ההמצאה החדשנית שתעזור לילדים במצוקה

הם נכנסים לחדר שלהם, סוגרים את הדלת, ולהורים שלהם אין מושג מה קורה מעבר לדלת. אלפי בני נוער חווים מצוקה רגשית, וברוב המקרים בוחרים לא לשתף את ההורים או כל דמות מבוגרת במה שהם חווים. כדי להעלות את המודעות לנושא, משרד הפרסום יהושע\TBWA, ביחד עם עמותת ער"ן הגו מוצר חדשני, שיכול לסייע למתבגרים: כרית מיוחדת שבמגע עם דמעות נחשף עליה מסר חשוב עבור בני הנוער בישראל – הכיתוב "לא להישאר לבד" עם פרטי הקשר של ער"ן.

בכל שנה מתאבדים בישראל 100 בני נוער וצעירים מתחת לגיל 24. מספר מקרי ההתאבדות מתחת לגיל 15 נמצא בעליה מדאיגה. מדובר במגמה עולמית. בארה"ב כל חמשה ימים מתאבד ילד מתחת לגיל 13. בין השנים 2010-2014 התאבדו בישראל 24 ילדים מתחת לגל 15, לעומת 16 בשנים 2005-2009, ו-12 בשנים 2000-2004.

גם מספר הפניות לער"ן, שגדל בשנה האחרונה, מלמד על המצוקה הגוברת של בני הנוער. ב-2018 התקבלו 12,500 פניות ממתבגרים עד גיל 17, לעומת 9,754 בשנה הקודמת. מקבוצת הגיל הבאה של 18-24 היו ב-2018 23,717 פניות, לעומת 17,889 בשנה הקודמת.

"מדובר כאן בעלייה משמעותית וזה גיל שממעט לפנות לעזרה, אותי מטריד יותר מי שלא פונה אלינו", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן (עזרה ראשונית נפשית), "הפנייה לער"ן אנונימית ומתאימה למתבגרים כי אין חשש מתיוג של 'חלש', או היעדר סודיות. רוב המתבגרים מעדיפים לפנות לסיוע דרך האינטרנט. בצ'ט, במייל או בפורום. ער"ן הוא הגוף הלאומי שמונע התאבדות בישראל מטעם פייסבוק העולמית. כשמישהו רואה ברשת פוסט אובדני, ומגדיר אותו ככזה או פייסבוק בניטור עולים על זה, הם שולחים לאותו אדם את פרטי הקשר של ער"ן".

מחקרים מוצא קשר בין דיכאון ועלייה במחשבות אובדניות לבין שימוש ברשתות חברתיות. לדברי ד"ר דניאלס, עלייה בשימוש ברשתות חברתיות קשורה לעלייה בדיכאון ומצוקה, משום שרשתות חברתיות משמשות בין היתר כאמצעי לבריונות ואלימות, ומסתבר ששליש מבני הנוער חוו את זה.
"לא עובר יום שאנחנו לא מקבלים סיפורי זוועה בנושאים הללו, בנוסף, כשהמתבגר רואה ברשתות החברתיות שכולם חוגגים את החיים הוא מרגיש שיש פער משמעותי בין מה שהוא חווה לבין מה שהוא רואה, גם ערך הפופולאריות שנמדד על פי מספר הלייקים או העוקבים יכול לגרום למצוקה".

איך תדעו לזהות סימני מצוקה בקרב מתבגרים?

ישנם 4 תחומים של סימנים שיסייעו לכם לזהות מצוקה רגשית:

בתחום הרגשי:  מצב רוח ירוד, אי שקט ומתח פנימי, חרדה, היעדר עניין והנאה תחושת ריקנות והיעדר משמעות.

בתחום הקוגניטיבי: טווח ריכוז נמוך, בלבול, קושי בתהליכי קבלת החלטות, פסימיות ודימוי עצמי נמוך.

בתחום ההתנהגותי: אנרגיות דלות ורמת פעילות נמוכה. הירידה ברמת הפעילות מתבטאת גם בתחום החברתי וכוללת היעדרות מבית הספר, הימנעות ממעורבות חברתית והתנתקות מן הסביבה.

בתחום הגופני: הפרעות שינה, שינויים בתיאבון, תשישות ותלונות חוזרות על כאבים שונים.

ככל שההתנהגות יוצאת דופן ושונה מהרגיל, עליה להדליק נורות אזהרה. חשוב להעריך את סימני המצוקה, על פי שלושה מדדים: עוצמה, משך ותדירות וכן ריבוי סימנים. הסיכון גובר כאשר השינויים באים לידי ביטוי במקומות ובהקשרים שונים ולאורך זמן.

"ילדים לא מדברים את המצוקה הם מתנהגים אותה", אומרת ד"ר דניאלס, "יש פער בין מה שרואים מעל לפני השטח למה שמתחולל בפנים. חשוב להיות מודעים ורגישים לסימנים המעידים על מצוקה רגשית ולדעת להגיב נכון".

מתי צריך לפנות לעזרה?

"ברגע שיש סימנים של מצוקה. כל התנהגות שונה מהרגיל צריכה להדליק אור אדום. אם יש ריבוי של סימנים בעוצמה חזקה סימן שיש לפנות לעזרה. הורים פונים להתייעץ, ולא תמיד מבינים שיש מה לעשות עם זה, ושאפשר וחשוב לשאול באופן ישיר אם הילד חושב על התאבדות. חשוב להקשיב ולדבר על זה ברגישות, לא ממקום של אשמה. לפעמים הורים חושבים שאם המתבגר במצוקה זה מעיד על קושי בהורות, או שהם הורים פחות טובים. באופן כזה ההורה לא יכול לעזור לו. דווקא ילדים שמרגישים נוח לבטא את החשש שלהם, ואפילו לריב עם ההורים זה סימן טוב, כי זה מעיד על כך שהם מרגישים בסביבה בטוחה שמאפשרת להם לבטא את המצוקה, כדי שמישהו ישים לב. חשוב בכלל שתהיה תקשורת עם הילדים גם בימי שגרה".

גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים: 24 שעות, 7 ימים, מכל טלפון: 1201. תמיד שם.

באינטרנט: www.eran.org.il