אין צורך להיות חובב מזון בריאות מושבע על מנת להירתע מהרעיון שהעוף אשר מונח לכם על הצלחת קיבל כל חייו תוספי אנטיביוטיקה שלא לצורך רפואי. מדוע תעשיית המזון מן החי משתמשת באנטיביוטיקה לבעלי החיים באופן לא מבוקר? ואיך זה יכול לפגוע בנו?
זרז גדילה וטיפול מניעתי
בשנות ה-90, לאחר שנאספו עדויות שקשרו בין שימוש אינטנסיבי באנטיביוטיקה בחקלאות לבין התפתחות חיידקים עמידים פתולוגיים בקרב בני אדם, ארגון הבריאות העולמי והתאחדות הרפואה האמריקאית החלו לקרוא להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא רפואיות במשקים חקלאיים. מ-2006 נאסר השימוש בבזרזי גידול אנטיביוטיים בתעשיית המזון מן החי באירופה, ואליהם הצטרפו מספר תאגידי ענק אמריקאיים. בישראל כיום, אם תהיתם, אין תקנות של משרד הבריאות המתייחסות למתן אנטיביוטיקה שלא לצורך רפואי במשקים חקלאיים ומשום כך רוב החברות בישראל ממשיכות להשתמש באנטיביוטיקה כטיפול מניעתי בגידול העופות.
התוצאה: חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
לפי התקן בישראל, אנטיביוטיקה ניתנת בתעשיית המזון מן החי עד מספר ימים לפני שהעוף מובל לשחיטה. מבדיקות שנעשו, לאחר ימי ההמתנה מטיפול לא אמורים להימצא שיירי אנטיביוטיקה בגוף העוף, כלומר כאשר העוף נשחט ומובל לאריזה אין עקבות של אנטיביוטיקה בגופו. יחד עם זאת, נתינת אנטיביוטיקה על בסיס קבוע לעופות יכולה לגרום להופעתם של זנים אלימים של חיידקים המפתחים עמידות בפני אנטיביוטיקה וזה, בין היתר, אחד החששות המרכזיים בצריכת עוף שקיבל אנטיביוטיקה. אנחנו יכולים לבוא במגע ישיר או עקיף עם החיידקים העמידים הללו (דרך מזונות אחרים שבאים במגע עם העוף במקרר או בסל הקניות) ובכך מסתכנים בתחלואה. משום שאין אנטיביוטיקה שיכולה לחסל את החיידקים הללו, זה עלול להסתיים במוות.
דוגמא לסכנה הזו באה לידי ביטוי בהודעה שפרסמה הפדרציה הבריטית למזון ומשקאות (FDF) לפני כשנה, בכל הקשור לזהירות שיש לנקוט במגע עם העוף. לפי הפדרציה, 8 מתוך 10 סועדים עשויים ללקות בהרעלת מזון שנובעת מרחיצת עופות מיותרת שבמהלכה עלולות להתפזר בקטריות רעילות מהעוף למשטחים סמוכים, כמו השיש או קרש חיתוך, כמו גם למזון שעומד בקרבת העוף, אשר לא עובר טיפול תרמי. המלצות נוספות של ה-FDF הן לרחוץ את הידיים לאחר נגיעה בעוף ולפני שנוגעים בכל מוצר מזון אחר, וכן לאחסן את העוף במדף התחתון במקרר על מנת שהוא לא יטפטף על מזונות אחרים ויזהם אותם וזאת בשל אותו חשש למגע עם החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
זאת ועוד, בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים רבים החושפים ירידה ביעילותן של תרופות אנטיביוטיות - מקרי מוות רבים בארץ ובעולם הם תולדה של זיהומים בעקבות עמידות לאנטיביוטיקה. המומחים תולים את האשם באנטיביוטיקה שניתנת בצורה לא מבוקרת לבעלי החיים.
ניתן למנוע את השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון
אין ספק שידה של תעשיית המזון מן החי קלה בכל הקשור לשימוש באנטיביוטיקה. אך האם ניתן למנוע את השימוש הקבוע באנטיביוטיקה? התשובה היא שבהחלט כן, אך המשמעות של מהלך כזה היא בעיקר כלכלית.
"אני מעריך שהשוק יגיד את דברו וכל החברות בתעשיית המזון בסופו של דבר יצטרפו למהלך הזה", אומר אבי וילק, טכנולוג המזון של "עוף טוב". "גידול העופות עולה יותר כי העוף גדל בקצב יותר איטי, אך יחד עם זאת, אנו לא מתכוונים להשית את ההוצאות על הלקוח, אלא תופסים זאת כאחריות תאגידית על הסביבה. פיתוח השיטה ארך למעלה משנה והוא מצריך, בין היתר, רמת סניטציה מאוד גבוהה ומתן תוסף מזון על בסיס צמחי. תוסף זה עשוי מצמחים בעלי סגולות רפואיות, המונעים התפתחות חיידקית ומחזקים את מערכת החיסון של העופות. בנוסף, ההתייחסות לחוות הגידול היא כאילו היה זה מפעל מזון. היום ניתן לומר כי כל הלהקות גדלות ללא אנטיביוטיקה. למהלך זה לא אמורה להיות כל השפעה על טעמו או מרקמו של העוף, אך אין ספק כי התנאים המשופרים בהם הוא גדל הופכים אותו לבריא יותר עבור הצרכן".
נראה כי רכבת השינוי כבר יצאה לדרך והיא דוהרת אל עבר שינוי תודעתי ובריאותי כאחד. לנו כצרכנים, ישנה אחריות לא פחותה, כמו גם חלק חשוב בשינוי הזה: השינוי מתחיל ממודעות - שימו לב מה יש באוכל שלכם ובאוכל שאתם מגישים באהבה לילדים שלכם.