"הוא ילד – מה הוא כבר מבין? ממה כבר יש לו להיות בלחץ בגיל שלוש?". הורים רבים יוצאים מנקודת הנחה שילדים קטנים לא מסוגלים לחוש מצוקה ומתח, ושמצב רוח ירוד, ירידה במוטיבציה או הסתגרות בחדר זה משהו שיחלוף מעצמו תוך זמן קצר – אך לא כך הדבר.
פעמים רבות הילדים משקפים, כמו מראה, את התחושות ששוררות בסביבתם, מבלי להבין את המשמעות או את הסיבה. זה יכול להיות מצב של חוסר יציבות בבית בעקבות גירושין או ריבים חוזרים ונשנים מצד ההורים או מצב של איום ביטחוני.
ככל שגילו של הילד צעיר הוא יתקשה לווסת את תחושות המתח והלחץ כשאלו מופיעות בעוצמה גבוהה, ויהיה זקוק יותר לגורם חיצוני, כמו הורה, שיסייע בעיבוד ובהתמודדות.
הבעיה היא שמאחר שהתקשורת המילולית שלהם לא בשלה דיה, אנחנו לא תמיד שמים לב שילדינו חווים תחושת כאלו, וללא טיפול המצב רק עלול להחמיר. רק לאחרונה פורסמו נתונים של משרד הבריאות שהראו כי במהלך שנת 2017 היו 31 ניסיונות התאבדות מצד ילדים עד גיל 9.
בין הסיבות המרכזיות שעלולות לגרום לכך הם דיכאון קליני או מצבי לחץ קיצוניים שלא מטופלים. יש לציין שילדים לא תופסים את המוות וניסיון ההתאבדות כמו מבוגרים - אין להם חשיבה מופשטת, הם לא קולטים את ההמשכיות של זה, כך שמבחינתם מדובר בפתרון נקודתי של "לגמור עם זה כרגע" כדי לעצור את הסבל עכשיו, אך הם לא מבינים את ההשפעה הפטאלית של מעשיהם.
חשוב להדגיש שמדובר במצבי קיצון נדירים יחסית וניסיון אובדנות אינו דבר יומיומי ושכיח. לצד זאת, יש להתייחס לילד ששרוי במצבי מתח וחרדה ברצינות הראויה, שכן מתח לאורך זמן יכול להשפיע על אפיקים רבים בחייו של הילד – בבית או במסגרת החינוכית וביחסיו עם אחרים בסביבתו.
מה ניתן לעשות כדי לעזור להם להפיג את המתח?
משחק ופעילות גופנית - מראשית המחקר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית הוכח הקשר בין משחק – ללמידה, להנאה ולשיפור מצב הרוח. המשחק, בהיותו דינאמי, וכאשר הוא מותאם ליכולותיו ההתפתחותיות של הילד, מאפשר רגיעה, התמקדות וויסות רגשי. מחקרים מראים, שכאשר משחק משלב פעילות גופנית – מתווספים אלמנטים של פורקן המתח והפרשת הורמונים האחראיים על שיפור מצב הרוח והגברת ההנאה. במילים אחרות, משחק מחד ומשחק המשלב פעילות גופנית מאידך, עשויים לתרום לשיפור מצב הרוח, הגברת יכולת הוויסות וההתמודדות עם מתחים וכן לעודד פורקן של רגשות שליליים. כחלק מהבנת היתרונות של פעילויות שכאלה, שיטות הפסיכותרפיה החדשות, כגון CBT, מעודדות שימוש במשחק, תנועה והרפיה, כחלק מהטיפול בקשיים רגשיים, וביניהם מתח וחרדה.
לעודד אותם – אם הילדים שלכם מפגינים את אחד או יותר ממרכיבי החרדה שצוינו קודם לכן, התפקיד שלכם כהורים הוא לא להיכנע ולקבל את זה, אלא לעשות בדיוק ההפך ממה שהם עושים. כלומר, אם הם מסתגרים ומצב רוחם ירוד - עודדו אותם לצאת, להתחבר ולצחוק. אל תתנו להם לשקוע יותר במצב שלהם אלא הראו להם שאפשר וצריך אחרת.
תרפיה באמנות – בטיפול באמנות, משתמשים בפיסול, צילום ובעיקר בציור כדרך לפתור או להתמודד עם בעיות גם ברמה הנפשית, כמו מצבי מתח ומשברים נפשיים. השקיעה בפעילויות הללו מסיחה את הדעת ממה שמלחיץ את הילדים, אך תוך כדי מאפשרת להם להתחבר לרגשותיהם ולפתור אותם.
CBT - סי.בי.טי או בשמו העברי "טיפול התנהגותי קוגניטיבי", היא שיטת טיפול שמיועדת לתת מענה לקשיים רגשיים כמו דיכאון וחרדה, חיזוק ביטחון עצמי, פיתוח מיומנויות חברתיות ולימוד שליטה בכעס. התהליכים בסיביטי הם קצרים וממוקדים וכל הטיפולים מוכחים מחקרית כיעילים ולא רק בהתמודדות עם הבעיה אלא גם במניעת הישנות, כלומר שהבעיה לא תחזור על עצמה גם בעתיד. במהלך הטיפול הילדים לומדים כיצד לנהל את העולם הרגשי בכוחות עצמם כאשר יש שימוש גם בשינוי מחשבתי מתוך תפיסה שהמחשבות הן אלה שקובעות את האופן שבו נגיב למציאות ולצד זאת בתהליך משתמשים גם בכלים לשינוי התנהגותי - כיוון שהמחשבה וההתנהגות מזינים זה את זה ומשפיעים אחד על השני.
תרפיה בבעלי חיים – טיפול בבעלי חיים פועל במספר רמות ומטפל בכמה בעיות – חברתיות, פיזיות, קוגנטיביות ורגשיות, בהתאם לבעיה שרוצים לפתור. במהלכו יוצרים קירבה באמצעות בעל חיים, המשמש כגורם המתווך בין הילד המטופל לבין המטפל. האהבה שבעל החיים מעניק למטופל ללא תנאי, מעודדת את תחושת האמון והביטחון אצל הילד, עוזרת לו להיפתח יותר, להבין ולשחרר לחצים.
להיות שותפים שלהם – כשמדובר בילדים גדולים יחסית, יש מקום לתת תשומת לב לילד ברמת השיח – לדבר ולהתעניין בשלומו. עם זאת, כאשר מדובר בגילאים צעירים יותר, עניין המגע ובאופן כללי כל החלק הפיזי, משחק תפקיד חשוב יותר מאשר מילים. ככל שאנחנו מראים להם את הדברים הפיזיים או מבצעים אותם איתם, כך הם יבינו בצורה טובה יותר את המסר וההשפעה של זה תהא הרבה יותר משמעותית עבורם. אם למשל הילד חש במתח מאינטראקציה חברתית, עשו את זה איתם, הראו להם שהשד לא נורא כל-כך דרך מעשים שיוכיחו זאת.
הכותבת היא מטפלת זוגית משפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית קוגנטיבית התנהגותית, מומחית לילדים ומתבגרים.