דרמטי ואז אפשר לחשוב על מציאת פתרון מתאים. המלצה נוספת היא לחכות עד שהמשקל מתייצב, כיוון ששינויים במשקל - למעלה או למטה - משפיעים בהכרח על החזה.
בנים פונים לניתוחים פלסטיים משלוש סיבות עיקריות: ניתוחי אף, ניתוחי אוזניים וניתוחים לטיפול בחזה נשי, בעיה שמתחילה להציק להם בדרך כלל בתחילת גיל ההתבגרות. חלק מהמקרים עוברים לבד עם תום גיל ההתבגרות, ולכן מומלץ למשוך את זמן ההמתנה ולראות אם התופעה חולפת לבד. אבל אם מדובר במקרה חמור, שגורם לנער להימנע ממצבים חברתיים ולהצקה מהסביבה, אין טעם לדחות את הטיפול ולהמשיך לסבול.
תביא פתק מאמא
לדברי ד"ר טליסמן, אנשים מכל שכבות האוכלוסיה ומכל קצוות הארץ מגיעים לטיפול. עם השנים, המטופלים באים עם יותר ויותר ידע - כיום רוב הנערים והנערות יודעים הרבה על הניתוחים, קראו עליהם הרבה בדיונים ובפורומים באינטרנט ודיסקסו את העניין עם חברים. כתוצאה מכך רמת הידע ורמת השאלות שלהם עלתה מאוד, אבל פעמים רבות הידע לא בהכרח מדויק.
ד"ר טליסמן מדגיש שחשוב מאוד שההורים יהיו שותפים בקבלת ההחלטה, ויבינו יחד עם הנערים את כל המעלות והחסרונות של הניתוח: "למרות שנערים נוטים לחשוב שהם יודעים הכל, תמיכה של ההורים היא אלמנט חשוב מאוד, וגם מבחינה חוקית יש להורים את המילה האחרונה. הרבה פעמים מגיעות אליי משפחות בהן הילדים כבר 'טחנו' להורים בבית על הניתוח, מה בדיוק הם רוצים ואיך, והם לא נותנים להורים להתערב בקבלת ההחלטות. זה הרגע להשיב להורים את המקום הראוי להם ולהסביר לנער או לנערה שההורה הוא שמקבל את ההחלטה. לכן, למרות שהם 'יודעים הכל', צריך לקבל הסכמה משותפת. השיחה מיועדת ליצור הסכמה משפחתית רחבה ככל הניתן. במקרה ההפוך, לא כדאי לדחוף ילד לניוח שהוא עדיין לא בשל לו. אחרי הכל, בדחייה או המתנה אין חשש לנזק".
האם ניתוחים בגיל צעיר מסוכנים יותר?
"באופן כללי, ההחלמה מניתוח אצל ונערים ונערות היא טובה ומהירה יותר. אבל מצד שני יש גם נטייה גדולה יותר להצטלקות של העור".
אם כבר החלטנו על ניתוח, איך כדאי לבחור רופא?
"מעבר להמלצות שקיבלתם מחברים או מכרים, חשוב לבדוק אם הוא מומחה בכירורגיה פלסטית. באתר משרד הבריאות אפשר להקליד את שם הרופא ולבדוק את ההתמחות והניסיון שלו - מינימום של חמש שנות מומחיות זו התחלה טובה. השלב הבא הוא לבדוק לאיזה רופא מתחברים הכי טוב מבחינה אישית ואז לקבל את ההחלטה".
האף ככרטיס ביקור
ד"ר נלי שטיין, יועצת באגודת א.י.ת.כ.ם דלת פתוחה ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, ממליצה להורים לסייע לילדים בהסתכלות על הערך העצמי שלהם. גם אם הילד טוען שהניתוח יעזור לו להיות מקובל חברתית, כדאי להסביר לו שחשוב למצוא חברים שלא ישפטו אותו על פי המראה החיצוני אלא על פי ערכו הפנימי: "ככל שבני הנוער צעירים יותר, הם יותר צריכים את התיווך שלנו כמבוגרים בהרחבת תפיסת העצמי שלהם. בחברה של ימינו התרחקנו מאוד מהטבע ומהביולוגיה, והגוף הפך לייצוג הזהותי שלנו. הרבה אנשים רוצים להיות צעירים יותר ומוכנים להעביר את עצמם מסכת של ניתוחים כדי להגשים מטרה זו. מתבגרים עסוקים מאוד במציאת הייצוג הזהותי שלהם. מתבגרים שבוחרים לעשות פירסינג או קעקועים, מצהירים משהו על איך הם מעמידים את עצמם מול העולם. בכל מה שקשור לניתוחים, בעבר ראינו בעיקר נערות שעשו ניתוח אף בחופש הגדול, אבל כיום התופעה התרחבה יותר. אם הבת שלכם אומרת 'בגלל האף הגדול שלי אני לא מקובלת חברתית', אני ממליצה לא להאמין לזה ולהציע לה לבדוק את הרגשות האלה של חוסר המקובלות. לא יתכן שהם יהיו קשורים רק למשהו צר כל כך".
למרות שד"ר שטיין מודעת לכך שהמראה החיצוני מקבל מקום מרכזי בחייהם של בני הנוער, חשוב לשים לב לניסיונות שלהם "למשטר" את הגוף מתוך מחשבה שהוא יהיה אטרקטיבי יותר: "אנחנו חיים בחברה שלכאורה מאפשרת המון חופש ומימוש עצמי, אבל האמת היא שיש בה מעין דיקטטורה לגבי הגוף. זה מתבטא בצורך שלנו לשלוט בגוף, בקלוריות, בשיער, בריח ובהזדקנות. בני נוער מאוד שבויים בפרדוקס הזה, וחושבים שהמראה החיצוני שלהם הוא כרטיס הביקור שלהם. במיוחד אצל בנות, שעשויות להרגיש מאוד חזקות בתחומים שונים של החיים, החוויה של גוף-נפש-זהות היא חוויה של רגרסיה. בני נוער שינסו למצוא פתרונות חיצוניים לבעיות הפנימיות שלהם, עלולים לגלות שהחור הפנימי לא מתמלא בצורה הזו".
הפרק השני של "18" ישודר הערב (ד') אחרי "האח הגדול".
הפרקים המלאים של "18" בכל זמן ב-VOD של mako.