מה קורה להתנהגות של ילדים בבית הספר, כאשר המוסד החינוכי מחליט לתת קדימות לתכניות ותכנים בתחומי האמנות?על השאלה הזאת, ועל עוד רבות בנושא חינוך ואיך מאפשרים לילדים את החינוך המיטבי עבורם, מנסים לענות בספרם החדש סר קו רובינסון, פרופ' לחינוך ולו ארוניקה, סופר ואיש חינוך, שניהם מומחים בתחומי החדשנות, היצירתיות והפוטנציאל האנושי. גם בספר האחרון שהוציאו השניים ביחד, הילד שלכם ובית הספר:נווטו את דרככם לחינוך הכי טוב, הם מנסים לסייע להורים שרוצים להעניק לילדים שלהם את החינוך הכי טוב וזה שהכי מתאים להם. הנה פרק מתוך הספר, שמראה איך השקעה במדעי הרוח ואמנות בבתי ספר משפר את יכולותיהם של כל התלמידים.
מקום לתמרון
יש יותר מקום לעשות שינויים במסגרת מערכת החינוך הנוכחית מאשר מה שהרבה אנשים חושבים. בתי הספר עובדים כמו שהם עובדים לא בגלל שהם חייבים, אלא בגלל שהם בוחרים בזה. הם יכולים להשתנות, והרבה מהם עושים את זה. בתי ספר חדשניים ופורצי דרך בהרבה מקומות שוברים את התבנית במטרה להתאים לתחומי העניין של התלמידים שלהם, המשפחות והקהילות. יש בהם גם מורים מצוינים, שמה שיש להם במשותף זה חזון הנהגתי. יש בהם מנהלים שמוכנים לעשות את השינויים הנדרשים כדי לקדם את ההצלחה של כל התלמידים, לא משנה מה הנסיבות שלהם או הכישרון. מנהל או מנהלת יצירתיים, עם היכולות הנכונות להנהיג, יכולים לקחת בית ספר כושל ולהפוך אותו למוקד של חדשנות, יצירתיות והכלה, שעושה טוב לכל מי שקשור אליו.
קחו לדוגמה את בית הספר היסודי Orchard gardens ברוקסבורי מסצ'וסטס. לפני עשור הוא היה באשפתות. בכל המדדים זה היה אחד מבתי הספר הגרועים במדינה. היו לו חמישה מנהלים בשבע השנים הראשונות שלו. מדי ספטמבר, חצי מהמורים לא חזרו ללמד. תוצאות הבחינות היו בחמישה אחוז התחתונים בכל בתי הספר במדינה. התלמידים היו מנוכרים ובלתי ניתנים לשליטה, והיה תמיד איום באלימות באוויר. התלמידים לא הורשו לקחת תיקים לבית הספר, מחשש שיסתירו בהם כלי נשק, והיה צוות יקר של אנשי ביטחון, שעלות החזקתם הייתה למעלה ממיליון שקל בשנה, כדי לוודא שאף אחד לא מגיע עם נשק. רק נזכיר שמדובר בבית ספר יסודי.
מנהל מספר שש, אנדרו בוט, הגיע לבית הספר ב-2010. אמרו לו שלנהל את בית הספר הזה מחסל קריירות. הוא הכיר את המוניטין של המקום, והודה שכשהגיע לשם זה הרגיש לו כמו בית כלא. אבל היה לו פיתרון רדיקלי לכל הבעיות, כזה שהימם הרבה ממי שצפה בו. הוא החליט לוותר כליל על צוות הביטחון ולהשקיע את כל הכסף בתוכניות לאמנויות במקום.
בית הספר נרשם בתור אחד משמונה בתי ספר שעוברים פיילוט לתוכניות חדשה שנוצרה על ידי הוועדה למדעי הרוח ואמנויות של הנשיא אובמה. במהלך השנתיים הבאות בוט החליף 80 אחוז מהמורים ושכר אחרים עם מומחיות בתחום האמנות: מורים שהאמינו בחזון החדש שלו לבית הספר. "זו הייתה השקעה טובה בהרבה", אמר בוט, "מאשר לבזבז רבע מיליון דולר על שישה אנשים כדי שירדפו אחרי כמה ילדים שלא מתנהגים כמו שצריך".
השלב הראשון בתכנית היה לייבא מערכות חזקות וחכמות שיתמכו בתלמידים כאינדבידואלים. הם האריכו את יום הלימודים והחלו בגישה מבוססת דאטה לשיפור בית הספר, החל ממעקב אחרי נוכחות ועד תוצאות מבחנים. והם התמקדו בלהמריץ מחדש את תרבות בית הספר בכללותה. הם קנו כלי נגינה, הזמינו אמנים לבוא לבית הספר ולעבוד עם הילדים, והריצו סדנאות יצירתיות להורים ולמורים. שיעורי האמנות נתנו לילדים התלהבות חדשה ללמוד, והקירות והמסדרונות כוסו במהרה עם היצירות שלהם, מה שבעצמו יצר סביבה יותר מגרה ותחושת שליטה ושייכות לילדים.
"ילדים מצליחים כשאנחנו מעצבים ובונים בית ספר שהם רוצים להיות בו", אומר בוט, "תכניות מעולות לאמנות ואתלטיקה יהפכו את בית הספר למקום מהנה ממש, וזה המקום שבו גם רואים הצלחה".
לבית הספר היו למעלה מ-800 תלמידים, רובם זכאים לארוחות צהריים בחינם. חצי מהתלמידים למדו אנגלית כשפה שנייה, ואחד מחמישה היה בתכנית לתלמידים עם צרכים מיוחדים. הבעיה של בית הספר לא הייתה התלמידים שלו, אמר בוט. הוא היה צריך גישה חדשה לחינוך. תכנית הלימודים החדשה, העשירה בתכני אמנות, הניעה את כל התלמידים לפעולה ויצרה רמות גבוהות של הישגים אצל כולם. תלמידים שנאבקו בשיטה הישנה התעוררו לחיים וסיימו את בית הספר עם ביטחון שיספיק להם לתיכון ולאחריו. בוט ידע שזו הייתה יוזמה נועזת שנעוצה בהבנה שלמה באמת מעורר מוטיבציה אצל אנשים צעירים ללמוד.
המהפך עדיין לא הושלם, אבל ההתקדמות מרשימה. בוט כבר עזב את אורקרד גארדנס, אבל בית הספר ממשיך לשגשג תחת הנהגתה של המנהלת הנוכחית, מייגן ווב. השינוי שעבר בית הספר לא היה תלוי בשום חקיקה שעברה בקונגרס. כל מה שהיה נדרש זה מנהיג ומוביל אחד עם חזון, שרואה מעבר להרגלים הקונבנציונאליים של בתי הספר. הסיפור שלו מדגים את האמת המהותית בנושא חינוך – הבעיה לרוב היא לא התלמידים אלא המערכת. תשנו את המערכת בדרך הנכונה, ורוב בעיות ההתנהגות והמוטיבציה הנמוכה נוטות להיעלם.