אחד מתוך 1,000 ילדים נולדים עם לקות שמיעה המחייבת טיפול. מספר זה עולה בהמשך משום שפעוטות נוספים יפתחו את ליקוי השמיעה בשלב מאוחר יותר, לרוב במהלך השנים הראשונות לחייהם. לקות שמיעה משפיעה על התפקוד התקשורתי ועלולה לגרום לאיחור בהתפתחות בתחומי השפה והדיבור, בתחום הרגשי והחברתי ובתחום החינוכי. יש חשיבות גדולה באיתור מוקדם של לקות שמיעה בילדים כדי לאפשר טיפול ושיקום אופטימליים, להפחית סיכון לעיכוב התפתחותי ושפתי.

בדיקת השמיעה הראשונה שעובר ילד מבוצעת כיממה לאחר הלידה והיא נקראת בדיקת סקר סינון. יילוד שנכשל בבדיקת הסקר לא בהכרח לקוי שמיעה באופן המחייב טיפול מידי, כמו כן חלק מהתינוקות שעברו את הבדיקה בהצלחה יפתחו בכל זאת ליקוי שמיעה בהמשך חייהם. לאחר בדיקת הסינון בבית החולים, הבדיקה השגרתית הבאה תתקיים בהגעתו לכיתה א'. מדובר בבדיקה ראשונית הבודקת את סף השמיעה של הילד במספר תדירויות קול בכל אוזן בנפרד. תנאי הבדיקה אינם אופטימליים, הבדיקה מבוצעת על ידי קלינאית תקשורת בחדר שאינו תא אקוסטי אטום ונבדקות רק מספר תדירויות קול.

טרם העלייה לכיתה א' יש להיות ערניים להתנהגויות המעלות חשד לליקוי שמיעה: אם הילד אינו מגיב לדברי הסובבים אותו, מבקש להגביר את הטלוויזיה, נראה חולמני ולא מרוכז, אינו קשוב לנעשה סביבו, מבקש לחזור על הנאמר לו, אינו משתף פעולה עם הנדרש ממנו. הילד עשוי לסבול מעיכוב שפתי, אוצר מילים דל, הפרעת הגייה ומובנות דיבור ירודה.

חלק מהילדים יפתחו הפרעה התנהגותית שעשויה להתפרש כהפרעת קשב וריכוז כאשר למעשה מדובר בליקוי שמיעה. הילד הלקוי מתקשה לאסוף את האינפורמציה סביבו ונדרש לרמת ריכוז גבוהה יותר לעומת ילד ששמיעתו תקינה.

כאשר עולה חשד לליקוי שמיעה כלשהו מפנים את הילד לרופא א.א.ג להמשך ברור וטיפול. לאחר בדיקה ראשונית יופנה הילד לבדיקת שמיעה מקיפה במכון שמיעה.

בדיקת השמיעה מתבצעת במכון שמיעה על ידי קלינאי/ת תקשורת ומשולבים בה משחקים ופעילות מהנה לילד. בגילאים מוקדמים הבדיקה מבוצעת על ידי שני קלינאי תקשורת, האחד ישב עם הילד בתוך חדר הבדיקה והשני יפעיל את המכשור מחוץ לחדר הבדיקה.

בדיקת שמיעה התנהגותית החל מגיל חצי שנה ועד גיל שנתיים תעשה באמצעות רמקולים, כך שלא ניתן יהיה לקבל אינפורמציה על מצב השמיעה של כל אוזן בנפרד.

בהמשך כאשר הילד גדול יותר, שיתוף הפעולה עמו גדל בהתאם וניתן לבצע בדיקת שמיעה מלאה ומדויקת יותר. בגיל צעיר נבדק רק הסף לזיהוי דיבור ובהמשך גם סף זיהוי צלילים והבנת דיבור.

בבדיקת השמיעה תיבדק רמת השמיעה (סף השמיעה) של הילד, על פיה ניתן יהיה להעריך את חומרת הליקוי ואופיו. רמת הליקוי יכולה להיות קלה, בינונית או קשה.

ליקויי שמיעה יכולים להיות משלושה סוגים:

ליקוי הולכתי - מקורו בהפרעה להולכת גל הקול מן החוץ פנימה לתוך האוזן הפנימית (לדוגמא: נוזלים, דלקות חוזרות, נקב בעור התוף). ליקויים מסוג זה לרוב ניתנים לטיפול כירורגי ובמקרים מסוימים גם לשיקום באמצעות מכשיר שמיעה.

ליקוי תחושתי עצבי - מקורו בבעיה בשבלול או בעצב השמיעה ומשמעותו ירידה בפוטנציאל השמיעה. ליקוי מסוג זה לא ניתן לתיקון. הטיפול בו הינו הגברה באמצעות מכשירי שמיעה או ניתוח להשתלה שבלולית כאשר לא ניתן עד להפיק תועלת ממכשירים קונבנציונליים.

ליקוי מעורב - ליקוי שיש בו משני המרכיבים, במקרים אלו ניתן להציע פתרון כירורגי ומכשיר שמיעה גם יחד.

להבטיח מענה נכון

על מנת לעזור לילדים עם לקות שמיעה לממש את הפוטנציאל שלהם בתחומי השפה והלמידה נדרשת התערבות שיקומית מותאמת ומקיפה אשר תופעל בשלב מוקדם ככל שניתן. השיקום עשוי לכלול עבודה עם קלינאי/ת תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, הדרכת הורים, ליווי מקצועי והתאמת סביבת הילד ועזרי השמיעה הדרושים לו. קיימים ארגונים ציבוריים כגון עמותת "מיח"א" (מחנכי ילדים חרשים) לילדים עד גיל בית ספר ו-עמותת "שמע" לילדי ביה"ס שמטרתם לעזור לילדים בשלבים השונים בחייהם מהתאמת מכשירי שמיעה ומעקב שמיעה תקופתי ועד מיצוי זכויות הילדים לקבלת עזרה בכיתה מותאמת מבחינה אקוסטית, מערכת הגברה כיתתית, אביזרי עזר ללקויי שמיעה, סייעת ותוספת זמן למבחנים בהתאם לצורך.

הטיפול בלקות שמיעה יכול לסייע משמעותית ולשפר את יכולות הלימוד של ילד לקוי שמיעה שעולה לכיתה א'בכל מקרה, מומלץ לא לחכות לגיל בית הספר כאשר עולה חשד, ולפנות מיידית לברור אצל רופא. במידה והילד לא אותר כלקוי לפני עלייתו לכיתה א', יש לשאול את המורה על בדיקת השמיעה, מתי היא מתקיימת וכיצד ניתן לקבל את תוצאותיה. יש לבקש הכוונה מגורם מוסמך בתחום על מנת לקבל את ההסבר על תוצאות הבדיקה. באם עולה חשד לליקוי שמיעה אצל ילדכם חשוב לפנות לרופא א.א.ג על מנת לבדוק ולאבחן את הלקות כראוי ולטפל כנדרש.

הכותבת היא רופאה מומחית ביחידה לכירורגיה ושיקום האוזן והשמיעה במרכז הרפואי א.ר.ם