כולנו יודעים את ההשפעה הקסומה שיש למסכים על ילדים, ונעזרנו בהם לא פעם בחופש הגדול כדי להצליח להעסיק ולהשקיט את הילדים ולעשות משהו, אלא שד״ר ניקולס קרדראס, אחד מהמומחים הבכירים לארה״ב לגמילה והתמכרויות, טוען בספר חדש שלשקט הזה יש מחיר כבד ומדובר בהתמכרות לכל דבר שאנו מייצרים בילדינו. בספרו החדש: ״ילדי הזוהר: איך ההתמכרות למסכים חוטפת את ילדינו ואיך שוברים את הטראנס״ מסביר הד״ר את המצב

״יש סיבה שבגללה הורים רבים היום מוציאים את הטכנולוגיה מדרכם של הילדים, ובעיקר הורים שעובדים בתחום הזה ובעמק הסיליקון״, מספר ד״ר קרדראס. ״סטיב ג׳ובס ידוע בכך שלא נתן לילדיו להשתמש במסכים, ורבים מהעובדים בתעשייה הזו שולחים את ילדיהם לחינוך מסוג וולדורף או חינוך אנתרופוסופי שיוצא נגד המסכים. גם ילדיהם של מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג׳ למדו בחינוך כזה וממשיכים איתו גם בדור הבא. כך גם יוצר אמאזון ג׳ף בזוס ומייסד ויקיפדיה ג׳ימי וויילס. הורים אלה מבינים היטב את הסכנה שבמסכים הזוהרים על החיים של הילדים. אנחנו רואים מילדים שהמסך השתלט על חייהם המון התקפי זעם, קשיים בריכוז וקשב, חוסר עניין כללי וקושי להתרגש מדברים פשוטים. הילדים נעשים משועממים, אפתיים ולא מעניינים בעצמם כשאינם מחוברים למסך״.

Day 15- Toy. Learning games on their favorite toy #julyphotoaday #ipadforkids

A photo posted by Kris Koebel (@krissykoe) on


לא מדובר פה בעוד אחת מהאזהרות האלה שאנו שומעים. ״אנו יודעים עכשיו שאייפדים, סמארטפונים ואקסבוקס הם סם דיגיטלי לכל דבר״, מסביר ד״ר קרדראס. ״תמונות מח שצולמו במחקרים מראות לנו את ההשפעה של המסכים על קליפת המח הקדמית, שאחראית בין היתר לשליטה בדחפים. המסכים יוצרים בה שינוי דומה לזה שיוצר קוקאין. הטכנולוגיה כה מעוררת ומעלה את רמות הדופמין המיוצרות, ברמות שוות לאלה שמייצרים מין וסמים״. קרדראס מצטט את מחקרו של ד״ר פיטר ווייבראו, מדען מח מקליפורניה, שמכנה את המסכים ׳קוקאין אלקטרוני׳, ומחקר סיני נוסף שקרא להם ׳הרואין דיגיטלי׳. גם ד״ר אנדרו דואן, ראש מחלקת מחקר ההתמכרויות של הפנטגון כבר כינה את זה ׳סמים דיגיטליים׳. ״המח של הילדים שלכם כשהם משחקים מיינקראפט הוא כמו מח של מישהו על סמים. בגלל זה קשה לנו להרחיק אותם מהמסך ונתקלים בתגובות קשות כשמפריעים להם. מאות מחקרים קליניים נערכו והראו שהמסכים מגבירים דיכאון, חרדה ואגרסיביות״.

Trẻ em thời nay #ipadforkids #kidstoday

A photo posted by Le Thanh Phuong (@pphuonglee) on


קרדראס עצמו עבד עם אלפי בני נוער במשך 15 שנה ומצא שהתרופה הטובה ביותר היא אכן מניעה. ״ברגע שהילד חצה את הקווים והתמכר למסך, הטיפול קשה מאוד״, הוא מודה. ״קל יותר לפעמים לטפל במכורים לקריסטל מת׳ או להרואין מאשר באלה שמכורים למשחקי מחשב ולרשתות חברתיות, ונמצאים עמוק בתוך העולם הווירטואלי. צריך גמילה מוחלטת כדי להתחיל לטפל בהתמכרות. תקופה ללא מחשבים, טלפונים וטאבלטים, אפילו טלוויזיה של בין חודש לשישה שבועות. זה הזמן שלוקח להרגיע מערכת עצבית היפר-מגורה ולתת לה לחזור לעצמה. בחברה שלנו הרבה יותר קל לעשות גמילה ולהמנע מסמים ואלכוהול מאשר ממסכים״.

Storebror #Oskar viser lige lillebror #Anton hvordan det fungerer #iPadforkids #mitnæsby #familienkarlsen

A photo posted by Morten Karlsen (@karlsenpro) on


הדוקטור ממליץ לא לתת לילדים להגזים ולהיות פעילים במינון המסכים בבית. להחליף את המיינקראפט בלגו, את הסרטים בספרים ואת הטווייזיה ביותר טבע ופעילות גופנית עד שהילדים בני עשר. ״כדאי לדבר עם הילדים בכנות על הנושא, לאכול ארוחות בלי מסכים בשולחן, בדיוק כפי שהיה עושה סטיב ג׳ובס. הפסיכולוגיה ההתפתחותית מראה שילדים צריכים אינטראקציה אמיתית עם העולם, משחק מלא בדמיון, להיות חלק ממשהו מוחשי. המסכים מפריעים להתפתחות הזו. ילדים נוטים יותר לברוח למסך כאשר הם בודדים, מנודים או משועממים. הפתרון הזה יוצר אפקט כדור שלג״.

Čistá večerní rezignace #ipadforkids #chvilkaklidu #jetoradost #naferdinanda

A photo posted by Filip Urban (@yngprmtv) on


>> מסכים זה החיים: עינת נתן מנסה לפצח את ההורות ב-2016