פרשת השופט החשוד שהיכה את ילדיו מסעירה את הציבור, כמו גם את הארגונים להגנה על זכויות הילד. אך היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין הסביר, כי לפני קבלת ההחלטה על חקירת השופט, בכוונתו להמתין לבירורים נוספים מצד המשטרה ומשרד הרווחה על יחסי האב וילדיו. "זאת כדי לוודא שהנזק שעלול להיגרם למרקם יחסים זה כתוצאה מחקירה פלילית, לא יעלה על התועלת שבה", הסבירו בלשכתו. בפרסומים בכלי התקשורת מתוך חקירת ילדיו של השופט מתוארים מקרי אלימות כ"סטירות חלשות", בעיטה עם הברך ו"פליק בעורף". אבל האם מקרים אלימים אלה מצדיקים הגשת כתב אישום ויכולים להביא להרחקת ילד מהוריו?
"התרעומת במקרה הזה היא לא על מידת החומרה של המקרה, אלא על אי שוויונית שמשתמעת מכך שהשופט טרם נחקר", מסביר עו"ד עדי כרמלי, מתמחה במשפט פלילי ובדיני משפחה, "חשוב להדגיש, חקירה של האב צריכה להתקיים בעקבות התלונה כדי לשמוע את גרסת החשוד ולבחון האם להגיש כתב אישום. בעצם החקירה אין החלטה אוטומטית להוציא ילדים מרשות אביהם. אם הייתה מוגשת תלונה נגדי או נגדך למשל, אזרח מן השורה, קודם כל היינו נחקרים, היו חוקרים את המקרה, ורק אז, מערבים את שירותי הרווחה. בשל מעמדו של החשוד כשופט, קיים צורך באישור של היועמ"ש כדי לחקור אותו. במקרה הזה, נוהגים הפוך ממקרים רגילים ומבקשים ששירותי הרווחה יתנו לנו המלצה האם לחקור או לא לחקור".
עד לחקירה פלילית, אם תתקיים, אין לדעת מה אכן התרחש או לא התרחש במשפחתו של השופט. ובכל זאת, מתאר עו"ד וינשטיין, מצב של התהלכות על חבל דק בנושא של אלימות כלפי ילדים במשפחה. המודעות בעשורים האחרונים לנושא האלימות במשפחה גוברת מהותית, אבל איפה עובר הגבול? מה קורה אם מדובר "פליק קטן"? מתי המצב יכול להיפתר בסדנא או הדרכה הורית ומתי הוא מגיע לכדי חקירה פלילית והפרדת הילד ממשפחתו?
"בדרך כלל, תיק כזה שנחקר במשטרה, עובר עם ההמלצות היחידה החוקרת לפרקליטות ושם מתקבלת החלטה האם יש בחומר הראיות כדי להביא לכתב אישום או לאו", מסביר עו"ד כרמלי, "מקרה בודד של אלימות יכול להוות עילה לעבירות של תקיפה. אלימות שנמשכת תקופה ארוכה יותר יכולה לקיים עילה לאישום בעברות של התעללות בקטין".
האם הרשויות מחויבות לדווח גם על מקרה של "פליק קטן"?
"התשובה בעיקרון היא כן. שרותי הרווחה ואנשי המשטרה מחוייבים על פי חוק לעבוד בשיתוף. במשרד הרווחה מסבירים היום כי "תפקידם של העובדים הסוציאלים לעשות את הבדיקה הראשונית, לדווח למשטרה ולהעביר לה המלצות. המשטרה צריכה להגיע להחלטה מבחינת ההליך הפלילי. לאחר מכן, תפקיד העובדים הסוציאליים הוא לעקוב אחרי הילדים, לראות את שלומם, להיות בקשר עם מערכות החינוך – החלק המקצועי טיפולי".
"מאחורי 'הפליק' מסתתרת תפיסה שגויה"
"הכינוי העממי פליק הוא מאוד בלתי קביל בעיניינו", ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, "מאחוריו מסתתרת תפיסה שמכה קטנה חד פעמית לצורך חינוך לא מזיקה. בימינו אנחנו כבר לא מוכנים לקבל את המילה הכאילו משעשעת הזאת לגבי אף אחד: לא לגבי נשים, לא לגבי עובדים, כפי שפעם היה אפשר לחשוב ואפילו לא לגבי בעלי חיים. אז אין שום סיבה בעולם, כשמדובר בילד אנחנו נשנה ממנהגנו ונתיחס לעניין הזה בסלחנות".
ובכל זאת, ביותר מאלף מקרים בשנה, מחליטים במשרד הרווחה שפניה למשטרה עלולה להרע את מצבו של הילד, בהם מקרים של מקרה חד פעמי, משפחה שעברה תהליך של שיקום ואינה סובלת עוד מאלימות או במקרים אחרים בהם קיים חשש שפנייה למשטרה תגרום להורה להזיק ליד. במקרים כאלה ינסו רשויות הרווחה למצוא פיתרון חלופי מטעמם. "החוק הפלילי מאפשר לא לדווח מיידית למשטרה, ולפנות לוועדת פטור", מסבירים ברווחה, "ישנם מצבים בהם המדינה מחליטה לפנות לוועדת פטור מנקודת טובתו של הילד. זאת כשמדובר בהפסקה מוחלטת של האלימות. במצב זה ישנה מעורבות טיפולית גבוהה מאד, על אדם שלוקח אחריות על מעשיו, אין אלימות חוזרת והוא נכנס למסגרת טיפולית מקצועית לתקופה ממושכת. במידה והאלימות חוזרת, תהליך ועדת הפטור מתבטל וההליך הפלילי מופעל שוב". כ-90% מהפניות לוועדות הפטור בשנת 2011 התקבלו.
באילו מצבים ניתן להוציא את הילד מביתו?
במשרד הרווחה מבקשים לציין כי 80% מהסידורים החוץ ביתיים אליהם נשלחים ילדים, נעשים בשיתוף ההורים ובהסכמתם. "מדובר בתהליך ארוך, רגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית", אומרים שם, "ועדה בין משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים ורק לאחר שכל הניסיונות לסייע למשפחה לא צלחו. פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, אשר דן בהליך נזקקות ממושך, כדי להוכיח את מצב הסיכון בו מצוי הקטין".
זקוקים לייעוץ משפטי? היכנסו עכשיו והתייעצו עם עורך דין בחינם