הבית, שאמור להיות המקום הבטוח ביותר עבור הילד, עשוי פעמים רבות להפוך למלכודת מוות. מפעם לפעם צצים בחדשות סיפורים איומים וטראגיים על ילדים שהיו קורבנות של נפילת רהיטים לא בטיחותיים, חנק ועוד, הכל תחת אפם של הוריהם האוהבים. מספר אמהות ששכלו את ילדיהן באופן כזה, החליטו להתגבר על הצער הכרוך בהתעסקות בנושא הזה, ולהקים ארגונים המעלה מודעות לנושא, וכעת משתתפות בסרטון חדש של הרשות לבטיחות מוצרים בארה"ב (CPSC).
קמפיין המודעות החדש קיבל את השם ׳עגנו את זה׳, המתייחס לעגינת והצמדת הרהיטים לקירות הבית על מנת שלא יקרסו כאשר הילדים ינסו לטפס עליהם. על פי הקמפיין, בכל 24 דקות מגיע ילד בארה״ב לבית החולים מנפילות רהיטים כאלה, ובכל שבועיים מת ילד אחד מהמקרים הללו. 81 אחוזים מהמקרים הללו מתרחשים בביתם של הילדים, ושני שליש מהם מתרחשים לפעוטות. ״במקום לקדוח חור בקיר אני צריכה להסתובב כל החיים עם חור בלבי", אומרת קים אמאטו, שבתה מגאן נפטרה בשנת 2004 לאחר שנמחצה על ידי שידה כבדה כשהיתה בת שלוש, והקימה לזכרה ארגון העלאת מודעות שנקרא ׳התקווה של מגאן׳, וכך לחלוק את הכאב למען יראו וייראו.
״הנושא הזה יכול להשפיע על משפחות, לא חשוב איפה הן חיות״, מצהירים ב- CPSC. ״הסרטון החדש מראה שילדים מכל רחבי המדינה נלקחו הרבה יותר מדי מוקדם מהוריהם האוהבים. הקמפיין שלנו שואף למנוע טרגדיות עתידיות. הפתרון פשוט: צריך לעגון את כל הרהיטים והטלוויזיות לקיר. זה לוקח כמה דקות ויעניק לכם שקט נפשי בידיעה שהוספתם לבית עוד שכבה אחת של הגנה״. האתר מציע טיפים לעגינה נכונה, ומוכר קיטים זולים של כל מה שנחוץ על מנת לבצע את השינוי בבית. בשנת 2014, אגב, מתו שני ילדים משידה מסויימת שלאיקאה, שמאז מחלקת קיטים כאלה לכל דורש.
״מדובר בסכנה נחבאת מהעין, ויש דרך זולה וקלה להימנע ממנה״, אומרת ליסה סיפרט, עוד אם שאבדה את בנה הקטן, בן ארבע, באופן הנורא הזה. בשנת 2011 קמה להעיר אותו בבוקר ומצאה אותו קבור תחת השידה. ״צרחתי, בעלי הגיע, ניסינו להחיות אותו, ובתי צעקה: אל תפגעו בו! זה היה סיוט״. גם סיפרט מקדישה מאז את חייה בהעלאת מודעות דרך קרן על שמו של בנה, שיין. ״אי אפשר להתגבר על אובדן של ילד, אי אפשר להמשיך מזה הלאה. זו התנהלות מרגע לרגע. ארבע וחצי שנים לא ריככו את הכאב״. גם קישה בואלס שאיבדה את בתה בת השנתיים סידני צ׳אנס לפני שלוש שנים לאחר שנפלה עליה טלוויזיה, מקדישה את החיים לזכר בתה בקרן בשם ׳עודיום, עודצ׳אנס׳. ״אני עושה את זה בעיקר עבור בני בן העשר, ברנדון״. היא אומרת. ״היה לו מאוד קשה. הוא לא ראה אותה מהרגע שנסענו איתה באמבולנס. הוא מדבר עליה כל יום, והוא לעולם לא יחזור להיות מי שהיה לפני שזה קרה. אני נושאת עמי אשמה איומה ולא רוצה שאף אחד אחר יעבור את זה. כשזה קרה מעולם לא שמעתי על הנושא הזה. לא חשבתי שטלוויזיות נופלות על ילדים. בבקשה״, היא פונה להורים, ״אל תתנו לחיי הילדים שלכם להתבזבז".
ארגון בטרם לבטיחות ילדים מציע מספר טיפים בנושא. ״תינוקות ופעוטות הם סקרנים מטבעם. הם מחפשים כל העת לחקור את העולם שסביבם, ואך טבעי הוא שיעשו זאת גם לגבי הטלוויזיה, הניצבת במרכז הבית, במרכז חיינו,״ מסבירים באתר. ״הפעוט, החוקר את עולמו, רוצה לגעת, לתפוש ולבדוק 'מי נמצא שם בתוך הקופסא'. במידה והטלוויזיה מונחת על מתקן או ריהוט שאינו יציב, הסיכון להיפגעות הוא ממשי״.
לכן, חשוב להניח את הטלוויזיה על מתקנים המקובעים לקיר ולקבע את הטלוויזיה. מומלץ שלא להניח את השלט על הטלוויזיה שכן פעוטות סקרנים ועשויים לטפס על הרהיט כדי להגיע אליו. אין להשתמש בשידות וברהיטים שבבסיסם גלגלים בבית שיש בו ילדים צעירים מגיל 6. אין להשאיר תינוקות ופעוטות עד גיל 3 ללא השגחה בקרבת הטלוויזיה.