כשהאנה מילברנט הייתה בת 7, אמה תרזה סיפרה לה שהיא עומדת למות. הבשורה המזעזעת לא הגיעה לבדה. האם גילחה את ראשה של בתה הקטנה, חבשה את גופה וסיפקה לה שלל תרופות. בעוד בחוץ הילדים המשיכו לשחק והעונות בחלון התחלפו, האנה הקטנה שכבה חלושה במיטתה ונפגשה עם יועצים ואנשי דת שתפקידם היה להכין אותה למותה הקרב. אלא שהחולה היחידה בבית היתה האם, ומדובר היה במחלת נפש.
תרזה, מהעיר אורבנה שבאוהיו, פנתה לקהילתה התומכת וזכתה לתמיכה רבה: רגשית, טכנית וכלכלית. רחמי הקהילה נכמרו, והאם הצליחה לגייס 110 אלף שקל לטובת תשלום החובות שנגרמו על ידי הטיפול הרפואי במחלתה של האנה. לבסוף הייתה זו מורתה של האנה, ששמה לב למשהו מוזר: לאחר חודשים ארוכים של התרמה ומעורבות, ועדכונים מרים על מצבה, שמה לב המורה כי השיער של האנה צומח חזרה. היא פנתה למשטרה, שהחלה לחקור. לאחר תקופה של חקירה נחשפה האמת המטרידה: הילדה מעולם לא הייתה חולה.
כל זה אירע בשנת 2002. כעת האנה כבר בת 21, סטודנטית צעירה שמתקשה להשאיר מאחור את האירועים שעיצבו את חייה, ומתראיינת לראשונה לתקשורת. "אני זוכרת הרבה ממה שקרה", היא אומרת לדיילי מייל הבריטי. "אני זוכרת שהרגשתי קצת חולה, אבל לא ברמה שהציגו אותי, ואז גיליתי ששום דבר לא היה אמיתי". בשנת 2003 הורשעו שני הוריה של האנה בשלל אישומי הזנחה ונכלאו. תרזה ישבה בכלא שש וחצי שנים והאב, רוברט, שטען בתוקף כי אשתו רימתה גם אותו והציגה בפניו מסמכים רפואיים שקריים, ישב בכלא כמעט חמש שנים. האנה גדלה עם משפחת אומנה, חזרה להתגורר עם אביה כשהשתחרר, והשניים קרובים. עם אמה היא לא מדברת ומסרבת ליצור עמה קשר.
"אמא שלי אינה חלק מחיי ואני מרוצה מכך כי היא אדם רעיל מאוד. אני לא צריכה את זה", היא אומרת. "יש בי עוד פחד לראות אותה ולהיות בסביבתה. לעולם לא אוכל לבטוח בה ומבחינתי היא הרסה לי את החיים". הפסיכולוגים מאמינים כי האם סבלה מתסמונת בסגנון ׳תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח׳, בה מטילים מחלה על אדם אחר על מנת להשיג משהו, כשבמקרה הזה מדובר, כנראה, בכסף ואמפתיה.
האנה משתפת את התקשורת בכנות בכך שהחוויה גרמה למספר נסיונות התאבדות מצדה בגיל הנעורים, ולדכאונות קשים, עמם היא עדיין מתמודדת בסיוע רפואי. עדיין, היא רואה את עצמה כאדם אופטימי שמאמין בטוב. "כל מה שעברתי עשה אותי מי שאני, ואני גאה להיות האדם שאני היום", היא מצהירה. "זה היה לקח חשוב לחיים".