יש רגעים שטורפים את כל הקלפים. כאשר אם המשפחה חולה בסרטן, זה לא משפיע רק עליה אלא על המשפחה כולה, ובאופן חריף וממוקד על הנפשות הרכות יותר בתוכה. סרטון חדש, מרתק ומרגש של עמותת 'אחת מתשע' משחזר, בעזרת עדויות מוקלטות ואנימציה נקיה ויפה את רגע גילוי מחלת סרטן השד של אמם של מספר ילדים, ואילו שינויים יצר אותו רגע בחייהם של ילדי החולות האמיצים הללו.
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
הסרטון חושף בפנינו את סיפוריהם האישיים של דניאל, 12, עמית, 16, דנה, 11, ולירי, 16. הארבעה משתפים בפחדים, הלבטים, הקשיים וההתנהלות בחיי היומיום, כשמטרת הסרטון היא לחשוף את הציבור לזווית נוספת במאבק בסרטן, הזווית של בני המשפחה של החולה ובייחוד של ילדיהן. "בכיתה ב', כששמעו שלאמא שלי יש סרטן, עשו עליי חרם בבית הספר", מספרת דניאל בסרטון. "חשבו שסרטן זה מדבק ולא רצו להתקרב אליי. בבית הייתי כמו אמא קטנה, עוזרת לאח שלי בשיעורי בית, מבשלת לו, הולכת איתו לחוגים, משכיבה אותו לישון ומעירה אותו, זה מאוד קשה".
"אחותי הגדולה הסבירה לי שלאמא יש סרטן", מספרת דנה על אותו יום אחריו הכל השתנה. "חשבתי שזו מחלה כמו כאב ראש, כאב בטן, שזה עובר. אני זוכרת שהרבה פעמים, בלילות, הייתי הולכת לאבא ושואלת אותו מה יהיה אם יקרה לאמא משהו?".
"זה לא קל", מסבירה לירי בבגרות ופתיחות על התהליך הרגשי המורכב והמתמשך. "בכיתי הרבה, אבל החלטתי להיות שם בשבילה. אני פוחדת שיקרה לה משהו, כולם מציעים לי עזרה, אבל אני לא יודעת למי לפנות".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
- "הבת שלי לא הפסיקה לבכות ואז גילינו את הסרטן"
- החופש הגדול: 10 טריקים שיעסיקו את הילדים
- כל הפעילויות לילדים בקיץ
"תספרו כשאתם פנויים רגשית"
אין הורה שנולד עם הכלים להתמודדות עם מציאות קשה ופתאומית שכזאת, ויודע כיצד להעביר את המסר לילדים בצורה שתזיק להם הכי פחות ותאפשר להם לשתף בקשיים שלהם. "הזמן המתאים לספר לילדים על מחלת האם הוא כאשר ההורים מרגישים שהם פנויים רגשית לצרכים של הילדים", מסבירה ד"ר מירי נהרי, פסיכו-אונקולוגית בעמותת אחת מתשע. "כדאי לחכות לרגע שבו ההורים מרגישים 'אסופים' יותר ויכולים לדבר ברוגע, בענייניות ובלי דרמה. כמובן שבמידה והילד מרגיש משהו עוד קודם לכן, חשוב להתארגן לפי הצרכים של הילד במידת האפשר. כבר מגיל בית הספר אפשר לשתף את הילד ולהכין אותו לשינוי בהתנהלות הבית: לספר כי ייתכן ויצטרך לעזור כאשר אמא לא מרגישה טוב על ידי מטלות ביתיות פשוטות כמו איסוף כלים מהשולחן, סידור וארגון החדר ועוד. כך מקבלים הילדים את התחושה שהם שותפים להתארגנות המשפחתית ושיש לתפקיד שלהם חשיבות.
ד"ר נהרי מציינת מספר נורות אדומות שיש להתייחס אליהן במידה ומופיעות לפתע בהתנהגותו של הילד. "מדובר בתקופה טעונה במשפחה, בה חלים שינויים כמו היעדרות של האם, ובתקופה זו טבעי שהילדים יגיבו בצורה מוקצנת מהרגיל. כך לדוגמא, בתקופה זו ייתכן שילדים תלותיים יקצינו עוד יותר התנהגות זו למשל", היא מציינת. "עם זאת, אם במהלך הזמן תגובות הילד אינן חוזרות להיות בגדר הרגיל, כדאי לשוחח איתו שוב על הנושא ובמידת הצורך לפנות לאיש מקצוע. יש להיות קשובים לילדים לאחר השיחה הראשונה ולשים לב לתופעות חריגות כמו בעיות התנהגות במסגרות החינוכיות, ביטויי כעס ומצבי רוח קיצוניים, או לחילופין התעלמות מההורים והתבודדות מהסביבה שאינה חולפת.
"אצל ילדים עד גיל עשר יכולים לצוץ פחדים, כולל הרטבות, קושי להירדם בלילה, סימני תחלואה כמו כאבי ראש או בטן ועוד. יש ילדים שיפתחו דפוס התנהגות של ילד-הורה. הכוונה לילד שלוקח על עצמו את התפקיד של ההורה, מפתח דאגה כלפי ההורים והסביבה ומנסה לרצות את הסביבה ו'להיות בסדר'. חשוב לציין, שההורים הם המומחים בכל מה שקשור בילדים שלהם ולכן תגובותיו של ילד אחד יכולות להיות נורמליות אצל ילד אחד ומחייבות התייחסות אצל אחר".
בימוי ועריכה: יאיר אלדר
איור: אביב רצין
קאט אאוט: רעות גלעד
הפקה: איריס שלגי
בימוי ועריכה: יאיר אלדר
איור: אביב רצין
קאט אאוט: רעות גלעד
הפקה: איריס שלגי