ריילי, ילדה מתוקה בת ארבע וחצי, שכינויה 'רוזל' מככב גם בבלוג 'החיים עם רוזל' ששתי האמהות שלה מנהלות, החלה לאחרונה להצטייד במחברת וצבעים כשהיא נכנסת למיטה, ופשוט מציירת ומציירת עד שהיא נרדמת. האמהות שלה נכנסות לחדר בשקט לאחר שהיא נרדמת, ומצלמות את התוצאה הקסומה: ילדה ישנה ולצידה ציור מתוק שהוביל אותה לתוך עולם החלומות.
בתמונות המקסימות שממשיכות האמהות להעלות לבלוג ולאינסטגרם שלהן, ניכר שהילדה החליפה את חבריה הצעצועים הרכים, ועתה היא מתחבקת עם ציוד הציור שלה במקום. לאחרונה ציירה הילדה, ברוח החג, אנשי שלג, עצי אשוח, ושאר יצירי חג המולד שמסתובבים לה בראש, ולפעמים היא פשוט צובעת בספר צביעה גדול, אבל אין ספק שהפעילות מרגיעה אותה ומקלה על המעבר מהיום ללילה. "אני מקפידה כל יום לסדר את המיטה ולנקות אותה מצבעים ועפרונות, לכסות את בתי היטב ולכבות את האור, אבל מניחה את הציורים קרוב אליה, כך שתוכל לסיים אותם כשהיא מתעוררת, וכך לרוב היא עושה."
בראון מודה שרוב הזמן, כאם, היא מרגישה שאין לה מושג מה היא עושה. "למזלי, מדי פעם, משהו מצליח לי," היא אומרת בכנות. "רוב הזמן אני עושה טעויות ומתקנת, ואי אפשר לספור את כמות הטעויות שעשיתי בנושא ההשכבה במהלך השנים. אני נהיית מתוסכלת, השעון ממשיך לתקתק, זמן ההשכבה מתרחק והולך, ועד כה תמיד, ברגע שהייתי יוצאת מהחדר ומתיישבת, היו מתחילות הבקשות – מים, בובת כלב, אוכל ועוד. גם אני וגם בת זוגתי מותשות בסוף היום, ואנחנו מתחלקות במילוי הבקשות של רוזל. כל זה פסק לאחרונה לאחר שגילינו את עניין הציור. אני לא מבינה למה לקח לנו כל כך הרבה זמן לחשוב על זה? הציור מרגיע אותה מאוד, ואנחנו כבר לא מתוסכלות אחת מהשניה. להיפך. אנחנו נהנות משעת ההשכבה. היא כל כך עסוקה שהיא לא מבקשת ממני שום דבר. אני מאוד נהנית מהזמן השקט שלי על הספה. למרות שאני עדין בודקת מה שלומה הרבה יותר ממה שצריך..."
(מקור)