שינה חיונית לכל בני האדם ובלעדיה לא ניתן לשרוד. במהלך השינה, הגוף מבצע שורה ארוכה של פעולות איזון וויסות של המערכות השונות של הגוף, ולכן, חוסר בשינה מוביל למספר רב של בעיות ומחלות. בילדים הפרעות בשינה הן משמעותיות הרבה יותר, כי שינה חיונית להתפתחותם התקינה ושינת ילדים משפיעה על כל המשפחה.

כולנו סובלים לעיתים מנדודי שינה אשר משפיעים על התפקוד שלנו ביום שלמחרת. אולם, כאשר נדודי השינה מופיעים בתדירות גבוהה, תיתכן החמרה משמעותית במצב הרפואי והנפשי. עבור ילדים על הספקטרום האוטיסטי (ASD) ובני משפחותיהם נדודי שינה הם לרוב מצב קבוע ויומיומי. כ- 80% מההורים עם ילדים עם ASD מדווחים על הפרעות בשינה הבאות לידי ביטוי בחביון שינה ארוך (משך הזמן עד ההרדמות) של ילדיהם, התעוררויות ממושכות במהלך הלילה ו/או יקיצה מוקדמת בבוקר. כ- 54% מהילדים על הספקטרום האוטיסטי סובלים מיקיצות רבות במהלך הלילה או יקיצה מוקדמת מאוד, וכ-41% מהם סובלים מקושי בהרדמות, כל אלו מובילים לזמן שינה כולל קצר ולא מספק. מצב זה יוצר מצוקה גדולה אצל ההורים והאחים. כמו כן נמצא קשר בין חוסר בשינה בילדים על הספקטרום להחמרה של בעיות התנהגותיות שונות, דבר שמקשה על טיפול הולם בילד על הרצף והקניית מיומנויות הדרושות לשיפור מצבו.

"הורמון החושך"

בטיפול בהפרעות השינה צריך לשאוף לטפל בכל נדבכי השינה, לקצר את זמן ההירדמות , לאפשר שינה רציפה ולהגיע לזמן שינה כולל בהתאם להמלצות לפי הגיל. במחקרים נמצא כי ישנו מתאם חיובי בין התפתחות והתנהגות הילדים על הספקטרום לבין משך השינה הכולל ורציפות השינה, ומכאן החשיבות לטפל באספקטים אלו.

הסיבה לנדודי השינה בילדים אלו אינה ידועה באופן מוחלט, אך משערים כי רגישות יתר לרעשים, התמודדות עם חרדות או בעיות בקשב וריכוז, והזדקקות לריטואלים קבועים יכולים להשפיע על נדודי השינה. בנוסף, בילדים על הספקטרום האוטיסטי נמצא כי רמות המלטונין (הורמון החושך) נמוכות יותר בהשוואה לילדים בעלי התפתחות תקינה. לכן על מנת לטפל בנדודי שינה אצל ילדים עם ASD מומלץ להתחיל בטיפול התנהגותי, ובמידה והוא אינו מספק, לשלב טיפול תרופתי.

אז מהו אותו מלטונין ואיך הוא משפיע על איכות השינה אצל הילדים? מלטונין או בשמו "הורמון החושך", מיוצר על ידי בלוטת האצטרובל במוח, והוא חלק מהמערכת הסירקדיאנית ("השעון הביולוגי") של הגוף. הגוף מתחיל להפריש מלטונין מעט לאחר החשיכה, מגיע לשיא באמצע הלילה ויורד בהדרגה במהלך שעות הבוקר המוקדמות. כאשר ישנה הפרעה בהפרשת המלטונין, לרוב יהיו גם נדודי שינה.

מלטונין משווק בארה"ב ובאתרי אינטרנט רבים כתוסף תזונה. חשוב לדעת שתוספי התזונה הללו אינם תרופות ועל כן אינם מפוקחים. מחקר שנעשה על 30 תכשירים שונים של מלטונין גילה שמכיוון שאין בקרה על תכשירים אלו תכולת המלטונין משתנה ואינה זהה למדווח על אריזת המוצר. רמות המלטונין במוצרים יכולה לנוע בין 83 אחוזים למעל 478 אחוזים ביחס למה שמוצהר על האריזה. כמו כן נמצאו חומרים שונים כגון סרוטונין, שעלולים להזיק.

ילד ישן (צילום: Shutterstock)
ילד ישן|צילום: Shutterstock

אופציה נוספת המשווקת בישראל היא מלטונין במרשם בהכנה רוקחית. זהו מלטונין בשחרור מהיר והוא נמצא בדם כ-4 שעות בלבד. בשל כך, הוא משפיע בעיקר על קיצור זמן ההרדמות ויעילותו בהפחתת מספר ומשך ההתעוררויות קטנה יותר. לכן משפיע פחות על משך השינה הכללי של הילד או ההתעוררויות המוקדמות. ניתן ליטול ממנו מנה נוספת באמצע הלילה על מנת להתמודד עם בעיית היקיצות, אך יש לקחת בחשבון כי השפעתו לוקחת עד מספר שעות ויעילותו באמצע הלילה נמוכה יותר.

לאפשרויות אלה נוספה לאחרונה אופציה חדשה ומבטיחה, מלטונין בתרופת מרשם ראשונה בעולם שפותחה במיוחד עבור טיפול בנדודי שינה של ילדים על הספקטרום, ואושרה לשימוש על ידי רשויות הבריאות בעולם ובישראל. מדובר במיני טבליות קטנטנות בקוטר של 3 מ"מ המכילות מלטונין בשחרור ממושך, המדמה את הפרופיל הפיזיולוגי של הפרשת מלטונין תקינה. תרופה זו מספקת טיפול אופטימלי ובטוח לכל מרכיבי הפרעת השינה (קיצור זמן ההרדמות, ההתעוררויות הליליות הממושכות והיקיצות המוקדמות) בילדים על הספקטרום האוטיסטי. 

התרופה נבדקה ונמצאה יעילה ובטוחה בילדים על הספקטרום האוטיסטי, במחקרים קליניים רב לאומיים שכללו גם שימוש ארוך טווח. התרופה נמצאה כמשפרת באופן ניכר את מצבם של הילדים בהגעה למינון אופטימלי: שיפור של כשעה בסך שעות השינה (Total Sleep Time), קיצור זמן ההירדמות ב- 48 דקות, ושיפור משך השינה הרציפה בכ- 90 דקות. בהתאמה, חל שיפור בהתנהגויות ההיפראקטיביות של הילדים ביחד עם עליה בשביעות הרצון ואיכות החיים של ההורים.

פרופ' ריבי טאומן (צילום: אלבום פרטי)
צילום: אלבום פרטי

לכן, לאור השכיחות הגבוהה של הפרעות שינה בקרב ילדים על הספקטרום וההשפעה הידועה של הפרעות אלה על התפקוד היומי, יש להתייחס לטיפול בהפרעות השינה כחלק אינטגרלי מהטיפול הכולל והמשולב בילדים אלה. הקו הראשון בטיפול הוא התנהגותי אולם במקרים רבים יש צורך בתוספת של טיפול בתכשיר מלטונין שיתן מענה לכל מרכיבי הפרעת השינה.

הכותבת היא מנהלת המרכז לרפואת שינה, המרכז הרפואי "איכילוב", תל אביב