זה אולי לא נעים לשמוע, אבל רקע משפחתי עשיר, תומך ויציב הוא עדיין, על פי כל המחקרים, הקרקע הבטוחה ביותר לגידול ילדים מצליחנים. עבודה קשה מצד ההורים לרוב מובילה להישגים, ונדירים מאוד המקרים שבהם הגיעו המיליונרים הגדולים העומדים בראש חברות ומיזמי הענק בני זמננו משומקום. מגזין הכלכלה האמריקני אינק יצא לברר מה משותף להורי המצליחנים, וחזר עם כמה תשובות:

דואגים לכך שאמא מאושרת

מחקר של אוניברסיטת לינקולן ניתח תוצאות מחקר שנערך באוניברסיטת לונדון בין 13,000 זוגות בריטיים שנולד להם ילד בשנת 2000, ואז ענו שוב על שאלות 14 שנים מאוחר יותר ילדים בשנים. הזוגות נשאלו על מצבם הרגשי, הזוגי, על הקשר עם הילד והשיגיו, ובעיקר התמקדו בשביעות רצונם בחייהם. מן התוצאות עולה שבמקרים בהם האם הציגה מצב רגשי טוב והעידה על שביעות רצון, הצלחת הילדים גדלה. אושרה של האם היה חשוב כפליים בהשפעתו על מצבם של הבנים, אבל הפך למשמעותי במיוחד אצל הבנות כשהגיעו לגיל ההתבגרות. למצבו הרגשי של האב לא נמצא קשר מיוחד.

נותנים דוגמה טובה להתמודדות עם אתגרים

האופן שבו ההורים מתמודדים עם החיים נמצא כמשמעותי עבור הילדים. במחקר של אוניברסיטת פנסילבניה והמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס, (MIT), נבחנו 520 בני חמש במה זמן הם יחזיקו מעמד בהתמודדות עם משימה מאתגרת. נבדק גם כמה השפיעה על הילדים התנהגות של מבוגר שעמד לצדם ועודד אותם להתעקש. העידוד הוביל לתוצאות מצוינות, וההתעקשות גדלה ככל שהמבוגר שליד הילד חזר ואמר לידו הצהרות כמו "לנסות שוב ושוב זה חשוב," "כדאי להתאמץ" ועוד.

מעורבים בלמידה

מחקר בריטי גדול שניתח ראיונות עם מומחים אקדמיים בנושא התערבות ההורים בלמידה ובמטלות הלימודיות של הילדים מצא שלמעורבות ההורים יש חלק מכריע בהצלחה האקדמית של ילדיהם. הדרכים האפקטיביות ביותר לקדם את הילדים: לקרוא להם ספרים, להקשיב להם קוראים בעצמם, ללמד אותם אותיות, מספרים, שירים וחרוזים, להיות מודל טוב מבחינת קריאת ספרים, וגם להצטרף לטיולים של בית הספר ולהשתתף באירועים בית ספריים. הורים שמראים עניין בלימודים ועוזרים לילדים להתכונן למבחנים רואים תוצאות.

רושמים ללימודי נגינה

לימודי נגינה הם לא רק למי שמתכנן עתיד בפילהרמונית או על במות הפארקים. מחקרים רבים מראים שיש בלמידת כלי המון סגולות מדהימות, והאחרון בהם גדול ומרשים במיוחד. חוקרים מאוניברסיטת ג׳ורג׳יה ואוניברסיטת אלבמה סקרו 2,323 הורים לילדים בני 7-17 שילדיהם לומדים מוזיקה, ומצאו לעניין כמה יתרונות מרכזיים: 85 אחוזים מהילדים הפכו, לדיווחם של ההורים, לאחראיים יותר בסיום מטלות, והתחילו לעבוד קשה יותר גם במשימות קשות, 68 אחוזים מהילדים למדו לתכנן את זמנם טוב יותר, 83 אחוזים מהילדים הצהירו שהשיעורים עזרו לערך העצמי שלהם וליכולת לקבל ביקורת, ו-60 אחוזים מההורים הרגישו שבעזרת השיעורים הם מעניקים לילדיהם ערך עצמי וגם מצליחים להרחיק אותם מהמסכים.

מלמדים אותם להתרכז

החוקר הישראלי-אמריקני ניר אייל, שספריו בנושא התמכרות לטכנולוגיה הם רבי מכר בינלאומיים, מאמין שהכלי הטוב ביותר שאנו יכולים להעניק לילדינו בעולם שכולו מלא בהסחות דעת טכנולוגיות, הוא ללמד אותם להיות בלתי-מוסחים. המפתח, הוא טוען, הוא ללמד את הילדים לשלוט בעצמם בהגבלת זמן המסך. עליהם להבין למה ההגבלה משמעותית, ואז להפוך אותם לאחראיים לה. אייל מספר שכשבתו הייתה צעירה, אשתו ג׳ולי והוא ישבו איתה והסבירו לה שהזמן שבו היא מבלה באייפד, משמעו פחות זמן עם חברים או בפעילויות אהובות אחרות. הם הסברו גם שהמשחקים באייפד נוצרו על מנת לפתות אותה להישאב למסך. אחר כך יצרו בשיתוף עמה את החוקים וההגבלות. כיום מכוונת הילדה בעצמה שעון, שכשהוא מצלצל היא מניחה לאייפד. "מה שחשוב הוא שאלה החוקים שלה ולא שלנו," הוא מסביר. "היא אחראית ומחילה אותם על עצמה."